חובה להדגיש בראש ובראשונה שנאומו של נפתלי בנט באו"ם עשה לי טוב, כך אני רוצה שנציגי יופיעו בעולם. רהוטים, ברורים בחלק מהנושאים, עמומים בחלק אחר של הנושאים ממש כמו מנהיגי עבר, אבא אבן, גולדה מאיר, בנימין נתניהו ואחרים. עד כאן דיברנו על הקנקן. בואו נתייחס אל תוכנו של הקנקן.
על התוכן הדעות חלוקות, אך הבעיה המרכזית לדעתי בתוכן היו מאמציו של ראש הממשלה לעשות מה שלא נעשה אף פעם בעבר, והוא לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ, על-ידי ראש הממשלה, בעניין הגורמים הרפואיים המובילים היום את המאבק במגיפה, וזאת עשה ראש הממשלה בנאום או בסדרת נאומים/תדריכים כאשר במקביל הוא עוסק באיום האירני. כאילו יש לנו כעת שני אויבים - אירן, ושרון.
ראש ממשלה יקר, יש לך עוד הרבה מה ללמוד. מילים אינן עוצרות צנטרפוגות אבל מילים גם לא עוצרות מגיפות. ללא עזרת הגורמים המקצועיים המגיפה תכלה אותנו, ללא עזרת הגורמים המקצועיים אתה תישאר לבד בצמרת מול המגיפה.
אין ספק שממשלתנו מסתמכת על החיסונים אך אין גם ספק לא עושה די או לפחות לא מצליחה לעשות די על-מנת לגרום לאנשים שלא התחסנו להתחסן, אנו מסתמכים על החיסונים מחד-גיסא, אך לא מתחסנים מאידך-גיסא, אז מהם הפתרונות? כמה מכונות אקמו זמינות כעת לחולי קורונה או לחולים אחרים הזקוקים להן?
האם כפי שראש הממשלה מזלזל בגורמי המקצוע בתחום הבריאות, הוא גם מזלזל בגורמי המקצוע בתחום המשפט? והרי ברור שלא ראש הממשלה מנהל את המאבק בקורונה אלא כל מיני "מניעויות משפטיות" (ובמקביל לדעתי מניעויות פוליטיות המתוארות כמניעויות משפטיות) עומדות בראש המאבק הזה, ולכן הוא נדון לכישלון.
אם אנו בונים על החיסונים ועל החיסונים בלבד, עלינו לאכוף חיסונים, עלינו להזיק כלכלית משמעותית לסרבני חיסון, עלינו לשלול זכויות לסרבני חיסון, לא ניתן לפסול את המומחים הרפואיים המחויבים לבריאותנו על-פי חוק, ולהקשיב במקביל באדיקות ליועצים המשפטיים ולפוליטיקאים בעלי האינטרס לשרוד אשר שהחוק לא הסמיך אותם לקבוע בענייני מגיפות ובריאות ציבור.