מבנה בית העם בנהלל הוקם בתחילת שנות ה-30 בתכנונו של האדריכל הנודע ריכרד קאופמן, ושימש במשך שנים רבות מרכז תרבות לתושבי המושב ולכל תושבי האזור. לבית העם בנהלל היו מגיעים מכל קצוות העמק כדי לצפות ולהשתתף באירועי תרבות.
בניית בית העם
בית העם בנהלל עבר מספר גלגולים ושלבים. בשנות ה-20 שכן בצריף עץ בו התקיימו אספות ודיוני המושב ונערכו אירועי חברה ותרבות שונים כמו הרצאות ועוד.
ב-1928 הקימו אנשי נהלל ועדה, שתפקידה לארגן הקמת מבנה קבע לבית העם ומקום הולם וראוי לקיום האירועים החברתיים והתרבותיים של המושב. מלאכת תכנון בית העם הופקדה בידיו של האדריכל הנודע ריכרד קאופמן, שתכנן את התוכנית המיוחדת של נהלל - תוכנית העיגול. קאופמן, חניך אסכולת "הבאוהאוס" הגרמנית, תכנן מבנה גדול שיכיל כ-1,000 מושבים ובמה בסגנון ה"באוהאוס" - סגנון פשוט, בעל קווים גאומטריים ישרים; תכנון המשלב פונקציונליות ואסתטיקה נקייה.
ב-1928-29 החלו למעשה עבודות ראשוניות להקמת בניין בית העם. המקום גודר ובאמצעות מריצות הוצאו כמויות גדולות של עפר לשם הקמת יסודות ומרתף הבניין. בבניית הבניין עסקו קבלן ופועלים מקצועיים אבל חברי המושב התחייבו להוביל בעגלות מההרים אבנים לחצץ לפי סידור עבודה מרכזי.
טקס חנוכתו (הנחת אבן הפינה) נערך ביום ג' יב' בתמוז תר"צ (יוני 1930) בהשתתפות ראשי המושב ואורחים. דברי ברכה נשאו יעקב אורי, שמואל דיין ונוספים. סיום המבנה לא היה מוחלט. בראשיתו כלל המבנה רק חלק מתוכניתו המקורית של קאופמן - אולם התכנסות גדול, במה רחבה עם רצפת עץ ומרתף מתחת לבמה (הוא הושלם רק ב-1946 אז נוסף לו יציע וחדרי מדרגות צדדיים). שנים רבות עמד כשקירותיו הפנימיים והחיצוניים ללא טיח.
שימש גם כ"בית ביטחון"
המבנה נבנה גם כ"בית ביטחון" לתושבי נהלל. כך שבעת כוננות ופורענות יהיה ניתן לרכז את כל אנשי נהלל בבית העם. המחשבה הייתה שהילדים והמבוגרים ירוכזו במרתף הבניין והבוגרים יותר, מתוך החלונות סביב יגנו על אנשי נהלל. בחלקו העליון של הבניין תוכננו עמדות ירי מוגנות, החלונות, צרים, תוכננו למעשה כחרכי ירי, כך שיהיה ניתן בשעת צורך להגן מתוכו של המבנה על התושבים.
מתחת לבמה נחפר מרתף לשמש כמעין מקלט מוגן לתושבים. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, שימש המרתף של הבניין כמרכז לאימונים בנשק קל. והיה בו סליק מרכזי. מבוגרים ונוער למדו להשתמש בכל כלי הנשק שנמצאו בסליק.
מחסן דלק ושמנים למטוסי הצבא הבריטי
בתקופת מלחמת העולם השנייה הופקע בית העם על-ידי הצבא הבריטי והוא שימש כמחסן לדלק מטוסים אשר חנו בשדה התעופה רמת דוד הסמוך. ביוני 1944 השיבו הבריטים את מבנה בית העם למושב אולם השאירו לא מעט סימנים לשהותם - מרצפות הרוסות וכתמי שמן על הקירות. כתחליף לבית העם המופקע הוקם במגרש הכדורגל מאחורי בית הספר מעין אמפיתיאטרון. הוקמה במה מאולתרת להצגות תיאטרון ולמופעי אמנים ומושבים עשויים מקרשי עצי אקליפטוס. בערב של סרט תלו מסך שעליו הקרינו את הסרט.
מאז בנייתו בתחילת שנות ה-30 ועד מחצית שנות ה-40 עמד בניין בית העם ללא טיח. שטחו היה קטן מכפי שתכנן קאופמן בתוכניתו המקורית ומראהו לא היה מרשים במיוחד. בימי גשם ומזג אוויר סוער נערכו האירועים בתוך האולם אבל כשהקהל היה גדול כמו למשל באירועי יובל למיניהם והתאפשר נערכו רבים מהאירועים גם ברחבת הבניין שהיה מוקף בחורשת עצים.
השלמת והרחבת הבניין
לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שהבריטים השיבו את בניין בית העם המופקע למושב - בניין בית העם הורחב ושופץ במימון הסוכנות היהודית ונוספו לו: יציע, מבואה, חדרי מדרגות צדדיים וחדר הקרנת סרטים. נבנה גג שטוח יצוק בטון וסוף-סוף קירותיו החיצוניים והפנימיים טויחו בטיח. טקס חנוכתו של בית העם המחודש נערך ב-19 באוקטובר 1946 ב"נשף חגיגי המוני" בהשתתפות גולדה מאיר מאירסון אז מנהלת המחלקה המדינית של הסוכנות (החליפה את משה שרת שהיה עצור באותה עת בלטרון א.א).
