X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לילי בן עמי בוכה בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
אמנה נעדרת הסכמה
איסטנבול יכולה לחכות
התנגדותה של שרת הפנים איילת שקד להצטרפות ישראל לאמנת אסטנבול למניעת אלימות במשפחה בנימוק שהדבל עלול להוביל לפגיעה במדיניות ההגירה מונע את העלאת הנושא לאשרור בישיבת הממשלה. ח"כים מהימין וארגוני משפחה מתנגדים למהלך, אך מנגד ארגוני נשים טוענים שאי-אשרורה נותן לגיטימציה לפגיעה בנשים

שמונת עמודי התנגדות ששלחה שרת הפנים איילת שקד לשר המשפטים גדעון סער, היו הקש ששבר את גב הגמל, והביא להשעיית מהלך מדיני שנוי במחלוקת - הצטרפות מדינת ישראל לאמנת איסטנבול נגד אלימות במשפחה.

מכשולים פוטנציאליים למדיניות ההגירה של ישראל מהצטרפות לאמנת איסטנבול / מכתב
פניית שרת הפנים לשר המשפטים גדעון סער ביחס לאתגרים המשמעותיים שהצטרפות לאמנת איסטנבול עלולה להציב ליכולת לאכוף וליישם את חוקי ומדיניות ההגירה של ישראל (8 עמ')
אמנת איסטנבול מתורגמת לעברית / אמנה
אמנה נגד אלימות במשפחה (33 עמ')
אמנת איסטנבול במבחן התוצאה / נייר עמדה
אמנת איסטנבול לא נועדה להסדיר את קשרי מדינת ישראל עם מדינות מועצת אירופה, אלא להנחיל את הערכים המופיעים באמנה ביחס לסוגיית האלימות כנגד נשים. בדף זה נוכיח בסעיף במבחן התוצאה כי אמנה זו היא כישלון. בסעיף כישלון צפוי נסביר מדוע מדובר בכישלון ידוע מראש, ובסעיף הפתרון- חיזוק המשפחה נציע דרכים אלטרנטיביות לטיפול בנושא לאחר שלילת האמנה על הסף (6 עמ')
השלמת מהלך ההצטרפות של ישראל לאמנת איסטנבול / נייר עמדה
אנו, ארגוני החברה האזרחית שבכותרת, קוראים לממשלת ישראל לפעול בהקדם להשלמת מהלך ההצטרפות של המדינה לאמנת איסטנבול, לטובת קידום המאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה בישראל.
עמדת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות בנושא הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול / נייר עמדה
הארגון רואה חשיבות רבה בהצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול ואחת הסיבות היא שהדבר יסייע לכנסת בחקיקת חוקים המשקפים באופן מדויק יותר את הענישה על עבירות שבוצעו כלפי נשים על היותן נשים.
אמנת איסטנבול - האמנה לחינוך הציבור מחדש / נייר עמדה
על פי מחקרים מדינת ישראל היא מהמקומות הבטוחים ביותר לנשים. כארגון נשי, היודע שהמשפחה היהודית היא העוגן והבסיס לחיי החברה בישראל, אנחנו קוראות לגדעון סער שיסיר ידו מאמנה הפוגעת פגיעה אנושה במשפחה, ויפעל לקידום הלכידות והשלום בין בני זוג, בתוך המשפחה ובעם ישראל כולו, ללא התערבות של גורמים זרים. וודאי לא אירופה שתפיסות הפרוגרס שקיימות שם כבר מובילות את אירופה לחורבן המשפחה והחברה (5 עמ')
אמנת איסטנבול – האמנה לחינוך הציבור מחדש / נייר עמדה
מסמך זה מביא את עיקרי הטיעונים כנגד הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול. אמנה זו מקודמת על ידי גופים פמיניסטיים רדיקאליים, בתואנה של פעילות לצמצום האלימות במשפחה. אך בפועל, מטרתה הברורה היא לקדם אג'נדה פרוגרסיבית בציבור ובמערכת החינוך. המסמך מבטא בקצרה את עמדתם של קואליציית הגופים החתומים מטה, ומפנה לניירות עמדה מלאים בתחום
אמנת איסטנבול - האמנה לחינוך מחדש / נייר עמדה
אמנת איסטנבול חורגת מתחום הטיפול באלימות ומקדמת סדר יום הפוגע במשפחה ובלכידות החברתית. נייר עמדה זה משמש כמפת דרכים ראשונית ב'אמנת איסטנבול' תוך הפניות לנוסח האמנה, וקורא למדינת ישראל להימנע מלחתום עליה (7 עמ')
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

