X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
חוסר תקווה לשינוי [צילום: רדי רובינשטיין]
וניה היום
אם הרופא והמחזאי אנטון צ׳כוב נודע בתיאור השממון והשעמום בחיי הכפר, הרי עיבודו של השחקן איתי טיראן את המחזה "הדוד וניה", ובימויו המבריק של כפיר אזולאי יוצרים מההצגה "וניה" מחזה מרתק, סוחף ומלא דרמה אפילו בכפר, תוך נטיעתו בתקופת המגיפה שהתפשטה בעולם בעת הזאת

במקום הכפר הרוסי היבשושי של המאה ה-19, מתרחשת העלילה שנטע איתי טיראן בימים אלה במלון בישוב קטן הנתון בסגר. הגיבורים הם אותם הגיבורים. הרופא, יובל סגל כאסטרוב, הוא בן דמותו של המחזאי. דרור קרן הוא הדוד וניה, שירש מאחותו שנפטרה חלק מהמלון העלוב בו כולם בעוצר. השיממון שאופף את חייו, חוסר העבודה וחוסר המרץ לקדם את עצמו - זהים למחזה המקורי. ומכאן נובע השעמום שלו, חוסר התקווה לשינוי כל שהוא, כבכל מחזותיו של צ׳כוב. למזלו של דרור קרן, הסטנדפיסט והקומיקאי המוצלח, שעיצוב דמותו כאן מקבל אופי מלא הומור, כך שכשרונו לא בטל, והקהל זוכה לעניין במחזה. כך גם יובל סגל כרופא הכפרי, חולה האהבה לאשתו הצעירה של מבקר התיאטרון והסופר אלכסנדר, שנידון לכלות את ימיו בכפר, מגיע תחת שרביט הבימוי של כפיר אזולאי הצעיר המחונן, לשיא בקריירה שלו. הוא כה מרשים, עד שהוא זוכה למירב תשומת לב הצופים ולמשקל יתר מהכתוב במקור. לביצוע דמות הסופר חולקים שני שחקנים: אלי גורנשטיין המרשים ביותר בנוכחותו ובקולו שאין שני לו, ולחלופין - רמי ברוך (שברקורד שלו דמויות חשובות ביותר כמו בן-גוריון), עם יכולת בימתית מופלאה ומגוונת.
את דמות אשתו הצעירה ממלאה אנסטסיה פיין, התואמת לדמות הסקסית, הנשית, שכולם חושקים בה, כמו וניה או הרופא. היא מסחררת את כולם, אך לא נוטעת תקווה בלב אף אחד, חרף סצינות אירוטיות שלה עם יובל סגל המושך והסקסי בעצמו, או בסצינה רומנטית שוברת לב עם דרור קרן. היא מודיעה חד וחלק - שהיא נשארת עם בעלה המבוגר ממנה בשנים רבות, כי היא מעריצה אותו וסוגדת לו מאז לימודיה. את בתו של הסופר והמבקר, סוניה, ממלאת בהמון חן וקסם אישי טבעיים כינרת לימוני; ואת העובדת הוותיקה במלון הדל הריק בגלל המגיפה והסגר - ממלאות שתי דיוות לחלופין: מרים זוהר, המדדה כמו הייתה בת מאה, כשלמעשה עוד יכולה להתנועע ולרקוד - כמו שעשתה בתום ההצגה, למחיאות הכף של הצופים. ולחלופין עימה, משחקת הלנה ירלובה היפהפיה (תמיד מלכה וגיבורת המחזות), כאן כזקנה עם פאה ושפת גוף המבגרת אותה לבלי הכר, וזאת ביכולת מופלאה שרק היא יודעת לעשות. כך שכך או כך, לקהל מובטחת הצגה בביצוע מושלם של קאסט שבחר הבימאי, מבכירי הבימאים שיש לנו כיום, כפיר אזולאי.
עקב אכילס של ההפקה הוא עיצוב הבמה, הכה דל, עד שאין לשייך אותו לשום לוקיישן: האם זה הלובי של המלון? אם כך, מדוע יש בו רק כמה שולחנות וכסאות פשוטים? מדוע צריך לשוב ולאכול עוגה על הריצפה? ומדוע אביזר הבמה היחיד לכאורה הוא הווילון לרוחב כל הבמה, תחילה בחזיתה, ובהמשך בגב הבמה (מה שמזכיר את הווילון האדום שהיה אביזר הבמה היחיד בהצגת "גן הדובדבנים" בהבימה במאה שעברה). לעומת זאת יש להודות למעצב התנועה, עמית זמיר הכה נפלא תמיד, שהתנועה שיצק על הבמה לא חדלה, ושלא כמו בהצגות קלאסיות בהן רק ניצבים ומדקלמים - הפעם הכל נע וזע, ומתנועע באופן המושך את העין, ומעניק קצב וטעם להתרחשויות.
לסיכום: גם דרמה בחדר אחד יכולה להקסים ולרתק - כשהשחקנים והיוצרים מעניקים להם זאת.

[צילום: רדי רובינשטיין]
תאריך:  18/05/2022   |   עודכן:  18/05/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רות רזניק
לפני מאה שנים, פרט לנשים שעבדו גם בחקלאות, רוב הנשים ניהלו משק בית שהצריך עבודה מפרכת
שמחה סיאני
הקהל, קם על רגליו ומחא כפיים ו"אילץ" את פרופ' דוד שמר, הסולנים וחברי התזמורת הנפלאים לבוא שוב ושוב לבמה, לקוד קידה ולחייך חיוך רחב
צילה שיר-אל
נהוג להתייחס אל הנסיגה כדבר מאוד שלילי    אולם ההתייחסות הנכונה לנושא, היא להבין כי הבעיה הייתה כבר קיימת ואילו רק בזמן הנסיגה היא פרצה החוצה בכל עוצמתה
אלי אלון
בשקט כמעט ללא פרסום בתקשורת, נהרס-פורק לפני מספר חודשים מגדל המים ההיסטורי של קיבוץ שדות ים, שהוקם לפני למעלה מ-70 שנה אי-שם בשנות ה-40 על-ידי מייסדי וראשוני הקיבוץ בשנותיו הראשונות של הקיבוץ והיה חלק מנוף הקיבוץ
תרצה הכטר
עד לפני סבב הבחירות האחרון, סולן ההסתה הבכיר היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר מעל כל במה, ובלי שמץ הסתייגות, שחברי הרשימה המשותפת הם "תומכי טרור שרוצים להשמיד את המדינה"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il