יולי נשכב על הגדר

בשנות ה-50', כאשר המשלט והמעוז והמוצב של האויב היה מוגן בגדר סבוכה ומסועפת, לימדו בצה"ל את הטירונים כי בשעת התקפה יש להתקרב, אחד החיילים פורץ קדימה וגוזר את התיל, נשכב עליו וחבריו דוהרים בעקבותיו, רומסים אותו או מצליחים להתקדם לצידו, חודרים ופותחים בקרב. סיכוייו של האמיץ שהלך לבד ראשון וגזר את הגדר ונשכב עליה להיהרג היו גבוהים מאשר של חבריו. אבל אם בתום הקרב נותר בחיים היה זוכה לתשואות מחבריו ולעתים קרובות גם לצל"ש. מדוע נזכרתי במלחמה הישנה, שאולי איננה עוד אם כי חלקיקים ממנה ראיתי בשנים האחרונות בקרב על הגדר מול רצועת עזה? נזכרתי באיש שנשכב על הגדר באומץ, לתהילה או למוות כמעט בטוח, בעת שצפיתי הלילה בראיון שהעניק יולי אדלשטיין לעמית סגל בערוץ-12, ובו הודיע כי החליט להתמודד על הנהגת הליכוד, ופניו לפריימריז מוקדמים, או למהפך בכנסת הנוכחית. דפנה ליאל צפתה לו עתיד שחור ("המזרח התיכון הוא מקום אכזר לאופטימיסטים", קראתי בימים אלה באחד הגיליונות האחרונים של ה"אקונומיסט"). היא ציטטה כמה פעילי ליכוד שביקשו להנחיל לו רפיון ידיים וחולשת דעת. אין לדעת אם אדלשטיין בחר בנתיב שייטיב עימו. הוא בוודאי בחר בנתיב שייטיב עם הליכוד, ובעצם מי שמבין כי סיעה זו מרכזית לחיים הציבוריים יודע כי הייטיב עם המדינה כולה. בשעתו תמהתי כאשר אדלשטיין נתן את ידו לתכסיס מכוער של בנימין נתניהו לדחות את בחירת יושב-ראש הכנסת תחתיו. הוא פעל בשרות ביבי והתבזה, והתנגש ללא צורך עם החלטה מתבקשת מאליה של בג"ץ. אך אין כמעט ספק שדעתו לא הייתה נוחה מסגנונו של ראש הממשלה לשעבר. העובדה היא, שלא התייצב על מדרגות בית המשפט המחוזי בירושלים בתצלום של צמיתי נתניהו (בטעות דובר בראיון שהמדרגות היו בבית המשפט העליון). השרים כפופי הגב באו למחות על המשפט שהתנהל נגד ביבי, וראינו אותם בקוצר ידם. מישהו צריך היה לשכב על הגדר. אדלשטיין עשה זאת. הוא יהיה גיבור הימין או הרוג פוליטי מטעמו. מי שהיה אסיר ציון בברית המועצות והקפיד על סגנון סולידי הסולד ממה שנראה הערב במליאת הכנסת עם קללות ונאצות וסגנון ביבים (לא קשור בכינוי ביבי) בנוסח מאי גולן מהליכוד יראה עתה ימים קשים. הנה אות ראשון לתבהלה שפקדה את ח"כ ביבי: ממשפחת נתניהו יצא טיעון כי חמו ליאוניד נבזלין הורשע ברצח ברוסיה ונמנה על בעלי העיתון הארץ. מה זה? במשפחת נתניהו חוברים לצדק של ולדימיר פוטין - המנהיג הרודן אשר כבש חלק מאוקראינה ושלח רוצחים לחסל את ראש האופוזיציה אלכסיי נבלני, ונכשל, והוא כלוא על לא עוול בכפו, וחיסל מי מיריביו על אדמת בריטניה? אדלשטיין חלוץ ההולך לפני המחנה בקוראו לפריימריז עכשיו. הוא לא יישאר "מפרש לבן בודד ברוח". עמדתו מבטאת את הרוח ההולכת וגוברת בשורות הליכוד ותהיה לסערה עזה, צונאמי פוליטי. כיצד? אם וכאשר יאושר תקציב המדינה, שביבי שחק משך שנתיים-שלוש; ואם וכאשר יהיו עוד ועוד עדים במשפטו הפלילי כאבירם אלעד מוואלה דאז, שהציג את החנק העיתונאי אשר הורגש תחת הלחץ לנהוג עם ביבי לפנים משורת הדין. אדלשטיין הוא רק הסנונית הראשונה, אך בעקבות הראיון תכונס מחרתיים סיעת הליכוד בדחיפות. האם כולם יידרשו להישבע אמונים לח"כ ביבי? כך או אחרת אדלשטיין נשכב על הגדר. הוא שיגר הלילה קרן אור באפלה.