X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
סיפור (עלילה) בדוי לפרטיו בעקבות מאורעות דמים שהתחוללו ברובי רידג' (RUBY RIDGE), אוהיו ב-1992 ובהר-כרמל סמוך לעיר וייקו (WACO) בטקסס בתחילת 1993
▪  ▪  ▪
דרוש לבוש חם [צילום: יוטיוב / CBS]

אותו בוקר מצאתי פתק שהונח מתחת למכונת הגילוח שלי. הנייר היה מקופל בקפידה. בדקתי את האסלה ומצאתי שהייתה נקיה. מי שנכנס פנימה לא השתמש בה. האיש שהביא את הפתק השתין עלי. טוס לאמריקה, נכתב. טסתי לאמריקה. בשדה המתין לי קיטש עם הוראות. ישבנו בתוך מכוניתו והוא הושיט לי תיק פלסטיק עם תעודות, שוברים, כרטיסים, רישיון נהיגה, מפת דרכים, כרטיסי אשראי, כסף מזומן ולוז (לוח זמנים, גם שם-קוד).
- זו נקודה באיידהו, הוא אמר וחייך אלי בשיניים צהובות מנשים וממתקים אחרים.
- איפה זה?
- ליד הגבול הקנדי. תרגיש מיד לפי מידת הקור.
- עכשיו באוגוסט?
- הקור נודף שם כל השנה, הוא אמר.
- מה יש שם עכשיו? הוא תיאר את המצב כאילו אני בדרך לסוף העולם, ואיידהו היא נקודת ציון על הירח.
- מספיק מעיל עבה, אין צורך בחליפת חלל.
קיטש שלף מפה מהתיק והחל לתדרך אותי. הוא ידע מעט מאוד על כמעט לא כלום. פרטים דלים כבר הסתננו לתקשורת וכולם מבולבלים. נפוצה שמועה שהייתה שם מתקפה רצחנית של טרוריסטים שהגיעו בטיסה מהמזרח התיכון. אחר-כך צפה גרסה שמדובר בתלמידי תיכון מעורערים שהשתלטו על היכל העירייה החלו לירות. שמה של ישראל הוזכר רק בכותרות משנה וצוין שהיא מצליחה לרסן את הטרור בין כתליה, להוציא הכותל המערבי והסמטאות הצרות סביבו. בקונגרס החלו נבחרי ציבור ליברליים, כמה מהם יהודים מגוהצים, לרטון, מה לנו ולישראל?
בארץ מבקשים להבין מה מתרחש מתחת לקו הרקע, מאחורי הקליעים בהצגה הכי לוהטת בעיר, מי הבמאי ומי ניצב בראש ההפקה. אנשי האפ.בי.איי עטפו את המקום בצלופן דביק, כזה שמהפנט זבובים. אנשי היחידה המובחרת שלהם HRT - 'צוות הצלה לבני ערובה' - 'צ.ה.ל.ע', כבר התמקמו שם, ממתינים, כרגיל, לאור ירוק. וושינגטון קודחת ועוד מעט תרתח. הגיעה שעת קבלת החלטות. אנשי 'צהלע' עודכנו ותודרכו בעודם מכינים את מערכי הקרב וצוותי מנהלה מיומנים מעמיסים ציוד ותחמושת על מטוס תובלה. שמועות שהסתננו למערך שלנו מספרות על קרב-דמים שהתחולל על רכס ההרים. הטלוויזיה כבר ניצבה כאיש אחד למרגלות הרכס, ממתינה, משתוקקת לפרץ התפתחויות.
את 'החדשות' של היום אתה רוכש במחיר אפסי של עיתון יומי. הן מתחלפות כמו התאריך ומזג האוויר. מחר יפיצו 'חדשות' טריות ו'החדשות' של אתמול תהפוכנה איטריות. התאווה לגירוי חדש היא אינפקציה שזורמת אצלנו בדם, מעין גירוד אובססיבי של עור פצוע - כמו ניסיון מתמיד לחשוף סוד. הקביעה שהארץ שטוחה והשמש סובבת את כדור-הארץ החזיקה מעמד אלפי שנים. במשך דורות נבנו הממסדים על קונצפציה שטחית. 'החדשות' על עם נברא שיצא זה עתה ממצרים, נטש את תרבות הנילוס והנדסת הפירמידות, נדד למדבר כדי לקבל תורה בהר-סיני - הרעידה את האנושות עד זוב דם, עד עצם היום הזה. החדשות של אז נותרו לאורך ההיסטוריה האנושית חדשות גם היום. עברנו ממדינה למדינה וזה עדין משלהב. זו בעצם הסיבה שאני נמצא פה בנוף קדומים ג'ק-לונדוני צונן, חייל אלמוני בין זאבים ושועלים חמושים עד שיניהם, חלקם בעלי תווים אנושיים. עכשיו אני היהודי שלהם.
