גל השריפות של השבוע שעבר לא הפתיע אותי שכן כמה ימים קודם לכן הנהגת החמאס איימה ש"תשרוף את ישראל". הבטיחה וכנראה קיימה. זה כמובן לא גל השריפות הראשון שאנחנו חווים. כמעט מדי קיץ פורץ גל שריפות ביערות ישראל ורבות מהן נגרמות מהצתה. התקשורת בישראל ממעיטה לעסוק בטרור ההצתות, מנסה להתעלם ממנו ולעיתים אף מטילה ספק בעצם קיומו בניגוד לדעת רוב גורמי המקצוע בתואנה שהמציתים לא נתפסו. אולי מבחינתה אין כאן סיפור כל עוד בתים לא מפונים ואנשים לא נשרפים, אולי מפני שלא נוח לה עם העובדה שהמציתים הם כנראה ערבים תושבי ישראל ואולי כדי למנוע "פיגועי חיקוי".
החוק מתייחס בחומרה להצתה מכוונת ועונש המאסר על שריפת יער עשוי להגיע ל-20 שנה. אבל מתי שמענו על מישהו שנעצר ונכלא לתקופה ארוכה על עבירה כזו? מתי ראינו בשנים האחרונות תחקיר עיתונאי על התופעה? מתי ראינו מאמץ רציני לשים לתופעה סוף?
הצתת יערות היא מהפשעים המזעזעים ביותר האפשריים. שריפת יער מכוונת חמורה בעיני לא פחות ואולי יותר מרצח. ואיני מדבר רק על הנזק העצום לרכוש ולהוצאות שנדרשות לכיבוי השריפה ולשיקום היער. אני מתכוון לכך שהצתת יערות מייצגת רוע בצורתו המזוקקת ביותר, רשע טהור שלא ניתן להצדיק, להבין ולקבל בשום אופן. היער הוא אורגניזם ענק שמכיל בתוכו אין ספור צמחים ובעלי חיים. העצים ושאר הצמחים שמרכיבים את היער הם יצורים חיים שמעניקים לנו בני האדם ולמגוון בעלי החיים שגרים בו מזון, מחסה, צל, פרי, חמצן והמון יופי.
שריפת יער מחסלת בבת אחת עמל של שנים. לוקח דור לשקם יער ויש דברים שלעולם לא יהיה ניתן לשקם. שריפה גורמת לטבח המוני של בעלי חיים חפים מפשע. איך אפשר שלא לחוש צער על בעלי החיים חסרי הישע שנסים על נפשם מפני האש המתפשטת? איזה אדם יכול לא להזיל דמעה על בעלי חיים שעולים באש ונשרפים למוות בייסורים? היער הוא יצור שכולו טוב ששייך לכולנו.
היער אינו אשם במריבות בין בני האדם ודייריו בעלי החיים לא עשו רע לאיש. אסור להסכים שיערות הארץ יהיו צד בסכסוך בינינו. כמה שנאה צריך כדי לשרוף יער? איזה עונש בכלל יכול לכפר על פשע כזה? ואיך נכון להתמודד עם אנשים שפועלים לשרוף את הארץ הטובה שמתחת לרגלינו ולרגלם או תומכים בשתיקה בהצתות כאלו? עם השאלות האלו כולנו חייבים להתמודד ואסור לנו לברוח מהן. רצף ההצתות בכול קיץ מחייב את מדינת ישראל בתגובה נחרצת. יש המון מה לעשות ואולי הדבר הנכון ביותר הוא הקמה של גוף ייעודי שירכז ויתכלל את המלחמה בהצתות.
זה מתחיל כמובן בחינוך מגיל צעיר לערכי הטבע ולאהבת הארץ והוקעה של כל פגיעה בהם. עובר דרך גינוי של כל הצתה וכול איום בהצתה מצד מנהיגי ציבור, מנהיגי דת ופוליטיקאים. ממשיך דרך תכנון היערות כדי להקטין את הנזק: נטיעת עצים פחות דליקים, דילול יערות צפופים והשקעה במתקני כיבוי ומתקנים לגילוי אש בתוך ומסביב ליער. יש גם חשיבות עצומה לתפוס את המציתים ולהעניש אותם למען יראו וייראו וכדי להרחיק אותם מהחברה וישנם אמצעים טכנולוגיים רבים ומגוונים לשם כך כולל איכון טלפוני, צילומי לווין, מצלמות אבטחה ורבים אחרים שיכולים לאתר, לזהות ולתפוס את המציתים.
אבל החשוב ביותר הוא להעניש את העבריינים בחומרה ולפרסם זאת בציבור. יש להשית עונשים כבדים על מציתים לפי הנזק הפוטנציאלי ולא לפי הנזק בפועל: העונש צריך להיות קשה גם כאשר השריפה כובתה בזמן והשטח שנשרף היה מצומצם. אומנם אין עונש חמור מספיק על שריפת יער, אבל עונש פיצוי קטן אחד יכול להיות שאותו עבריין נקלה יעסוק כל שנותיו בכלא בשתילת יערות למען הציבור וכספו וכסף משפחתו יחולט למען שיקום היערות.