שקד, שעלתה השבוע לנאום במליאת הכנסת, הבהירה כי צריך לעשות הכל כדי למגר אלימות נגד נשים, תופעה שבה נתוני ישראל ביחס לעולם טובים, ומעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל לא קשור בחתימה על האמנה. לדבריה, אף מדינה מחוץ לאיחוד האירופי לא הצטרפה לאמנה הזו. "נראה ונחכה שארצות הברית הנאורה תצטרף לאמנה, ואז אני חושבת שאפשר באמת לשקול גם הצטרפות שלנו. אני חובשת את הכובע של שרת הפנים, והאחריות שלי היום היא על מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. כשרת פנים העליתי הסתייגויות וקשיים, מה גם שהאמנה הזאת תטיל הרבה מאוד נטל רגולטורי וביורוקרטי מיותר על מדינת ישראל", הסבירה שקד.

עמדתה של שקד היכתה בתדהמה את הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, שקיימה דיון מעקב בהצטרפות ישראל לאמנה. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה בפתח הדיון: "הממשלה הנוכחית קראה לעצמה ממשלת שינוי והיא אמרה שבנושא הזה היא רוצה לקחת אחריות, אבל מתוך הממשלה יוצאת שרת הפנים בהתנגדות נחרצת. השרה הוזמנה לדיון ותשמע את דעתנו בנושא הזה ולא רק את דעת המתנגדים. כנראה כמו בשאר הנושאים הממשלה הזאת שהיא ממשלה היברידית מהכל והכל - כנראה כמו בנושאים אחרים מאבקי הכוח ינסו להוביל לכך שנוותר על האמירה הכי ברורה שהממשלה מחויבת למאבק באלימות כנגד נשים. נאבקתי שנים ואמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תחתום על האמנה הזאת. לשלוח נייר עמדה באורך 8 עמודים רגע לפני הישיבה זה לא זלזול בי אלא זלזול בכנסת ישראל".

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ אלון טל (כחול לבן) הצטרף לעמדתה: "ההיסטוריה הסביבתית של מדינת ישראל רצופה הישגים לאור הצטרפות לאמנות בינלאומיות. אילו הייתי רואה מגמות חיוביות בסוגיית האלימות כנגד נשים, אולי הייתי אומר שזה לא נחוץ, אבל כולנו מכירים את הנתונים ואת העלייה המזעזעת באלימות מינית נגד נשים. אנחנו נכשלים ולכן אנחנו חייבים את החיזוק הזה".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) התנגד: "אחת הבעיות הגדולות שיש בנושא הזה - שלוקחים נושאים מוסכמים ומנסים להלביש עליהם אג'נדה לא מוסכמת. אפשר להגיד כולם מקצינים ויש ניסיון ממדינות אחרות, והנה באנגליה - שלא אישררה את האמנה - באו וסגרו בית ספר חרדי בטענה שהוא פועל בניגוד לאמנת איסטנבול. אפשר לחשוב מה שרוצים על חרדיות ועל הפרדה בין בנים לבנות בבתי ספר - אלימות זה לא, זאת תפיסת עולם ובאמצעות כלי של המשפט בינלאומי לנסות לפגוע באוכלוסיות שיש במדינת ישראל ואז להגיד אנחנו נגד אלימות נגד נשים אז תחוקקו חוק כנגד האלימות. על המאבק באלימות כנגד נשים כולם מסכימים על האג'נדות שמכניסים בדלת האחורית- זה לא".
הפרופסור רות הלפרין קדרי, ראש מרכז רקמן: "אמנת איסטנבול מספקת את שינוי כללי המשחק למאבק באלימות כנגד נשים. יש כאן הזדמנות היסטורית להצטרף למדינות שנאבקות באלימות במשפחה".

לילי בן עמי, מנכ"ל פורום מיכל סלה, הייתה יותר אמוציונאלית בדיון: "כל מי שמתנגד לאמנה הבינלאומית למניעת אלימות במשפחה הוא כאילו רוצח את אחות שלי פעם שנייה. חברי הכנסת נבחרי הציבור המתנגדים מתי פעם אחרונה הגעתם להלוויה של נרצחת? חברי הכנסת שמתנגדים האם הגעתם לשבעה של אבישג פחימה ז"ל תלמידת אולפנה? כל מי שמתנגד לאמנה מה אתם עשיתם עד היום כדי למנוע את הרצח הבא? זה צו 8 של כולנו והאמנה הזאת תציל חיים".