כשמתחולל משבר מותר לך לספור את הנוכחים במקום ולשבצם במחרוזת. מכל מאה איש ואשה רק שלושה או ארבעה משויכים לשלד שנמצא בארון או לפיל שנתקע בחנות החרסינה - רק הם עשויים להביא פתרון ראוי. כל השאר הם אינטגרציה (אסכמת) של חלקי הבעיה המדממת. אנשים בעלי השפעה מגיעים לשדה המערכה כדי להעצים את עצמם בתוך גוף המערכת. בסוף השבוע יתמקמו במסיבה אצל מייקל ג'קסון ואין מצב שהם לא יצעדו אתו יד ביד, הלוך ושוב, בחצר, יבקשו תצלום חתום בכתב ידו עבור הילדים. אנשי השפעה מוכרים רגע של התרגשות. זה חומר בסיסי. אין כל הבדל בתרומתו של מייקל, או מאדונה, לתרומת הרוב הדומם של שותפי הסוד המקיפים את רהטי המשבר. במידה מסוימת אני שליח עם מקל לבנה לח ולוז וערמון, כבר רמזתי על כך.
אם אתה איש מקצוע תוכל לאתר במהרה מי הם הלוחמים שיתייצבו בחזית בבוא השעה, מיהם המתבקשים להשליך את חייהם מנגד בזירה. הם לא פה, במצעדי תרנגולים, הם בחדרי ניתוח אפופי עשן, עוסקים במציאות עגומה בדרך כלל, שנפרצה ונפרמה, בפתולוגיה מתריסה. הם בקו הדם, לא בחזית המצלמות.
כבר ניצבתי ליד עץ אדר מאוושש והתבוננתי במשקפת שאולה, חצי טלסקופ ידני. האישה ממשרד התובע הכללי התקרבה אלי בצעדים מהירים. שמעת את החדשות האחרונות? היא הפנתה כלפי את סנטרה המחודד. שתקתי. היא לא הרבתה לדבר באולם הישיבות אבל נהגה לקטוע את הדוברים האחרים בפרשנות משפטית די זחוחה. אני יודע שהיא התנגדה במרץ רב לנוכחותי במקום. קמט של ספק פרח בקצה שפתיה והתרומם לעבר אפה. הנדתי בראשי. היא קלטה שאהיה מסוגל להקשיב לה בנימוס.
- אלה שני צעירים שלחמו בויטנאם, אולי יצאו משם מבולבלים. אחד מהם נשוי ויש לו 4 ילדים שנמצאים בתוך הבקתה, האם לדעתך הם בני-ערובה?
- בני כמה הם? שאלתי. היא לא ידעה.
- מה אתה רומז?
- אולי גם הם לוחמים?
- אז זה סיפור של משפחת רמבו?
- תגייסי את הקולונל שלהם ואולי את ג'ין פונדה. האישה שם נסערת, לא מפסיקה לנפנף ידיים...
- בשבילה צריך מפגן צבאי כזה? היא תהתה והנהנה בראשה. ידוע שהתארגנות צבאית מצטלמת רע מאוד בתקשורת. אבל לא מדובר בצבא אלא בכוחות משטרה מתניידים. היא יודעת מה ההבדל.
- את יודעת מה הם רוצים, מישהו בכלל יודע? למה הם פתחו בירי, לדעתך?
- זה לא ברור, אמרה. שוב סקרה אותי בשתיקה ואז פנתה ללכת.
יצאתי לשוחח עם הבחורים שהחלו להתארגן בשטח. קבוצה של צלפים יצאה לתוך הערפל הכבד כדי להקיף את בקתת העץ שבתוכה התגוררו הרוצחים. בלילה ירדה הטמפרטורה מתחת לאפס והאוויר שהיה רווי אדים קפא על העלים והעשבים. בחצות חזרו הצלפים מותשים. המסע אל הצריף ערך שלוש שעות. אחד המרשלים שהשתתף בקרב הוליך אותם לשם. היה חשש שהנצורים הטמינו מוקשים והניחו מארב. המסע חזרה ערך שעתיים והם ניצלו בנס מנפילה לתהום חשוכה. לא היו שבילים מסומנים אל הבקתה, רק ארץ שממה ורוח קרה נושבת.
