נתאר כאן איך הממשלה הפכה את פרשת הצוללות לכלי פוליטי להשגת מטרות שבינן לבין הצוללות אין דבר וחצי דבר.
יאיר לפיד דיבר כזכור בדם ליבו על פרשת הצוללות באלה המילים:
"אני רואה את הניסיון למוסס ולהעלים את פרשת הצוללות. לא ילך להם. לא ילך להם מפני שלא מדובר בסיפור פוליטי. מדובר בצה"ל... כשמדובר בצה"ל ומפקדיו, לא יכול להיות שלא תהיה חקירה מקיפה עד שנדע את האמת, את כל האמת".
והיום, כשהוא ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, מסביר לנו לפיד את ביצועי הממשלה כך:
"יש עוד דברים שלא קרו. הגבלת כהונה, ועדת חקירה לצוללות, סיוע לעצמאים, רשימה די ארוכה. הסיבה לכך שהם עוד לא קרו, היא שעבר רק חודש. יש לנו משימות גדולות, ועדיף לעשות הכל מסודר ויסודי".
לכאורה הכל בסדר. יאיר לפיד לא שכח את הצוללות. חכו עוד קצת כי יש "רשימה די ארוכה" ויש "משימות גדולות" וגם תורן של הצוללות יגיע.
אבל כל בר דעת מבין, שהקמת ועדת חקירה לצוללות - בוודאי לאור דבריו החד-משמעיים של לפיד - היא מסוג הדברים שאינם סובלים דיחוי. מקל וחומר כשישנם תצהירים מפורטים של קצינים בכירים המצדדים בחקירת הפרשה, וגם שר הביטחון דוחף להקמה מיידית של הוועדה. עצם הדיחוי והסחבת עלולים להעיד שמדובר כביכול בעניין לא ממש חשוב, וככל שעובר הזמן העניין אף הופך למגוחך. גם ציבורית העניין עלול להתמסמס עם חלוף הזמן ולא יהיה ניתן להסביר את הסחבת.
ובכן, כמה זמן נמתין לוועדת החקירה המיוחלת? התשובה ברורה: עד שהפריץ ימות או שהכלב ימות - לא רגע לפני כן.
ועד אז יהפכו הצוללות לכלי ניגוח פוליטי לאיים על נתניהו ולהזהיר אותו: אל תפריע לנו בעבודה ותתנהג יפה, ולא - תחטוף צוללת בין העיניים.
במילים אחרות, המסר לנתניהו הוא כזה: הצוללות מונחות על המדף וניתן בכל רגע לשדרג את דחיפות הפרשה ולהחליט מיידית על הקמת ועדת חקירה. כל פוליטיקאי באשר הוא לא יוותר על איום בשימוש בתותח הזה כדי להרגיע את יריביו - בוודאי כשהיריב הוא
בנימין נתניהו.
וכאילו כדי להצדיק ולגבות את הסחבת של הממשלה - הנה גם הרחוב נרגע באורח פלא, ואלה שהפכו עולמות להקים ועדת חקירה - כמו בוגי יעלון או המפגינים עם החביות דמויי הצוללות - נפלו פתאום טרף לבטלנות.
לפיד הבטיח לנו כאמור "שלא מדובר בסיפור פוליטי". גם אם כך היו פני הדברים - הזמן והנסיבות הפכו את סיפור הצוללות לסיפור פוליטי מובהק, ומשכך - יש להפיק מהצוללות את מירב התועלת הפוליטית - עד שהן יחלידו ויושלכו למגרש הגרוטאות.
הנה כי כן, קשה להאמין אבל זה המצב: הממשלה אוחזת בכלי נשק משפטי רב עוצמה כנגד ראש האופוזיציה, וביכולתה להפעיל את כלי הנשק הזה כנגדו על-פי שיקול דעתה - כמו הייתה פרקליטות.