השבוע הלכה מאיתנו נועה צלטון. בת 99 הייתה במותה. לא הכרתי את נועה צ'לטון, אך הייתה לי זכות לשבת איתה בחדר המורים בבית אידלשטיין כרבע שעה, רבע שעה ממנה אפשר ללמוד על אישיות מיוחדת וכמה חבל שאין לנו רבים כמוה.
היה זה בשנת 1978. אני לימדתי בשעות הערב בבית אידלשטיין תלמידים שנשרו מכל המערכת וקיבלו הזדמנות שנייה לגשת לבחינות בגרות. הלימודים התנהלו בקבוצות קטנות מאוד תוך מתן טיפול אישי לכל תלמיד כדי לסייע לו להגיע למטרה שתהיה לו תעודת בגרות.
ערב אחד על הדלת הכיתה נקשה אישה מרשימה, הציגה עצמה, אני נועה צ'לטון, וביקשה ממני - "אהיה אסירת תודה לך, אם תודיע לתלמיד הרצל, שנועה צ'לטון ממתינה לו בהפסקה לשיחה בחדר המורים".
באותה שנה ב-1978 נועה צ'לטון עלתה צפונה לגליל העליון והגיעה עם קבוצת שחקנים לקריית שמונה. הם עבדו בקריית שמונה בעבודה קהילתית עם נוער מקומי והקימו איתם מוסד מרשים - את תיאטרון קריית שמונה. לנועה צ'לטון הצטרפה קבוצה מרשימה של שחקנים צעירים, כמו שלמה בר-אבא, ארנון צדוק ונדמה לי שביניהם היה גם השחקן מוני מושונוב. אי-אפשר היה להתעלם מהרוח האמנותית, שהשרתה נועה צ'לטון באותה תקופה על חייה של העיר. העיר הייתה שטופה ברוח של תרבות, כל פינה בעיר הייתה שטופה ברוח התיאטרון שהקימה נועה צ'לטון.
לנועה צ'לטון הבמאית היה חשוב להגיע בשעות הערב במיוחד לבית אידלשטיין רק כדי לשוחח עם תלמיד, שרצה לפרוש מהקבוצה, כי הוא חש תחושת אי-הביטחון, שמאד העיקה עליו. ניכר היה, שלנועה היה חשוב לא לוותר לתלמיד. השותפות שלי בשיחה הסתכמה רק בהגשת כוסות קפה לנועה ולהרצל.
כצופה מהצד לא יכולתי שלא להתפעם ממה שהתרחש בחדר המורים באותה רבע שעה, בה חזרה נועה צ'לטון הבמאית הגדולה על בקשתה מנער בן שבע עשרה שמתלבט אם להמשיך להופיע לחזרות בתיאטרון - "הרצל, אתה חייב למען עצמך לזרוק לאשפתות את כל החששות שלך מההופעה על הבמה. למענך תשליך את חוסר הביטחון לפח האשפה... יש לך הופעה מרשימה. אתה חייב להפנים, שהנוכחות שלך על הבמה מוסיפה לא רק לך, אלא לכל הקבוצה". הרצל חזר לכיתה מחויך אחרי חיבוק חם ונשיקה במצח מנועה.
לא אאריך. הרצל חזר לתיאטרון והופעתו על הבמה הייתה מרשימה. היום ממרחק של ארבעים ושלוש שנים
אני יכול לקבוע בוודאות, תיאטרון נועה צ'לטון בקריית שמונה תרם תרומה משמעותית לשינויים שחלו אצל הרצל מנער שנפלט מכל מסגרת. הרצל לא הפך לשחקן תיאטרון. הוא סיים את לימודיו בקריית שמונה עם תעודת בגרות, המשיך ללמוד במכללת תל חי וסיים את לימודיו באוניברסיטת חיפה. כשתואר שני בידיו מצא עצמו במקום עבודה מכובד כשהוא היום כבר סבא לילדים.
אני מבקש בשמו של הרצל ובשמם של תלמידי נוספים לומר מילת תודה לנועה צ'לטון זכרונה לברכה.