לאירן ולחיזבאללה לא מתאים העיתוי הנוכחי למלחמה - פוליטית, אסטרטגית וכלכלית. לפני שבוע הועמדו כוחות חיזבאללה בכוננות עליונה נוכח התמרון הצבאי שתכנן צה"ל לקיים (ונדחה). לפי דיווחים, זו הייתה הכוננות הגבוהה ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006. ביום ירושלים נשא מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה נאום בו התייחס לכוננות הגבוהה של הארגון, אך נזהר מלאיים במפורש על ישראל, איום שלא יוכל לממש בעת הזו. בנאומו התפאר במו"מ של אירן עם סעודיה, שלדבריו צריך להדאיג את בנות בריתה של הממלכה. אלא שבמציאות, הקשיים בשיחות טהרן-ריאד רבים וסיכויי הפיוס אינם גבוהים כשהחות'ים יורים טילים מתוצרת אירן על סעודיה. נראה כי דווקא נסיונות ההתקרבות של אירן לסעודיה מהווים כעת מכשול בפני התערבות חיזבאללה לטובת עזה. התערבות כזו עלולה לגרור תגובה קשה מצה"ל שתזרע הרס רב בלבנון. מהלך כזה, שיתפרש כתוקפנות אירנית ופגיעה בלבנון, עלול לחבל בשיחות אירן עם סעודיה וגם בשיחות הגרעין עם ארה"ב. נזכיר שב-2006 ספג חיזבאללה ביקורת רבה מסעודיה על ההרס שהביאה המלחמה ללבנון. מבחינה כלכלית, העיתוי הנוכחי של הסבב בעזה בעייתי מאוד. אירן והמיליציות השיעיות נמצאות כעת במשבר כלכלי עצום מכמה סיבות: אירן עדיין מתאוששת מההוצאות האדירות שהשקיעה בהתערבות במלחמת האזרחים בסוריה, היא סובלת מהעיצומים הכלכליים הכבדים מצד ארה"ב ואירופה. בנוסף, אירן היא המדינה שנפגעה הכי קשה במזרח התיכון ממשבר הקורונה. מצב זה מקרין ישירות על חיזבאללה, שתקציבו מאירן קוצץ משמעותית והוא סובל מהמשבר הכלכלי הקשה ביותר בהיסטוריה של הארגון. בנוסף לכך, חיזבאללה מושפע מהקריסה הכלכלית שעוברת לבנון. גם מבחינה חברתית, מאוים הארגון על-ידי המחאה החברתית הגואה נגד שחיתות השלטון, אליה הצטרפו לא מעט צעירים עניים בני העדה השיעית.

מה עם המשוואה של חיזבאללה

לפי העיתונות הערבית, ביום חמישי בשבוע שעבר, נורו ארבעה טילים מלבנון מאזור צור וביום שישי עוד שלושה נורו מסוריה לרמת הגולן. חיזבאללה מיהר להכחיש כל קשר לאירועים. אתר "ג'נוביה" מדרום לבנון ייחס את הירי מסוריה למשמרות המהפכה, אך אין אישור לכך ממקורות נוספים. ביום שישי, במהלך תהלוכה של פלשתינים לבנוניים שהתקרבו לגדר הגבול ליד שער פאטמה, הצטרף פעיל חיזבאללה ונהרג מירי של צה"ל. הפעיל, מוחמד טחאן, בן 21 בלבוש אזרחי החזיק בדגל אש"ף והתקרב לגדר הגבול הקרובה למטולה. הוא נקבר כשקברו עטוף בדגל חיזבאללה הצהוב בעיתוי של "יום הנכבה" בכפרו עדלון שבדרום לבנון. חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני שלחו את תנחומיהם. אולם שום איום לנקמה לא נשמע מהנהגת חיזבאללה בשלב הזה, עך אף עיקרון ה"מֻעַאדַלַה" - המשוואה שקבע חסן נסראללה, לפיה כל חיסול של פעיל חיזבאללה ייענה בפגיעה בישראלי. בתקשורת התפרסמה הודעה קצרה, לפיה טחאן הוא שהיד שהקריב את עצמו למען פלשתין ואל-אקצה. הודעה קצרה כזו על מותו הופיעה בערוץ אל-מנאר של הארגון ביום לוויתו. בלוויה עצמה קראו ליד הארון את הסיסמאות הרגילות: "צועדים לירושלים מיליוני שהידים", "מוות לישראל" ו"הנקמה בדרך". אך מנהיגי חיזבאללה נמנעו מלהזכיר את עניין המשוואה. נעים קאסם, סגנו של נסראללה, ביקר ביום שישי את זיאד נח'אלה, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי השוהה בלבנון, כדי להביע את תמיכת ארגונו במאבק הפלשתיני והביע שביעות רצון ממה שכינה ה"מֻעַאדַלַה" הפלשתינית. כלומר המשוואה החדשה שנוצרה כעת, לפיה המאבק בישראל אינו רק של עזה אלא בשילובם של ערביי ירושלים, הגדה המערבית וערביי 48'. ביום שבת התקשר אסמעאיל קאאני מפקד כוח קודס (יורשו של קאסם סולימאני שחוסל בינואר אשתקד), למנהיגי חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אסמעאיל הניה וזיאד נח'אלה, כדי להביע את תמיכתה של אירן במה שמכונה "אינתיפאדת רמדאן". מפיהם של קאסם קאאני נשמעו דברי הזדהות ותמיכה, בלי התחייבות (לפחות ברמה הפומבית) להגיש סיוע צבאי.

