סעודיה יזמה ניתוק מוחלט של קשריה עם לבנון בעקבות פרסום מ-25 באוקטובר של ביקורת על מלחמתה בחות'ים בתימן מצד שר ההסברה הלבנוני, ג'ורג' קרדאחי. האחרון הוא נוצרי-מרוני, החבר בממשלה החדשה בראשות נג'יב מיקאתי שהורכבה רק לפני כחודשיים, לאחר עיכוב של למעלה משנה מאז התפטרות הממשלה הקודמת בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות (אוגוסט 2020). הוא מייצג את המפלג הנוצרית הקטנה "אל-מרדה", הנכללת במחנה של חיזבאללה, אמל והמפלגה הנוצרית הגדולה "הזרם הפטריוטי הלאומי" (מחנה 8 במרס). מדובר בעיתונאי ואיש תקשורת ותיק (יליד 1950), המוכר מאוד בעולם הערבי. דבריו נאמרו במסגרת ראיון שהוקלט באוגוסט, בטרם התמנה לשר (אמצע ספטמבר).
בתגובה, ריאד ושותפותיה במפרץ – בחריין, כוויית ואיחוד האמירויות הערביות – קראו ב-29–30 באוקטובר לשגריריהן בלבנון לעזוב את ביירות, וביקשו מהנציגים הלבנונים אצלן לחזור הביתה. סעודיה ואיחוד האמירויות הנחו את תושביהן להימנע מביקור בלבנון, וכוויית אף הקפיאה אישורי ויזות ללבנונים. ריאד הגדילה לעשות והודיעה על הפסקתו, ובאופן מוחלט הפעם, של הסחר עם לבנון. קטר ועומן גילו אומנם סולידריות עם הצעד הסעודי, אך הסתפקו בהודעות גינוי בלבד.
בלבנון מוטרדים מאוד מההשלכות הכלכליות וגם הפוליטיות של המשבר עם סעודיה ומדינות המפרץ, המאיים על שרידותה של הממשלה החדשה ועלול להוביל שוב לשיתוק ממושך של המערכת הפוליטית, מבלי יכולת לקבל את ההחלטות הנדרשות לשיפור המצב. זוהי מכה קשה נוספת לכלכלתה הקורסת של לבנון, שהגירעון בה הגיע לרבע מהתוצר. ערב תחילת המשבר הכלכלי ב-2019 סעודיה הייתה שותפת הסחר הרביעית בגודלה של לבנון ולקוחה מרכזית לתוצרת חקלאית לבנונית. ייצוא לבנוני זה לסעודיה הצטמצם בהדרגה ועמד על -280 מיליון דולר ב-2019 ו-200 מיליון דולר ב-2020.
מעבר לכך צפוי, כי מדינות המפרץ ימשיכו להימנע מהעברת הסיוע המובטח ללבנון (בוועידת התורמות ללבנון ב-2018, סעודיה התחייבה למיליארד דולר מתוך של 11 מיליארד דולר שנאספו מכל המשתתפות). חמורה עוד יותר עלולה להיות החלטה עתידית למנוע את העברות הכספים הביתה של כחצי מיליון הלבנונים העובדים במדינות המפרץ, המוערכות ב–5-3 מיליארד דולר בשנה – 60% מכל העברות הכספים ללבנון.
חיזבאללה לא יוותר על השפעתו
הנשיא וראש הממשלה כשלו עד כה בקידום פתרון למשבר. מיקאתי נוקט גישה זהירה מול קרדאחי ופטרוניו. בראיונות עיתונאים ובנאום שנשא ב-4 בנובמבר הוא קרא לשר להעמיד את אינטרסיה של לבנון בראש סדר העדיפות, אך לא דרש במפורש את פיטוריו. קרדאחי סירב להתפטר בטענה שדבריו נאמרו לפני מינויו לשר, כשהוא נהנה מגיבוי מצד ראש מפלגתו ובמיוחד מחיזבאללה. בעקבות לחצים שהופעלו עליו, הוא הצהיר (12 בנובמבר), כי ישקול להתפטר תמורת ערבויות מסעודיה, כי תחזור בה מהצעדים שנקטה עד כה.
