לאורך שנות קיומו של צה"ל אירעו מקרים לא מעטים של "ירי כוחותינו על כוחותינו", מה שקרוי אירועי "אש כוחותינו" או בשם הרשמי "אש דו-צדדית". באירועים אלה נהרגו ונפצעו חיילי צה"ל רבים. אירועים אלה נגרמו בשל מגוון סיבות, ובהן טעות בזיהוי, אי-תיאום בין הכוחות, אי-הקפדה על נהלים, שיקול דעת מוטעה ועוד כהנה וכהנה סיבות.
בעבר פרשות של הרג חיילנו מאש כוחותינו הוצנעו ובמקרים רבים לא פורסמו בתקשורת, ואם כן פורסמו רק לאחר תקופה ארוכה מאז האירוע. ליד ההרוגים צוין כי "נפלו בעת מילוי תפקידם". אירועים מסוג זה לרוב לא נחקרו ביסודיות כראוי והיו מקרים לא מעט שמפקדים שהיו אחראים למחדל "ירי מאש כוחותינו" לא רק שלא הועמדו לדין ונענשו, אלא אף קודמו בסולם הדרגות והתפקידים, ולא אציין שמות.
יודגש שלא קל לשפוט ולדון לוחמים בהתנהלות שגויה במהלך סערת קרב וירי אש תופת. לחץ המלחמה, העייפות, התשישות, חוסר השינה לעיתים גורמים למפקדים ולחיילים לקבל החלטות שגויות ואף פזיזות ולא אחראיות.
תקרית הפצצת שיירת גדוד 931
אחת מהפרשות החמורות של הרג חילי צה"ל מ"אש כוחותינו" התרחשה ביום חמישי ב-10 ביוני 1982 בשעות הצהרים בשבוע הראשון של "מבצע שלום הגליל": מבנה מטוסי פנטום של חיל-האוויר הישראלי, בהובלת טייס בדרגת סא"ל והנווט סרן יוחנן לוקר, נשלח למשימת הפצצה בגבול סוריה-לבנון, כדי לפגוע בכוח קומנדו סורי שנע לעבר כוחות צה"ל. באזור וואדי ביאנור בלבנון התמקמה באותה עת שיירה שהורכבה מרכבי חימוש אספקה ותדלוק של גדוד הנח"ל 931 בפיקודו של המג"ד יום טוב סמיה, ששהה בתדלוק והתחמשות בוואדי ביאנור. וכן כללה השיירה כוח שריון ויחידות אחרות שפעלו בגזרה המזרחית של בקעת הלבנון.
עקב כנראה טעות בניווט הגיע המבנה למקום אחר מזה שנשלח אליו. טייס הפנטום מוביל המבנה זיהה בטעות את השיירה של גדוד הנח"ל ככוח אויב וכיעד אותו התבקש להתקיף והורה להפציץ את השיירה. המטוסים הגיחו - צללו לעבר השיירה וירו לעברה בפצצות כולל פצצות מצרר. חיילי השיירה סיפרו כי לפתע הגיחו צללו לעברם מספר מטוסי פנטום ומגובה נמוך ירו לעבר השיירה "מכל טוב". חיילים נהרגו ונפצעו. המחזות היו קשים. גופות מרוסקות קטועות איברים היו פזורים בשטח ובתוך הנגמ"שים צרחות פצועים הזועקים לעזרה נשמעו מכל עבר. חיילים נמלטו בבהלה מהמקום למראה הזוועות ומחשש להפצצות נוספות. חלק מהחיילים לקו בהלם והיה קשה להרגיעם.
האירוע דווח למפקד האוגדה תת-אלוף גיורא לב ולמח"ט כוח השריון נחמן ריבקין. חיל-האוויר התבקש להפסיק את ההפצצות ואכן הן הופסקו תוך זמן קצר. המג"ד יום טוב סמיה, לימים אלוף פיקוד הדרום והרופא הגדודי ד"ר חזי לוי (לימים פרופ' שכיהן עד לאחרונה בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות) חשו למקום והוחל בטיפול בפצועים. מסוקים של חיל-האוויר הוזעקו למקום והחלו בפינוי הנפגעים. האירוע הסתיים באסון כבד במותם של 24 חיילים, בפציעתם של 108 ועוד כ-30 סבלו וכנראה לפחות חלקם סובלים עד היום מהלם קרב. סביר להניח כי מספר הלומי קרב מאירוע זה גדול בהרבה מהמספר שנמסר ודווח. זה מקרה "ירי כוחותינו על כוחותינו" החמור ביותר בתולדות צה"ל.
ועדת חקירה לברור נסיבות האסון
חיל-האוויר הקים ועדת חקירה לברור נסיבות האסון בראשה עמד תא"ל (מיל') רפי הר-לב. נווט מטוס הפנטום מוביל המבנה - יוחנן לוקר, זוכה מאחריות, וקודם בהמשך עד לדרגת אלוף כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. הטייס מוביל מבנה הפנטומים בדרגת סגן אלוף שעל-פי ממצאי החקירה נתן הוראה לפתוח בירי לעבר השיירה לא קודם ופרש מצה"ל.
כיצד קרה האירוע החמור הזה? איך נגרמה טעות הזיהוי הטרגית שגרמה לאסון הנורא? ישנם מספר גרסאות בנושא. כתבה זו אינה מתיימרת לשמש כתבת תחקיר ולקבוע מי אחראי לאסון. היא באה לספר באופן תמציתי את סיפור האירוע שהוצנע והבנתי שרבים מהקוראים מעולם לא שמעו וקראו עליו.
הגרסה הרווחת הנתמכת, לפחות בחלקה, על ממצאי ועדת החקירה היא כי הטייס מוביל המבנה קיבל הוראה לתקוף כוח קומנדו סורי שנע לעבר כוחות צה"ל. הטייס זיהה בטעות את שיירת גדוד הנח"ל 931 והכוחות שנלוו לשיירה שהתמקמו באזור ככוח אויב. נווט המטוס שלו יוחנן לוקר הסב תשומת ליבו של הטייס ביושבם יחד במטוס כי יש שגיאה בזיהוי וכי זה לא יעד התקיפה שהוטל עליהם לתקוף, אבל הטייס שראה את אגם קרעון שיתכן שבלבל אותו, לא הסכים לקבל את דעתו של הנווט והורה להפציץ את השיירה.
"לא מעט שנים האירוע היה "הס מלהזכיר"
העליתי את סיפור פרשת הפנטומים בוואדי ביאנור לדף הפייסבוק שלי. הגיב לו גולש שעושה רושם כי מצוי היטב בנושא, ואולי היה עד לאירוע וכך הוא כותב:
"לא מעט שנים האירוע היה "הס מלהזכיר" ואומר בכנות שהתנהלות זו, גם אם לא ממוסדת ושיטתית לא הייתה במקומה ובוודאי פגעה בנו שחווינו את האירוע. וזה רק על קצה המזלג על האירוע המטורף הזה. לפחות חיל-האוויר שלח במהירות יעפים מוסקים לפנות את הנפגעים הרבים".
