הנשיא ג'ו ביידן הטיל (יום ה', 15.4.21) עיצומים כלכליים על רוסיה בשל התערבותה בבחירות אשתקד, מתקפת סייבר שביצעה על ארה"ב וריכוז הכוחות שלה בגבול אוקראינה. צעד זה הפך לכלי המועדף לתגובה האמריקנית לפרובוקציות כאלו: מול אירן, מול רוסיה פעמים רבות, מול מיינמאר ומול סין. וושינגטון פוסט עושה סדר בנושא.
מהם עיצומים כלכליים? כאשר ארה"ב מטילה עיצומים על יחיד או ישות, אסור לאזרחים וחברות אמריקנים לעשות עסקים איתו. בחלק מן המקרים נאסר גם לעשות עסקים עם גורמים בחו"ל הפועלים עם היעדים. הם יכולים לכלול גם הקפאת חשבונות בנק והימנעות ממתן ויזה לארה"ב. ככל שהשימוש בהם גבר, כך גם הביקורת על יעילותם ועל פגיעתם באוכלוסייה אזרחית.
מדוע הפכו העיצומים הכלכליים למקובלים בוושינגטון? הן הקונגרס והן הנשיא יכולים להטיל עיצומים; הנשיא יכול לעשות זאת בקלות יחסית. מאחר ששיעור ניכר מהסחר העולמי נעשה בדולרים ועובר דרך מוסדות פיננסיים אמריקנים, יש לוושינגטון מעמד ייחודי להטיל עיצומים שבכוחם לגרום נזק כלכלי רב.
מה כוללים העיצומים החדשים על רוסיה? ביידן אסר על מוסדות פיננסיים אמריקנים לרכוש שורה ארוכה של איגרות חוב ממשלתיות רוסיות, שם על הכוונת חברות סייבר רוסיות, גירש אנשי מודיעין רוסים מארה"ב והותיר לעצמו את האפשרות להרחיב אותם. בכך הוא הרחיב את מעגל העיצומים הקיימים, אותם החל הנשיא ברק אובמה עם הפלישה לחצי-האי קרים ב-2014. בימי ממשל טראמפ הוטלו עיצומים על רוסיה 40 פעמים (אם כי בעיקר בידי הקונגרס).
מה הייתה גישתו של דונלד טראמפ לעיצומים?הנשיא הקודם העדיף לפעול בעצמו ולא דרך הקונגרס והטיל שורה ארוכה של עיצומים, תוך שהוא פוגע באויבים ומאיים גם על ידידים. הממשל קיצץ בתקציביהם של משרדים רבים, כולל משרד החוץ – והגדיל את זה של משרד האוצר, המפקח על העיצומים. הכאוס ששרר בממשל הגביר את הנטייה להשתמש בעיצומים, בשל היותם קלים וחדים.
במה ביידן עשוי להיות שונה?