מדרך הטבע ממשל חדש נמצא תחת עיניהם הפקוחות והמבקרות של האופוזיציה, של העיתונות ושל כלל האזרחים, בין שבחרו בה ובין שהצביעו ליריביה. אכן הממשלה הזו מתנודדת כספינה בים סוער בשל מרכיביה השונים, ובשאלות רבות חלוקים ביניהם. האופוזיציה כיום מכבידה במיוחד, מאחר שלדרישת ראש האופוזיציה היא פועלת במטרה אחת: לערער ולהפיל את הממשלה, וזה גם במחיר התכחשות לחוקים שבאים לְהֵטִיב עם המדינה ואפילו כנגד חוקים שאותם חברי האופוזיציה הציעו אותם בהיותם בשלטון.
אין ממשל שהוא חף מטעויות. הממשל עשוי מבני אדם, ובני אדם טועים. חבל כמובן כאשר הטעויות גסות ולעתים יוצרות סיכון. חבל גם ששרים בכירים מדברים לעתים שטויות, מחמת חוסר מחשבה או מחמת בּוּרוּת, או מחמת אי-תשומת לב שהמיקרופון פתוח או לכך שדבריהם מוקלטים. על כך נאמר: "אויל מָחֳרִישׁ לחכם יֵחָשֵׁב". יש לזכור שתקופת הבחירות תמה ולא הרי פטפטת בחירות כנאומו של שר העשוי, בשל חוסר מחשבה או טִפְּשׁוּת גרידא, לסבך את המדינה במקרה הרע [זכות לפולחן יהודי בהר-הבית - מורשת אווילותו של משה דיין שמסר את כל ההר לווקף המוסלמי] או להפוך את הנואם לשוטה בעיני ואזני הציבור במקרה הרע פחות ["המקום הקדוש ביותר ליהודים הוא הכותל" ו"רצח ההוטו באפריקה הינו אנטישמיות"].
הממשלה סובלת מעודף שרים, סגנים ועוזרים, וחשוב שיהיו בהם אי-אלו עוזרים נבונים ומשכילים, ולא רק מלחכי פנכה ורודפי קידום עצמי, וחשוב שֶׁיְּהֵא בהם גם אדם היודע לכתוב נאומים, ואת הנאומים הללו יַגִּיהַ אדם בר-דעת לפני השמעתם בפומבי.
אולם פרט לתקלות קלות, ואמנם מיותרות, הממשלה החדשה פועלת בינתיים כשורה וחשוב עוד: היא פועלת למען המדינה וכלל הציבור ולא מתמקדת בטובתו של מנהיג יחיד או של משפחתו. חשוב גם השקט היחסי המאפשר לפעול בלי העצמה של נושאים שוליים או "הישגים" דלים, תוך התפרצויות לשידורים עם נאומים חסרי חשיבות מצד רה"מ, או מסיבות עיתונאים ריקות מתוכן. וגם - הממשלה פועלת בלי הטפות השנאה והשיסוי שהכרנו.
כן, יש בעיות, ויהיו עוד. לא כולן תיפתרנה לשביעות רצון הכל, אולם זו הדמוקרטיה - מותרים חילוקי דעות אך אלו יפתרו במו"מ ענייני ותוך ויתורים הדדיים. אומנם קל יותר לנהל ממשלה בידי אדם יחיד, רודן גלוי או מוסתר, אך מנהיג יחיד מועד לטעויות, אינו שוקל את מלוא ההיבטים וגם צפוי לעבור משירות המדינה לשירות לטובת עצמו, כפי שקרה כאן בשנות האחרונות לממשל הקודם.
הורדת אחוז החסימה
לנושא הקודם מתקשרת ההצעה ההרסנית של נציגי הפלג החרדי "יהדות התורה" בכנסת להוריד את אחוז החסימה מ-3.25% ל-1.5%.
אנו שומעים טענות מוצדקות על ריבוי השרים וסגני-השרים בממשלה הנוכחית, ונזכרים לא בערגה, בממשלה הקודמת בה היו כ-35 שרים וסגנים. בשני המקרים היה ריבוי מיותר זה פרי ריבוי מרכיבי הקואליציה. אם אצל ביבי ריבוי השרים היה בשל חולשתו של ביבי ופחדו לאבד את השלטון שגרם לו למנות שרים חרדים וכלנתרים דוגמת לוי-אבקסיס, ונסיונו בבחירות האחרונות להכניס קיצונים חסרי קהל מצביעים לקואליציה שקווה להקים, דוגמת בן-גביר ונציג נועם, הנה בממשלה הנוכחית הריבוי נובע מהצורך להקים קואליציה ממפלגות קטנות דוגמת העבודה, מרצ, ימינה, האוזר ושותפו.
ככל שתוריד את אחוז החסימה תגדל הממשלה לממדים מפלצתיים וכל מערכות השלטון תסתאבנה. על רה"מ יהא להקצות משרת שר וראשות ועדה חשובה בכנסת לכל מפלגונת אשר לה קמצוץ מצביעים.
כפי שכתבנו וידוע הוא כי במשטר דמוקרטי על כל שותף לוותר על מקצת שאיפותיו, וכך הדברים גם לגבי כל מצביע. עליו לבור לו את המפלגה שקרובה לדעותיו, שאם לא כן כל אזרח יהווה מפלגה. האגדה מספרת שבמפגש בין הנשיא טרומן לנשיא חיים ויצמן, התלונן טרומן כי קשה לנהל מדינה פדרלית בת 80 מיליון תושבים, ועל כך השיב לו ויצמן: אתה מנהל מדינה בת 80 מיליון אזרחים אך אני עומד בראש מדינה בה יש מיליון נשיאים...
נהפוך הוא! עלינו להגדיל את אחוז החסימה, אפילו ל-5%, כדי לאפשר שלטון יציב. אנו רואים כי במדינת ענק, כמו ארה"ב, קיימות שתי מפלגות האוחזות בשלטון, דמוקרטית ורפובליקנית. כל היתר הם ספיחים חסרי חשיבות. באנגליה יש 2 מפלגות עיקריות: השמרנים והלייבור, לעתים עולה מפלגה שלישית לתקופה. והנה מדינות ענק אלו מתנהלות כשורה. המאבקים של קבוצות קטנות הן בתוך המפלגות ולא בְּרִיבּוּיָן.
חזירות בַּפֶּה
התורה אסרה אכילת חזיר וכל שימוש בגופתו, ואפילו אסרה על נגיעה בו או בְּנִבְלָתּוֹ [ויקרא י"א 4, דברים י"ד 8]. לפי מסורתנו שיא הדיכוי היווני בו לחמו החשמונאים, היה הקרבת חזיר בבית המקדש שהם הפכוהו למקדש לְזֵאוּס, ראש האלים בדת הפגנית היוונית. זו הייתה הפגיעה החמורה ביותר בקודשי ישראל.
והנה, להבדיל, חָדַּר החזיר גם לכנסת ישראל ודווקא בפיהם ובלשונם של נציגי החרדים, לאחרונה הצהיר ח"כ ארבל מש"ס, אגב דיון בהפרטת מערך הכשרות: "השר מיצג תפיסה קפיטליסטית חזירית נגד ועדי עובדים". אכן: "דבר אחר" טמא בהיכל.