ח"כ יסמין פרידמן: "חשוב לי לומר שכל מפלגת יש עתיד תומכת באמנת איסטנבול. הבעיות פתירות. אפשר לטפל בהסתייגויות".

מיכאל פואה, מנכ"ל עמותת בוחרים במשפחה, סולק מהדיון לאחר שהשמיע דעה שלא נעמה ליו"ר הוועדה: "כולם שותפים פה ברצון למנוע אלימות במשפחה ובכלל - אמנת איסטנבול עובדת בהרבה מדינות באירופה ומבחן התוצאה היא מדינת שוודיה - שוודיה מובילה בשוויון נשי עולמי, אבל היא גם מובילה במדד האלימות כלפי נשים. שבדיה היא המדינה שנשים מרגישות בה הכי פחות בטוחות. ח"כ תומא-סלימאן: "אני לא אאפשר לך את הבמה להפיץ דעות גזעניות".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): ״אני קוראת את המסמך של שרת המשפטים ומבינה שהכל סב סביב נושא הפליטות ומדיניות ההגירה של מדינת ישראל. חתמנו על אמנת הפליטים ולכן כשיגיעו פליטות לארץ על-פי אמנת הפליטים אז בית המשפט והמדינה יתנו הגנה קבוצתית, ולכן השימוש בנושא ההגירה לא שייך למדינת איסטנבול ולכן, תסלחו לי, אפשר לזרוק את כל המסמך לפח. אמנת איסטנבול מפחידה אתכם כי אולי אתם לא רוצים לקדם זכויות נשים. האמנה הזאת מחזקת ומגינה על נשים".
עו"ד איילת רזין בית אור, מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה, העדיפה לצייר את ההתנגדול תלאמנה בצבעי שחור לבן: "אי אפשר להגיד שאני חלק מהמאבק באלימות נגד נשים אם אני מתנגד לאמנה. אנחנו מפסידות במלחמה ויש כאן אפשרות למשהו שהוא לא 'עוד פלסטר ועוד אנטיביוטיקה' אלא לחיסון שייתן מענה טוב יותר - ואסור להפסיד את ההזדמנות ההיסטורית לעשות תיקון". איריס פלורנטין, סמנכ"ל בכירה במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "אני לא מאמינה שאני שומעת את מה שאני שומעת פה. האמנה עוזרת לעשות את העבודה ועוזרת להשיג משאבים וכדאי שתשמעו את זה".

עו"ד לירון גבאי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה: "עולה החשש שאמנת איסנטבול עלולה להרחיב את הרוח שמיישמת אמנת הפליטים בישראל. מפנים אליה בפסקי דין והחשש שלנו שלמרות ההסתייגות בתי המשפט ייקחו את זה למקומות אחרים". עו"ד הילה טנא גלעד ממשרד המשפטים: "רואים יתרונות רבים מבחינת עשייה מתכללת ומבחינת תבחינים בינלאומיים של ועדת מומחים. ישראל היא צד לעוד 12 אמנות אירופה. נושא אלימות כלכלית קיים באמנה ומשרד המשפטים פעל לנושא העיגון לחקיקה, ואנחנו לא רואים את זה כמניעה". עו"ד נעמי אלימלך ממונה על ייעוץ משפטי לאמנות במשרד החוץ: "השרים החליטו שרוצים לקדם את האמנה, ומבחינה מדינית זה יהיה מביך מאוד אם לא נצטרף. יש לנו פתרונות מבחינה משפטית".
היו"ר תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: "אני חושבת שהדיון הזה חושף תופעה שצריכה להדאיג את כולנו - של שיח שמנסה לטרפד ולחסום את השינוי המהותי שקורה בהגנה על זכויות נשים. הטענות שהובאו בפני מתייחסות בעיקר בענייני ההגירה ופליטות. למרות שהמדינה חתומה על אמנת ההגירה ובהרבה מקרים היא לא מכבדת את האמנה. השרה שקד מתנגדת לתהליך החתימה והיא לא משתמשת בשום טענה עניינית למאבק האלימות כנגד נשים. היא לא מדברת על איזו חברה תהיה לנו וכמה ביטחון יהיה לנו בבית שלנו והיא שמה הכל בצד והולכת אחרי שיקול אחד ומופרך".

