X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
בנט תלה קרקפת נוספת באבנט הישגיו וסימן "V" על הופעה ונאום במליאת עצרת האו"ם בפני מי שנותרו להאזין לו לפני הפגרה - מיותר לחלוטין. אם אין מה להשמיע, או העיתוי להשמיע דברי טעם אינו מסתדר, אין סיבה לכפותו על עצמנו הר כגיגית
▪  ▪  ▪
[צילום: AP]

מי שצפה בנאומו של רה"מ בנט באו"ם (27.9.2021, שעה 1600 שעון ישראל), הבין שהמופע היה בגדר מטלה שיש לסמן לידה "V" ולהתקדם הלאה. מבחינות רבות היה זה מופע היכרות - היכרות שלו עם האו"ם ותו לא. שהרי הנאום נישא לקראת סיום מושב העצרת, כאשר רוב נציגי המדינות עזבו כבר את המליאה ולא נכחו באולם.1
חרף 72 שנות עצמאותה, ישראל טרם השכילה לייחד למוסד האינטרסנטי והצבוע המכונה "ארגון האומות המאוחדות" (אוקסימורון), את הערך הראוי לו. אנו שוגים אסטרטגית כאשר איננו דואגים לכך שכל המדינות הסובלות מצביעות ועויינות הארגון יעניקו לו את היחס המגיע על-פי התנהלותו למעשה. יש כמובן הגיון להופיע בפורום בינלאומי בו מיוצגות כ-220 מדינות ע"י נציגיהן הרשמיים ולהשמיע את דברה של ישראל. אולם, התנאי לכך הוא שיש לה מה להשמיע ורוב הנציגים נוכחים באירוע. כלל ידוע ביחסי ציבור הוא ש"העולם" קובע את יחסו כלפי אנשים ומדינות, בעיקר משיקולים פוליטיים ובמידה לא מבוטלת גם על-פי הערך העצמי שהם מפגינים בפניו. בלחץ האירועים בו נתון כיום בנט בקואליציה המפונקת שלו, חבל על כל יום שהוא מבזבז על עיסוקים שתרומתם הסגולית שולית. אינני יודע אילו פגישות נוספות אמור היה רה"מ לקיים בנסיעה זו מחוץ לאור הזרקורים, אבל אם לא היו כאלה, נסיעתו לאו"ם הייתה מיותרת.
נאומו של רה"מ חולק בפועל לשניים - נאום לציבור הישראלי ונאום למערכת הבינלאומית. דומה שהחלק "הבייתי" היה העיקר ומבחינה זו אין צורך לשאת אותו בעצרת הכללית של האו"ם. מאחר שנאם כרו"מ ישראלי חדש בתפקידו, באנגלית, אחרי הופעותיו המרובות של קודמו שניחן באנגלית רהוטה, היה הנאום גם "מבחן השוואתי של כישורים" (אחד הפחות חשובים) כיצד יציג את עמדת ישראל כדוברה הבכיר. זאת עשה לטעמי ברמה סבירה, גם אם פחות ציורית ומהוקצעת מזו של נתניהו. התקבע במקומותינו שראשי ממשלה ישראלים חייבים לשאת דברים באנגלית כשהם מופיעים בארה"ב - האמנם?! אינני משוכנע בכך כלל ועיקר. התוכן ואופן הצגת הדברים חשובים יותר מהלשון בה הם נאמרים.2
עקבתי גם אחרי התגובות בשלושה ערוצי הטלוויזיה שלנו. את מרבית התגובות וההתייחסויות לא הייתי משייך לניתוח הנאום ותועלתו, אלא לביקורת מנוּבזת של הדוברים - כל מבקר והעמדות הפוליטיות הבסיסיות המנחות את סיגנונו והשקפת מעסיקיו. בתוכן הופעתו חיזק בנט להוותו דימוי שהולך ומתקבע בתודעה המקומית שלנו, שהוא עוסק בעיקר בשלושה נושאים: קורונה, קורונה וקורונה - בהיותו מעין "פרויקטור-על" לנושא המגיפה, בשילוב עם סוגיות אסטרטגיות וניהול הממשלה והקבינטים המובילים - חוץ וביטחון. לטעמי זהו דימוי נחות לראש ממשלה כמנהיג לאומי וכדאי שימהר להשתחרר ממנו לאחר שיקבל את אישור הכנסת לתקציב.
הנושאים הנוספים בהם נגע היו: הרכב ואופי הממשלה, הישגים ישראלים ב-72 שנות עצמאות ומצב הרוח הלאומי שלנו, התחזקות היחסים עם מדינות האזור והאיום האירני הכולל.
אין ספק שהאיום האירני הוא כיום נושא מס' 1 של הביטחון הלאומי של ישראל. דבריו ה"חצי נחרצים" של בנט בעניין זה היו האמירה החדה והמפורשת היחידה שנשמעה מפיו בנאומו, אבל גם היא הייתה מטושטשת מדי. כאשר אירן נמצאת במרחק "...שבין חודשיים לשנה מפצצה גרעינית" (תלוי בטיב הפרשנים העוסקים בכך), הרי שאמירה בנוסח "נגמרה לנו הסבלנות...", היא אמירת-סרק. ישראל עוסקת בבעיית האיום האירני כבר 15 שנים ברציפות ובאופן אקטיבי ועדיין לא ברור לאזרחי המדינה, ידידיה ואויביה, מה באמת היא מבקשת לומר. לדיבור בנושא אסטרטגי מעין זה יש לבוא מוכן - מתואם עם הכנסת והממשלה, עם מערכת הביטחון, עם ארה"ב ועם כל מי שאמור להיות מעורב בו באופן ישיר או עקיף. השומעים חייבים להבין שהדובר אליהם יודע מה הוא שח ויש כיסוי לדברים - בעיקר כוונה ויכולת ביצוע. אלה נשמעים היטב בטון הדובר גם כשהם "סתומים" כביכול או נאמרים בעלמא.
כאן אינני יכול לבוא בטענות קשות מדי לראש ממשלה המכהן פחות מ-4 חודשים בתפקיד. נתניהו עסק בנושא 12 שנים וגם ממנו לא שמענו אמירות משכנעות מספיק. לעניות דעתי, המב"מ3 שמנהלת ישראל נגד התפשטות אירן, פשטה גם היא את הרגל. לא היה בכוחה אז - בהיקף ובנחישות בהם נוהלה - ואין בכוחה גם כיום לעצור את אירן. כל עוד איום הטילים של חיזבאללה הוא איום אסטרטגי המונע את הגברת אינטנסיביות המב"מ, וישראל טרם ה הפנימה שארה"ב מתחמקת מאחריותה הבינלאומית בסוגיית מניעת הפצת הנשק הגרעיני (בדומה למקרה קוריאה הצפונית) וספק אם תתערב בה גם אם תחליט ישראל לפעול בגפה, אנחנו ניצבים גם בפני אתגר קונבנציונלי רציני שאסור להניח לו לצמוח לממדים שימנעו בעדנו מלפעול. בכדי לומר זאת שוב בקול ענות חלושה, אין צורך להגיע למליאת עצרת האו"ם.
לא מכבר איים שוב אבו-מאזן על ישראל בחידוש המאבק בביה"ד הבינלאומי בהאג, ובחידוש הטרור אם לא נפנה את איו"ש תוך שנה. לא שמענו על כך שום תגובה מוסמכת של ממשלת ישראל והפעם גם לא באו"ם. על-רקע האי-שקט התוסס במרכזי הפעילות הפלשתינים בישראל ומחוצה לה, מדוע סבור בנט ששתיקה רועמת היא מדיניות ראויה? האם הוא מאמין באמת שהנושא עתיד להעלם מהאופק? רק מפני שיהיה שקט והכל ישכחו ממנו? לסכום הדברים דומה שהנסיעה לניו-יורק הייתה, אם כך, מסע סרק!