מיקאתי ניצל את השתתפותו בוועידת האקלים בגלזגו להעלאת הנושא מול המנהיגים שעימם ניפגש וביקש את סיוען של ארצות הברית (ממזכיר המדינה, אנתוני בלינקן), צרפת (הנשיא עמנואל מקרון), קטר ומצרים. שר החוץ הלבנוני, בהתבטאות חריגה, קרא ב-3 בנובמבר לסעודיה ולאירן לכלול את סוגיית חיזבאללה בדיאלוג המתנהל ביניהן, בטענה שהארגון הפך ל"בעיה אזורית" אשר לבנון אינה יכולה לפתור בעצמה.
חיזבאללה הגיב באיום שאם יפוטר קרדאחי, יתפטרו מהממשלה גם שני שריו - מהלך שיוביל להתפרקותה ולהמשך שיתוק המערכת הפוליטית. בנאומו (11 בנובמבר) חזר חסן נסראללה על תמיכת ארגונו בחות'ים וטען, כי סעודיה, שיזמה את המשבר, הגזימה בתגובתה ופועלת לא רק נגד לבנון וחיזבאללה, אלא נגד ההתנגדות כולה, מתוך עניין להוביל את לבנון למלחמת אזרחים שלישית. זאת, לאחר שנכשלה במלחמתה בתימן, אשר בה השקיעה מיליארדי דולרים. לדבריו, הדרישות הסעודיות מאיימות על ריבונות לבנון בניגוד לעמדת אירן וסוריה, הממשיכות לתמוך בה למרות שספגו בעבר עלבונות רבים מצד נציגיה.
ההתדרדרות ביחסים החלה ב-2016
התבטאותו של קרדאחי הייתה למעשה הקש ששבר את גב הגמל הסעודי, מול מעלליו של חיזבאללה. מעבר למעורבות חיזבאללה בתימן, ריאד מוטרדת גם מהתחזקותו במערכת הלבנונית, כשהוא פותח את הדלת בפני אירן, שמצידה מנצלת את הנסיבות הקשות בלבנון כדי להעמיק את אחיזתה בה. שר החוץ הסעודי, פייסל בן-פרחן, התייחס לכך מפורשות, וטען, כי סיבת המשבר היא "דומיננטיות של סוכן אירני בזירה", קרי חיזבאללה, אשר מדאיגה את סעודיה והופכת לחסרת תועלת את ההתנהלות שלה ושל מדינות המפרץ מול לבנון. להבנת סעודיה, הממשלה החדשה בלבנון שבויה בידי חיזבאללה ומנוהלת על ידו. הבנה זו משקפת את המציאות לאשורה: שבועיים לפני התפוצצות פרשת קרדאחי, ממשלת לבנון לא התכנסה עקב חשש להתפרקותה נוכח דרישת חיזבאללה להדיח את השופט החוקר את הפיצוץ בנמל ביירות, שהובילה לעימות אלים ברחובות ביירות (14 באוקטובר).
ברקע למשבר הנוכחי נמצא הצמצום הנמשך בתמיכה בלבנון מצד סעודיה ומדינות המפרץ הפרגמטיות. זאת, בהתאמה להתחזקות מעמדו של חיזבאללה בלבנון, אשר בראייתן מנהל כיום את המדינה לטובת האינטרסים שלו. במשך שנים רבות סעודיה ומדינות המפרץ היו התורמות העיקריות ללבנון והן אלה שסייעו בשיקומה, הן לאחר מלחמת האזרחים הארוכה (1975- 1990) והן לאחר מלחמת לבנון השנייה (2006).
ההתדרדרות ביחסי סעודיה עם לבנון החלה עם בחירתו של הנשיא מישל עוון (2016). זו סימנה את העלייה בכוחו הפוליטי של חיזבאללה, אשר היה שותף לעסקה שאפשרה מינוי זה. התפתחות זו אף תרמה להחלטת סעודיה לחזור בה מנכונותה לממן עסקה בהיקף של מיליארדי דולרים למכירת נשק מצרפת לצבא לבנון. זאת, מחשש שהנשק יגיע לידי חיזבאללה ויתרום להתחזקותו הצבאית. המהלך הסעודי הכושל ב-2017 נגד ראש הממשלה דאז, סעד חרירי, שהוכרח להתפטר במהלך ביקור בריאד אך חזר בו עם שובו לביירות, נבע גם הוא מהבנה סעודית לפיה חרירי משתף פעולה עם חיזבאללה.