יום לפני הדיון פגש השר גדעון סער את נציגי הארגונים הפורום למען המשפחה המתנגדום לאמנה - יו"ר הפורום עו"ד נעמה סלע, מיכאל פואה מ"בוחרים במשפחה", יהודה פואה מ"בצלמו", יאיר קרטמן מ"מכון תורת המדינה" וכן את נציגי המרכז למדיניות הגירה ישראלית, היועץ המשפטי עוה"ד הד"ר יונה שרקי וראש אגף ממשל עקיבא לם.
סלע אמרה לסער כי יש חוסר תוחלת באמנה ומעל לכל יש גם חוסר חוקיות עקב האפליה המובנית שבה בין נשים וגברים. היא הוסיפה ותארה את הכשל הקיים בישראל בטיפול באלימות במשפחה הנובע מהתעלמות מהסימטריה הקיימת באלימות בין נשים וגברים - גישה שלדבריה מביאה למאבק בין המינים במקום לשיתוף פעולה ולהרמוניה. עו"ד סלע הדגישה גם את החשש מפני פגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל והסכנה הצפויה לחינוך המסורתי הדתי והחרדי.
יו"ר בוחרים במשפחה אמר כי אמנת איסטנבול נכשלה במבחן התוצאה. לדבריו, "במדינות בהן התקבלה האמנה, האלימות כנגד נשים לא רק שלא ירדה אלא אף הוסיפה לגאות. הסיבה לכך היא, שהאמנה מנכיחה ומעצימה את מלחמת המינים במקום לחזק את השיתוף וההשלמה".

שרקי ולם הציגו את הבעיות העולות מהסעיפים הנוגעים למדיניות ההגירה, את חוסר המוכנות של בריטניה לאשרר את האמנה, את דחיית ההערה הפרשנית שהגישה פולין בעת הצטרפותה לאמנה ומקרים נוספים בהם הגוף המפקח על יישום האמנה התעמת עם מדינות חברות. בנוסף, התייחסו במרכז למדיניות הגירה ישראלית למעמד המיוחד שניתן לארגוני נשים מול הגוף המפקח על האמנה.
נציג בצלמו הסביר כי כבר היום נשים דתיות נפגעות מכך שלא נותנים להן לשמוע הופעות, לרחוץ בשמורות טבע וללמוד באקדמיה בהפרדה מגדרית. "כאשר האמנה תתקבל רמיסתן של נשים דתיות ע"י יועצים משפטיים שמסרבים לאפשר להן לחיות באמונתם תקבל ביסוס משפטי ע"י האמנה שקוראת 'לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות ושאר נהגים המבוססים על רעיון נחיתות האישה או על תפקידים סטאורטיפים לנשים וגברים'".
קרטמן אמר לשר המשפטים כי "הנחות היסוד של האמנה מסכנות את מדינת ישראל כמדינה יהודית. הסיפור הראשוני של היהדות הוא שגבר ואישה משלימים זה את זה ולא לוחמים זה בזה, הפוך מתפיסת האמנה. בנוסף, האמנה מבקשת לבער את תפיסות היסוד של היהדות לדוגמה: דרך מלחמה במוסדות של בתי ספר נפרדים ושל תפקידים מסורתיים של גברים ונשים".
השר סער שמע את הדברים והודיע כי יבחן את טענותיהם לעומק ולאחר מכן יקבל החלטה. שבוע קודם לכן קיימה מליאת הכנסת דיון טעון בנוכחותו.

