ראיתי היום פרסום שחמאס מגיש אולטימטום לישראל: עליה להעביר אליו סכום כסף קטרי בדרכים שהוא מעוניין בהן עד מחרתיים, ואם לאו הוא יחדש את האלימות מרצועת עזה.
ארגון הטרור סבור כי יש בידו ללחוץ על ישראל. מפני שחידוש האש עלול להביא להתפרקות הממשלה. רע"ם תפרוש.
זאת גם מפני שהוא סבור כי יקבל רוח גבית מהאגף הפלשתיני-אנטישמי בסיעה הדמוקרטית בקונגרס האמריקני שכבר ניסה למנוע את שיקום טילי כיפת הברזל.
כמי שתומך בהסדר ארוך טווח בעזה; ומבין כי ישראל מנהלת משא-ומתן עם חמאס באמצעות מצרים ואולי גם אחרים; וכמי שמכיר במצב הטבעי בו יש לצד השני, האויב, תביעות שהוא רשאי ויכול להעלות - אני עדיין סבור כי אין לקיים עימו כל מגע בצל איום סחטני מן הסוג שפורסם היום.
חמאס יכול לדבר אל ישראל. אני אפילו מרחיק לכת שאפשר להידבר עימו בגובה העיניים. אבל הוא אינו יכול לדבר אליה בלשון אולטימטיבית, שיש לה משמעות מעשית חמורה.
זה הזכיר לי אירוע אישי. כאשר התמניתי לסופר המדיני של הארץ לפני שנים רבות הבאתי ראיון בו אחד השרים השקולים התפרץ ודיבר בלשון חריפה וחריגה כלפי ראש הממשלה גולדה מאיר. הייתי משוכנע כי בידי "סקופ" דרמטי (מה שהייתה אז לשון קיצונית היא בימינו דיבור צמחוני כשנוכחים כיצד מתנהל השיח הפוליטי בארץ).
אך הראיון לא התפרסם. עורך העיתון גרשום שוקן החזיר לי את כתב היד והנחה אותי לומר לשר המדבר בלשון חריגה כי "צריך להתקלח לפני שמעניקים ראיון ל'הארץ'" והראיון לא פורסם מעולם.
מישהו מוסמך ייטיב לעשות אם יסביר לחמאס כי לפני שבאים בתביעות אולטימטיביות אל ישראל "צריך להתקלח".