גם השיחות עם אירן נמצאות ברקע
הצעדים הסעודים האחרונים מול לבנון משתלבים במערכה הנרחבת שמנהלת ריאד נגד חיזבאללה, שבמסגרתה הכריזה לאחרונה על הארגון הפיננסי של חיזבאללה "אל-קרד אל-חסן" כארגון טרור. בהקשר האוזרי, הסעודים כועסים במיוחד על בסיוע שהוא מגיש לחות'ים בתימן מאז פרוץ המשבר שם ב-2015. הצטרפו לכך בשנה האחרונה גם טענות קשות מצד סעודיה ולפיהן חיזבאללה אחראי להברחות סמים לממלכה ולהצפתה בכדורי קפטגון. בעקבות התפיסה באפריל האחרון של 5.3 מיליון כדורי קפטגון, שהוטמנו ברימונים שיובאו מלבנון, החליטה ריאד להפסיק את ייבוא התוצרת החקלאית מלבנון לזמן מה.
בה בעת, עיתוי המהלך הסעודי החריף מול לבנון מעורר סימני שאלה נוכח הדיאלוג המתחדש בין סעודיה לבין אירן בנושאים אזוריים. אפשר שהוא מהווה ביטוי נוסף להיעדר התקדמות של ממש בשיחות עם אירן, ואולי גם אמצעי לחץ על טהרן. בשונה ממהלכים קודמים של סעודיה מול לבנון בשנים האחרונות, הפעם ריאד תיאמה עם שותפותיה במפרץ את ניתוק היחסים עם ביירות. ניתן להסביר זאת גם כניסיון של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל, לשקם את מעמדה האזורי של סעודיה, אשר נחלש בשנים האחרונות, וגם את מעמדו שלו מבית. עוד מעניין לציין את תמיכת איחוד האמירויות בצעד הסעודי, לאחר החיכוכים שהיו בין המדינות בשנים האחרונות, ואת הצטרפות כוויית, המעדיפה בדרך כלל לשבת על הגדר ולמלא את תפקיד המתווכת.
מבחינת חיזבאללה, ההתרחקות ממדינות המפרץ הפרגמטיות משרתת את אינטרסיו בזירה האזורית ובתוך לבנון, ולכן הוא נחוש בדרישתו שלא פטר את קרדאחי ולשמר את מעמדו המוביל בממשלה הנוכחית. מכל מקום, גם אם בסופו של דבר קרדאחי יסכים להתפטר, ספק רב אם הדבר יפתור לחלוטין את המשבר. סעודיה נטלה הימור לא מבוטל בהפעילה את מנוף הלחץ האחרון אולי שברשותה, הכלכלי, לאחר שחל כרסום בהשפעתה הפוליטית בקרב הסונים בלבנון. לפיכך נראה, כי היא לא תוותר בקלות על מטרתה לייצר שינוי במערכת הפנימית בלבנון, ובמיוחד להחליש את אחיזת חיזבאללה ואירן במדינה על-ידי הפעלת לחץ במקביל על חיזבאללה, הממשלה הלבנונית והקהילה הבינלאומית. אך נוכח חולשתם של מתנגדי חיזבאללה בתוך לבנון, המשך המשבר עלול להוביל לתוצאה הפוכה. שכן, מעבר להשלכותיו הפוליטיות והכלכליות השליליות, המשבר עלול דווקא להרחיק את לבנון מהמדינות הפרגמטיות ומהמערב ולחזק את השפעתם של חיזבאללה ואירן במדינה.
התפתחויות אלה עומדות בניגוד לאינטרסים של ישראל ומדינות המערב. לפיכך, חשוב שמדינות המערב ובראשן ארצות הברית וצרפת, בסיוע גורמים ערביים, ימהרו להתערב מול מדינות המפרץ כדי לסייע בפתרון המשבר, ויניעו מהלך משותף לגיבוש דרכי פעולה, אשר יהיה בהן כדי להחליש את חיזבאללה, אך בלי לפגוע במדינה הלבנונית ובמתנגדי הארגון מבית.