התוקפים לא נטשו את הבקתה לאחר תקרית האש ולא נסו על נפשם לעבר הגבול הקנדי שנמצא כחמישים מייל צפונית לאתר. הצלפים הבחינו בהם בתוך הבית. היו להם פרטים נוספים שהם מסרו לי ביבושת. אחד מהם, שותף לתקרית קודמת שבה השתתפתי, הזכיר לי אפיזודה מגוחכת שנחשפנו לה בעבר. פה מדובר באנשים למודי משמעת שחוסכים, הוא אמר לי, לא מרבים בדבור ולא בתנועה. זה היה תיאור שהתאים גם לו ולחבריו. לא לחצנו ידיים, אבל שרתה הבנה שאסור לזלזל בנסיבות. הם לגמו קפה רותח והתכוננו לשנת לילה קצרה, עדין רועדים מקור.
לשכת החקירות הפדרלית (אפ.בי.איי) הקימה במקום כמה אוהלים מנופחים ומבודדים בצורת איגלו, שהכילו גנרטורים למערכות תאורה וכוח, מתקני מיזוג אוויר. במקום נחפרה תעלה עמוקה ששימשה בית-שימוש שדה זמני. בצד ניצבו שני עוקבי מים. מטבח קטן הוקם באוהל נפרד. אוהל אחר שימש גם את ה-TOC (מרכז בקרה למבצעים) שבתוכו נמנמו מנתחי מערכות מיומנים וקציני אפ.בי.איי שדנו בתכסיסי מלחמה וניסחו פקודות מבצע מדי יום. במקום הופיעה גם יחידת מנהלי מו"מ. סיסמת הקרב שלהם: אין מום במו"ם. הסוכנים שבאוהל הפיקוד עדכנו אותם בפרטים. אלה אנשים קרים, שקולים, מחושבים, בעלי כושר שכנוע שקולם רך וחם, שופע נכונות לעזרה, מתחשב, מקרין טוב לב ואהדה, מלופף ברצון להתמסר. מ-מו"ם כזה היה משה דיין בשדה התעופה בלוד כשלוחמי סיירת מטכ"ל פרצו לתוך מטוס סבנה בלבוש של טכנאי שירות. כעבור שעה כבר הייתה תמונתו של ברק על-כנף המטוס מתנוססת בכל עיתוני העולם. גם המו"מ בבית הספר במעלות נוהל על-ידי משה דיין, לצדו יועצו נפתלי לביא (לאו) ששרד כנער את מחנות ההשמדה עם אחיו בן השבע תלוי בשק על כתפיו. זה סיפור גבורה שטרם סופר. האירוע בבית הספר הסתיים באסון נורא. האח שבשק מונה ב-1993 לרב ראשי בישראל.
(המשך בדרך)

תאריך:  01/07/2021   |   עודכן:  01/07/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דן מרגלית
אני שומע את גסות הרוח של משה גפני שמכנה את נפתלי בנט "אתה אפס" ויודע כי זה יחלוף ברגע בו תסכים הממשלה להעניק לחרדים תקציב סביר מבחינתם; ואריה דרעי לא יזכור שהוא תמך בביבי ברגע בו יוסדרו ענייני המערך החינוכי של ש"ס
משה ניסנבוים
הנאום הזה הוא למעשה מעין "הכרזת עצמאות" אלטרנטיבית לזו של דוד בן-גוריון    בגין התייחס בה לפירוק המחתרת, לצורך בצבא חזק ומאומן, למדיניות החוץ ההכרחית עם ארה"ב ובריה"מ, לשיבת ציון, ועוד
דוד ארגז
טופס 17 במתכונתו הנוכחית מהווה צוואר בקבוק ביורוקרטי מלאכותי ומיותר שפוגע בלקוחות ולכן יש לבטלו    ביטול טופס 17 יחסוך הרבה עבודה מיותרת, יחסוך בכוח אדם, יפנה זמן לרופאים, ישפר את שביעות הרצון של הלקוחות ויעצים את רופאי המשפחה
חגי קמרט
דברים בעקבות שירו של בלפור חקק "בתי סיידוף - הנמל של החיים"    שיר חדש יחסית של בלפור חקק, והכמיהה לבתי סיידוף שכונת הילדות, לא רק שלא נמוגה, אלא הולכת ומתחזקת עם השנים
יהודה קונפורטס
נתוני המבקר, שלפיהם השירותים הדיגיטליים ברשויות המקומיות לוקים בחסר, וברבים מהן כלל לא ניתנים, לא מפתיעים את מי שעוסקים בנושא    על הממשלה החדשה לשפר את המצב - ובדחיפות    האם היא תעשה זאת?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il