"פרס האור" הוא מפעל חיי. יזמתי אותו ואני מנחה מזה עשרים ושמונה שנים את כל ערבי "פרס האור" מדי שנה בחג החנוכה - חג האור. תחילתו, ב"מועצה הציונית בישראל". מר ניסן הרפז ז"ל, שהיה יו"ר המועצה, תמך בי מאוד וסייע בידי לקיים ערב תרבותי זה במסגרת תפקידי כחברת הוועד המנהל וכיושבת-ראש פורום קהילות ישראל במשך עשרים ואחת שנים. פעילות התנדבותית זו זיכתה אותי בתעודת "יקירת המועצה הציונית".
לאחר מספר שנים, כשהמועצה לא יכלה לעמוד עוד בהוצאות קיום ערבי "פרס האור", לקחתי זאת על עצמי ואני מקיימת אותו מדי שנה!
מי הם "כלות וחתני האור"? סופרות/ים, משוררות/ים וחוקרות/י ספרות, המצטיינות/ים בכתיבתן/תם, במחקריהן/ם הספרותיים ואף בהתנדבותן/ם לקהילה. בדרך כלל אנו מקיימים ערב זה כל שנה בחג החנוכה - חג האור. משום שבחנוכה 2020, הכבידה הקורונה ידה עלינו, חגגנו את "ערב פרס האור" במועד שהוא בין "יום ירושלים" לחג השבועות והאור, מה רב!
השנה נבחר כ"חתן אור" הסופר, המתרגם וחוקר ספרות הילדים - יהודה אטלס. ד"ר משה גרנות, גם הוא "חתן אור" בעבר, "יקיר אגודת הסופרים העברים" ו"יקיר עירית רמת השרון", כתב עליו מקמה זו:
הוא נולד בעין עירון/ שמורות לו בזיכרון/ חוויות מהילדות - / השמחה, גם הבדידות/ את הכל אצר בלב/ וסיפר בלב אוהב/ בספריו הנלבבים/ שבכישרון כתובים -/ כמו על "ילדים גדולים"/ מחקר בן שלושה כרכים./ על "הילד הזה הוא אני",/ ספר יפה, גם צבעוני./ על "הילדה שאני אוהב",/ ספר שנדבק ללב./ על "ילדים של אף אחד"/ שבסיכון, וגם לבד./ "היפופוטם שבמרק" -/ מעניין לכל דרדק./ וגם על "זבוב שעל האף",/ ספר שנועד לטף./ "פרקי ילדות ונעורים"/ על שמחות, גם ייסורים./ וגם על "דמעות כחולות"/ נבכי הנפש מגלות./ "ילד נושך" - ממש נורא!/ איך מסתדר הוא בחברה?/ כתב גם על ציוני בבל,/ עליהם הוא כה אָבֵל -/ עינויי תופת סבלו,/ על אהבת ציון נתלו./
קצת דברים על יודה אטלס/ פה שרבטתי מהוסס,/ כי האיש כל כך פורה,/ שאני ממש ירא -/ בוודאי הרבה אחסיר,/ לא כל פרט חשוב אזכיר./ ואני כלל לא אגזים -/ הוא קיבל המון פרסים:/ ליצירה, הוא פרס רה"מ,/ פרס תרגום שהיה מושלם./ פרס זאב - מאוד מתאים,/
וכן על מפעל חיים./ ועכשיו "חתן האור"/ למשורר המטאור - / איחולים, ברכות טובות,/ שיפעים עוד לבבות,/ ויזכה להמון נחת/ מהכתבים שבאמתחת./
תודה לד"ר גרנות על זו המקמה / שליודה אטלס כה התאימה. יודה זכה בפרסים רבים, ואני מבקשת להשלים את הרשימה:
1. פרס זאב, עבור הספר "והילד הזה הוא אני".
2. פרס יוניצ'מן, על כתיבה על עליית-הצלה מאחת מארצות ערב.
