יום היסטורי: הבוקר במטה נאט"ו בצפון מזרח בריסל הגישו שגרירי שבדיה ופינלנד באופן רשמי את בקשת ההצטרפות לנאט"ו, בחתימת שרי החוץ של שתי המדינות, למזכ"ל הארגון ייאנס סטולטנברג, שהוא עצמו נורבגי ושמח מאוד על מהלך ההצטרפות של השכנות הנורדיות שלו. הוא בירך את שטוקהולם והלסינקי.
סטולטנברג אמר בין השאר: "בקשות ההצטרפות של שתי המדינות הן צעד היסטורי. שבדיה ופינלנד הן השותפות הקרובות ביותר של נאט"ו ותורמות להגברת הביטחון המשותף של נאט"ו. זהו יום טוב ברגע קריטי לבטחוננו". כעת אמורות 30 המדינות החברות בברית להתחיל כל אחת בתהליך לאישור בקשת ההצטרפות.
המכשול העיקרי וככל הנראה היחיד לעת עתה היא טורקיה שמערימה קשיים ומעוניינת ככל הנראה למנף את התלות בה כדי להגיע להישגים ממשיים לא רק מול שבדיה ופינלנד (למשל בכל הקשור לפעילות של גולים כורדים בשטחן וכאלה המשתייכים לטענת אנקרה ל PKK) אלא גם מול וושינגטון, כנראה מתוך שאיפה לגרום לממשל ביידן לרכך את גישתו כלפי טורקיה, ואולי לאשר מכירת מטוסי F-16 שהוקפאה, כמו גם ביטול ההשעיה של טורקיה מפרויקט מכירת ה F-35, השעיה שביצע הממשל הקודם בשל החלטת טורקיה לרכוש מרוסיה מערכות נ"מ מתקדמות מדגם S-400 למרות אזהרותיה של וושינגטון.
היום צפויים להיפגש מזכיר המדינה בלינקן עם עמיתו הטורקי מבלוט צ'בושולו והשניים ידונו בהרחבה בסוגיית התנגדותה של טורקיה להצטרפות שבדיה ופינלנד. הדעת נותנת שניתן יהיה להתגבר על התנגדותה של אנקרה. השאלה היא כמובן באיזה מחיר. הטורקים היו רוצים לראות את הפסקת התמיכה האמריקנית בכורדים בסוריה. אבל קשה להאמין שכל דרישותיהם ייענו. המו"מ עשוי לקחת זמן, אך גם כך השלמת הליך ההצטרפות צפוי להימשך, ובינתיים זוכות שבדיה ופינלנד לערובות ביטחוניות מצד ארה"ב ובריטניה, למקרה שצד שלישי כלשהו, נניח...רוסיה, תעלה על דעתה לנצל את תקופת ההמתנה למהלך התקפי כזה או אחר נגד פינלנד או שבדיה.