חוק חסינות חברי הכנסת לא חל בחברון

חברון לא שייכת למדינת ישראל, כלומר עדיין לא שייכת. רמת הגולן, שייכת, ירושלים המזרחית, שייכת, אבל חברון לא. ומה אומר חוק חסינות חברי הכנסת? הוא אומר: (א) שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי. החוק מייחד בבירור את הוראותיו ל"כל מקום במדינה" ומן הכלל אנו למדים על היוצא מן הכלל - חוק חסינות חברי הכנסת לא חל בחברון. אין זאת אומרת כי חלה חובה למנוע תנועה מחברי כנסת בחברון, אין זאת אומרת כי חלה חובה למנוע תנועה של כל אדם בחברון, אך חייל העומד על משמרתו חייב לעצור כל אדם. כל אדם כולל חבר כנסת, בייחוד אם החייל משרת באזור מתוח, בייחוד אם הוא משרת מחוץ לגבולות המדינה, על-מנת לזהות את האדם בוודאות ועל-מנת לקבל אישור מהממונים עליו להכניסו. בוודאות חייב החייל לבדוק בשבע עיניים אם לתת לחבר הכנסת לעבור, כאשר צמרת המפלגה של אותו חבר כנסת, מתירה את דמם של חיילי צה"ל המשרתים בשטחים בהם הוא משרת לאש הטרור הערבי. ככל שיש עיגון כלשהו לחופש התנועה של חברי הכנסת בשטחים הוא מכוח נוהל של הכנסת (נקבע בעבר נוהל כזה בתקופת ההינתקות), או מכוח נוהל של הצבא, אך מי שסבור שנהלים האלה מונעים מהחייל העומד על משמרתו לוודא זהות, לאפשר מעבר סלקטיבי אך ורק למורשה, לאחר קבלת אישור ספציפי הוא אנרכיסט עם לשון מלוכלכת ואיננו חבר כנסת. בואו נתעלם לרגע מהלשון הנמוכה של חבר כנסת, לשון נמוכה זו גזרה משמיים, לא כולם ניחנו בלשון עדינה, זה מה יש, אך אנו רואים בעיניים של טיבי את התיעוב שהוא רוכש לחייל. אנו רואים את השנאה הרוחשת בעיניו. זה לא חבר כנסת, זה אנרכיסט, טיבי בא לחברון על-מנת ליצור פרובוקציות, הוא בא לחברון על-מנת לשנוא, הוא בא לחברון על-מנת להזריק רעל, ויו"ר הכנסת של ממשל הקשקוש-שינוי מלבה את השנאה היוקדת מעיניו של חבר הכנסת, כאשר חוק החסינות חל בחברון או בכל מקום אחר בשטחים המוחזקים, ותוך פגיעה קשה בילדים ובילדות שלנו העומדים על משמר המולדת. בושה למדינה, בושה לכנסת.