אנגליה הסירה כמעט את כל מגבלות הקורונה. בגרמניה מותר לנסוע בלא בידוד. המסיכות באוויר הפתוח כמעט ונעלמו באיטליה. הקניונים פתוחים בסינגפור. ממשלות באמריקה, אירופה ואסיה מעודדות את התושבים לחזור לשגרה מסוג חדש: לחיות לצד הקורונה, מדווח ניו-יורק טיימס. אולם, מדענים מזהירים שאסטרטגיות היציאה הקיימות עלולות להיות מוקדמות מדי.
בשל הופעתם של זנים חדשים ומדבקים יותר, הממשלות מתחילות להבין, כי גלים של מגבלות וסגרים הם חלק מן ההחלמה. הן מעודדות את הציבור לשנות את גישתו ולהתמקד במניעת תחלואה קשה ותמותה במקום במניעת הידבקות. מדינות ששאפו להגיע למצב של אפס קורונה, מחשבות מחדש את המסלול.
קחו לדוגמה את סינגפור, בה הייתה תחושה שהקורונה הובסה. פקידים גיבשו תוכניות להקלה הדרגתית של המגבלות, כולל מעקב אחרי מספר החולים קשה, מספר הזקוקים לטיפול נמרץ ומספר המונשמים – במקום אחרי מספר החולים בכלל. אמצעים אלו עומדים כעת למבחן. לאחר שורה של התפרצויות, הודיעה הממשלה בשבוע שעבר על הידוק של כמה מן המגבלות ובכללן סגירת המסעדות. סינגפור חיסנה 49% מתושביה והיא רואה את ישראל כדוגמא; גם בה, לדברי הטיימס, ההתמקדות היא בתחלואה הקשה.
תושבי ניו-זילנד מתחילים להשלים עם האפשרות של תקופת מגבלות ארוכה יותר. 90% מן הנשאלים בסקר ממשלתי שנערך לאחרונה אמרו, כי אינם מצפים לחזור לחיי שגרה לאחר שהתחסנו, בין היתר בשל השאלות לגבי הנגיף שעודן תלויות ועומדות. המדענים עדיין אינם מבינים בוודאות את "הקורונה הארוכה" – התסמינים מהם סובלים מאות אלפי חולים שהבריאו. לדבריהם, אין להתייחס לקורונה כמו אל שפעת, משום שהיא הרבה יותר מסוכנת. הם גם לא בטוחים לגבי אורך החסינות שמעניקים החיסונים ולגבי מידת ההגנה שלהם מפני הזנים החדשים.
בארה"ב, בה המדינות והרשויות המקומיות מקבלות את רוב ההחלטות, המצב שונה במידה רבה ממקום למקום. במדינות כמו קליפורניה וניו-יורק שיעור ההתחסנות גבוה, ומי שאינם מחוסנים נדרשים לעטות מסיכות בחללים סגורים. במדינות כמו אלבמה ואיידהו שיעור ההתחסנות נמוך – ואין חובת מסיכות. חלק מבתי הספר והאוניברסיטאות מתכננים לדרוש חובת חיסון מתלמידים שיגיעו לקמפוסים, אבל חלק מן המדינות אסרו על מוסדות ציבור להציב דרישה כזו.
חלק מן המחוקקים במדינות אוסטרליה טענו החודש, כי המדינה הגיעה לצומת בה עליה לבחור בין המשך המגבלות לבין ללמוד לחיות עם המגיפה. לדבריהם, ייתכן שאוסטרליה תצטרך לנהוג כמו יתר העולם ולנטוש את גישת ה"אפס קורונה" שלה. ראש הממשלה, סקוט מוריסון, מתנגד לקריאות לשנות את פרוטוקול הקורונה המקומי. הוא הודיע על תוכנית בת ארבעה שלבים לחזרה לשגרה שאמורה הייתה להתחיל ב-2 ביולי, אך בשל עוצמתו של זן הדלתא יישומה נדחה.
חלק ממדינות אירופה, בהן החיסון זמין לכל מזה חודשים, מהמרות בגדול על תוכניות ההכלה שלהן כדרך ליציאה מהמגיפה ולשמירת שיעורי אשפוז ותמותה נמוכים. גרמנים שהתחסנו בששת החודשים האחרונים יכולים לסעוד, להיפגש בבתיהם ולנסוע ללא כל מגבלה. באיטליה חלה חובת מסיכות רק בכניסה לחנויות ולחללים הומי אדם, אם כי רבים ממשיכים לעטות אותן.
אנגליה, אשר חיסנה כמעט את כל האוכלוסייה הפגיעה ביותר, נקטה בגישה הדרסטית ביותר. בשבוע שעבר הסירה הממשלה כמעט את כל מגבלות הקורונה, למרות העלייה בהידבקות בזן דלתא ובמיוחד בקרב צעירים. הפאבים, המסעדות ומועדוני הלילה הומים מבקרים, והוסרה חובת המסיכות. בהעדר כללים מחייבים, הממשלה קוראת לאנגלים לנהוג ב"אחריות אישית". שר הבריאות, סג'יד ג'ייוויד – שאובחן השבוע כחולה קורונה – אמר בחודש שעבר שהמדינה צריכה ללמוד לחיות עם הנגיף, למרות שסקרים מלמדים שרוב התושבים מעדיפים גישה הדרגתית יותר לפתיחה מחדש.