3. פרס אקו"ם על עבודת חיים.
4. פרס לאה גולדברג, על הספר "הילדה שאני אוהב".
5. פרס שרת-התרבות לתרגום.
6. פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
7. פרס על מפעל חיים מטעם המרכז הישראלי לחדשנות.
יודה (כך הוא כותב את שמו) נולד כאמור במושב עין-עירון, ליד כרכור ופרדס-חנה. הוריו עסקו בחקלאות והוא למד בבית הספר היסודי בכרכור ובית הספר התיכון בחדרה. יודה שירת בחטיבת "גולני". שנים אחדות היה חבר קיבוץ מזרע ועבד כמדריך לילדים. הוא ערך את כתב העת לנוער "במחנה גדנ"ע" והיה סגן עורך המוסף "שבעה ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות. במוסף זה פרסם במשך שמונה שנים את המדור "ילד גדול", שעסק בספרי ילדים ובסופרים שכתבו אותם.
הספר שהביא לפרסומו הרב הוא "והילד הזה הוא אני" שיצא לאור בשנת 1977, ובו שירי ילדים קצרים המציגים את העולם מנקודת מבטו של ילד. לאחרונה יצא לאור ספרו" "ילדים של אף אחד", ספר שירים קצרים על חיי יומיום של ילדים, שזכה להצלחה רבה. בקיצור, יש באמתחתו שלושים ושישה ספרים על אודות ילדים.
יודה, נולד בכפר והקשר שלו עם העולם היה באמצעות ספרים. לא תאמינו, אך הילד יודה היה קורא שני ספרים ביום ומאהבת הקריאה, באה האהבה לכתיבה. הוא כותב בשפה מדוברת ומהווה חלק מהמהפכה, שנושאי השירים ירדו מהרמה הלאומית המדברת על ההעפלה, ההתיישבות, הקיבוצים... וירדה לפרט.
הוא כותב בקיצור ולעניין. "לילדים", כך הוא טוען, "אין סבלנות לקרוא, ולכן, השפה הפשוטה, המבטאת את האמת כפי שהיא, מובנת להם ומקרבת אותם למציאות הנוקבת, עליה אני כותב, בה מקרים יפים ופחות יפים".
יודה אומנם מספר סיפור של ילד אחד, אך הסיפור נותן אור על סיפורי ילדים רבים במצב דומה. הוא לא מתעד את סיפוריו, אך נוטל מהם רק את העיקר, רק מה שצריך! שלא תחשבו שאין הומור בשיריו של "חתן האור" שלנו, יש ויש.
צביקה ניר, הוא יושב-ראש "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל", והוזמן הראשון לשאת דברים בשבח הזוכה. צביקה הוא גם עורך דין, "יקיר העיר רמת גן" ושימש כחבר כנסת בעבר: "אני מצדיע במלוא הכבוד וההערכה, למשוררת והסופרת שמחה סיאני, שלמרות צוק העיתים, מקפידה כל שנה ושנה להמשיך את המסורת יוצאת הדופן והמשובחת של הכתרת "כלת האור" או "חתן האור", לפי העניין.
כהרגלה, גם השנה הצליחה להביא בחירה מוצלחת ביותר. יהודה אטלס, נבחר ל"חתן האור" השנה ואין ראוי ממנו. תרומתו לספרות הילדים לא תסולא מפז. הוא סלל כיוונים חדשים בשיג ושיח עם עולם הילדים והבנתו. בשנים האחרונות הקדיש, יהודה אטלס, עיקר זמנו לחיבור ספר רחב היקף בנושא: "ילדים בסיכון", המכיל מאות שירים בתחום. ספר זה, מעבר לערכו הספרותי, הוא בעל ערכים חינוכיים, אנושיים, תרבותיים, מוסריים וציוניים".
בחלק השני תקראו את דבריהם של מר גיל סגל, ס/יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ואת דבריה של הסופרת והידידה של יודה גליה עוז.