הערות

1. זהו המקרה השני בו תוך תקופה קצרה בה בנט נוסע למפגש בארצו של ה"דוד סם", והמפגש "יוצא מאיפוס. החשיבות האופרטיבית והדימויית של אירועים מסוג זה כאשר הם מדדים נפגמת תמיד; כאשר הדבר נעשה שכיח, זו מכה קשה לפרסטיז'ה של "הלא-יצלח".
2. מובן שיש יתרון מסוים לכך שאמריקנים ידיד ישראל יחושו שראש ממשלה ישראלי משתדל לדבר אליהם בשפתם. יש יתרון דומה גם מול עיתונאים ופרשנים ומול הציבור היהודי בארה"ב. עדיין חשוב בעיני יותר תוכן הדברים ונימת אמירתם מאשר צחות הלשון האנגלית בה הם נאמרים. כדאי לשים לב לכך שרוב המדינות המכבדות את עצמן, כאשר נציגיהן הבכירים מופיעים באו"ם דוברות בשפתן והדברים מתורגמים סימולטנית.
3. ה"מלחמה שבין המלחמות" (המטבע הלשוני שטבע הרמטכ"ל איזנקוט בכדי לכסות על העובדה שהמטה הכללי של ישראל אובד עצות.

תאריך:  29/09/2021   |   עודכן:  29/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוני בן-מנחם
בכיר תנועת פתח מרוואן ברגותי תוקף מתוך הכלא הישראלי את הרש"פ והעומד בראשה וקורא לעריכת בחירות כלליות בשטחים. ברגותי מכיר בכוחה הצבאי הגובר של ישראל אך באותה העת הוא קורא להתנגדות כוללת נגד "הפרויקט הציוני"
אהרן פאפו
על מה ולמה הסקנדל הגדול שעשה לפיד והגורם לכך שאנשי משרד החוץ טוענים כי "גישתו השגויה תעלה לישראל במחירים מדיניים כבדים ומיותרים"?    השאלה הזאת נוקבת הרבה יותר כאשר בודקים במקורות הפתוחים גם לעיניו של לפיד לו רק רצה פעם ללמוד נושא בטרם יגיב
איתן קלינסקי
בוודאי קשה עוד יותר מלאכת העשייה החותרת לשנות ולהשפיע על מציאות חברתית ולאומית. בהפטרה של "שבת בראשית" אנו קוראים בישעיהו מ"ב 1 על מחויבויות, שיש לנו לעשייה הדורשת מאיתנו לפעול לשינוי מציאות כדי "לפקוח עיניים עוורות" בחברה האנושית בכללותה
יוני בן-מנחם
ממשלת ישראל עושה שוב טעויות    הרש"פ נסוגה מההסכם שלה עם קטר בעניין הכנסת הכסף הקטרי לרצועה ופגעה במאמצי מצרים להשגת הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לחמאס    הדרג המדיני בישראל שוקל ברצינות לאשר שוב הכנסת מזומנים לחמאס ברצועה    מדובר בתהליך מסוכן שיחזק את הכוח הצבאי של ארגון הטרור ברצועה
יורם אטינגר
משקלו הרב של הקונגרס במימון כיפת ברזל מדגיש כלל מרכזי בשיטת הממשל בארה"ב: הנשיא מציע (תקציב) והקונגרס מסדיר (תקציב). מעורבות 100 הסנטורים ו-435 צירי בית הנבחרים בנושאי חוץ וביטחון זינקה בעקבות מלחמת ויטנאם, שערוריות וואטרגייט ואירן-גייט, התפוררות ברה"מ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il