מה עם "בַּעדַ בְַּעדַ חיפה"

פרשן "אל-קודס אל-ערבי" ואלג'זירה הידוע, פייסל אל-קאסם, היטיב לבטא במאמר את מה שרבים בעולם הערבי חשים כעת לגבי אירן וחיזבאללה. הוא שאל: היכן נמצאות בימים אלה המיליציות האירניות האמורות להגן על ירושלים, אלה המכנות את עצמן "כוח קודס", הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האירנים. פייסל שואל בציניות מדוע כוחות ההגנה האירנית על ירושלים נמצאות בסוריה, בעירק ובתימן? לא רק פייסל מבקר בתקופה זו את הפסיביות של אירן. גל של ביקורות מהעולם הערבי מציף את הרשתות החברתיות. בין ההתבטאויות הציניות נכתב: "וֵּין א-סוַּאוּיח'?" (היכן הטילים? במקום: סַוַּארִיח', לעג ללקות הדיבור של נסראללה), "איפה הטילים שהבטיח נסראללה בַּעדַ בְַּעדַ חיפה", "חיזבאללה! האם הטילים שלכם מיועדים רק לערבים?" (כלומר נגד המורדים בסוריה), "כוח קודס! אין לכם זמן לפלשתין? האם אתם עסוקים מדי בסחר בסמים?", "מדוע המל"טים של החות'ים (השיעים בתימן) מפציצים את סעודיה במקום את ישראל?" ועוד. פייסל מסביר כי בשל החידלון של האירנים הם נאלצו להסתפק בהסבר האפולוגטי, לפיו הטילים שיורה חמאס על ישראל הם תוצרת אירן. לדעתו של פייסל, העולם המוסלמי איבד מזמן את האמון באירן וברצינותה בנושא הסוגיה הפלשתינית. זאת אחרי שהביאה להרג המוני של ערבים סונים בעירק, בסוריה, בתימן ובלבנון. פייסל שואל: "האם אירן רוצה לכבוש את ירושלים למען הפלשתינים, או כדי להוסיף אותה לבירות הערביות שכבשה, כמו בגדד, דמשק, ביירות וצנעא? שימו לב מה קרה לערים אלה: הן הפכו להרוסות, עניות ומלוכלכות".

מטרות מוצהרות

חסן נסראללה סימן בעבר את מטרותיו באופן מדויק. הוא איים לפגוע בבתי הזיקוק בחיפה כדי לייצר אירוע רב נפגעים; הוא חזר על כוונת הארגון לכבוש את הגליל, את חוות שבעא ואת שבעת הכפרים השיעים שהתקיימו בגליל עד 1948. אולם אפקט ההרתעה נשמר מאז מלחמת לבנון השנייה. האם חיזבאללה רואה במלחמה זו מקור לגאווה? כדאי לשים לב לעובדה שחיזבאללה מציין שני ימי ניצחון בלוח השנה שלו, תוך דילוג על מלחמת לבנון השנייה: "חג ההתנגדות" או "הניצחון הראשון" (25 במאי), לכבוד נסיגת צה"ל מלבנון ב-2000 ו"חג השחרור" הנקרא גם "חג הניצחון השני" (25 באוגוסט) לכבוד נצחון הארגון במלחמת האזרחים בסוריה ב-2017. מאז 2006 נשמר השקט היחסי בצפון בהתאם להחלטת האו"ם 1701, וחיזבאללה לא התערב בכל סבבי המלחמה של ישראל נגד עזה: עופרת יצוקה (2008), עמוד ענן (2012) וצוק איתן (2014). הסבירות להתערבות במבצע שומר החומות הנוכחי נמוכה. עם זאת, זוהי שעת מבחן לצה"ל. חיזבאללה בוחן את התמודדותו במלחמה ומסיק את המסקנות לגבי הזירה הלבנונית.