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) טען כי הממשלה הניחה על שולחן הכנסת את אמנת איסטנבול לפני אישורה בממשלה. "מדובר באמנה שהיא כביכול באצטלה של מאבק באלימות נגד נשים, אבל בתוך האמנה יש המון המון סעיפים בעייתיים מאוד", אמר קרעי והתמקד בסעיפים 60 ו-61 לאמנה: "הסעיפים האלה מאפשרים, מחייבים את הממשלה, להעניק מעמד פליט לכל אישה שתגיע לישראל ממדינה שאינה מגינה כראוי על נשים, וסעיף 61 אוסר החזרה למדינה הזו. האם יש אישה פלשתינית שלא עומדת בתנאי האמנה? האמנה הזו תגרום לגופים משפטיים ולגופי פיקוח בינלאומיים להכריח את הממשלה לקבל לכאן מאות אלפי נשים פלשתיניות, או מיליוני נשים מוסלמיות מרחבי העולם, בלי יכולת להחזיר אותן לארצן. האם החלטה כזו, עם השלכות מרחיקות לכת על זהותה של ישראל, זה עניין שלא דורש דיון משמעותי כאן בכנסת, עם הצבעה כאן בכנסת?
"הרי רק לאחרונה, אדוני השר, הכנסת חוקקה את חוק האזרחות, וזה בדיוק ההפך הגמור, מתוך מגמה ברורה למנוע התאזרחות רחבה של נשים פלשתיניות עקב נישואים עם ערבים אזרחי ישראל. אז גם באמנה אתה מאפשר גם בלי נישואים. כל אישה שתגיע, אתה תהיה חייב תשובות לגופי פיקוח בינלאומיים, לגופים משפטיים, למשפטנים, לבג"ץ, שיגידו לך: אתם אישרתם, בממשלה, אתם התחייבתם לחוקק את זה בחוק. לא מעניין אותנו שהכנסת לא חוקקה את זה עדיין. אתם לא יכולים. וזה קורה במקומות אחרים. לא ייתכן, שהממשלה תקבל החלטה שסותרת באופן כל כך מובהק את עמדת הכנסת".

ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) אמר בדיון: "אמנת איסטנבול ששר המשפטים מבקש לאשרר בממשלה היא אחד השיאים בטרלול הפוסט-מודרני, האנטי-יהודי והאנטי-ציוני שהממשלה הנוכחית הביאה עלינו. לא לחינם האמנה הזאת מקודמת על-ידי גופי שמאל פמיניסטיים רדיקליים, כמו למשל מרכז רקמן, בתחפושת של רצון לצמצם אלימות במשפחה, שמכסה על רצון לקדם אג'נדה פרוגרסיבית בציבור ובמערכת החינוך. אשרור האמנה הזאת משלים את המהפכה של אהרן ברק בהחלשת החרות הפרלמנטרית במדינת ישראל, אבל הפעם על-ידי התחייבויות למועצת אירופה.
"אשרור האמנה יהווה זרז לניסיון לחינוך מחדש של הציבור הדתי והמסורתי. על-פי האמנה ורוחה אין למשל מקום להפרדה בבתי הכנסת, ונישואין וגירושין כדת משה וישראל יהיו דבר שצריך לפעול כדי לשנותו. ואני מצטט מהאמנה: 'מתוך מטרה לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות ושאר נהגים'. אשרור האמנה זהו ניצחון של התפיסה שרואה בכל מקום מלחמה בין המינים, והדבר רק יעמיק עוד יותר את המתח בין גברים לנשים, מתח שהפמיניזם הרדיקלי מעצים ללא הפסקה".
מעוז ציין כי מדינת ישראל היא אחד מהמקומות הבטוחים ביותר בעולם עבור נשים, "וגם אם יש בעיות שצריך לטפל בהן בתחום האלימות במשפחה - כלפי ילדים, נשים או גברים - אנחנו מסוגלים לטפל בהן בעצמנו, ללא סיוע חיצוני, אירופי או אחר. אשרור האמנה יאפשר לכל אפריקנית ולכל מסתננת בדרום תל אביב שחוששת מאלימות לקבל במדינת ישראל מעמד של פליטה. קשה להעלות על הדעת פירוק המדינה היהודית והפיכתה למדינה בינלאומית יותר מזה. אשרור האמנה רק יחריף את הנדסת התודעה שמשרד החינוך מנחיל לילדי ישראל כבר היום בענייני מגדר וטשטוש בין המינים".

שר המשפטים סער עלה להשיב: "אני לא מקבל את ההגדרות של חבר הכנסת מעוז - פוסט-מודרני, אנטי-ציוני, אנטי-יהודי. אני חושב שזה בכלל לא קשור. אני מוכן לשמוע באופן קשוב כל טענה לגופו של עניין, אבל בואו נתחיל את הדיון מנקודת המוצא. נקודת המוצא היא שאנחנו יודעים שאלימות במשפחה ואלימות נגד נשים היא תופעה קשה מאוד ורק קצה הקרחון גלוי. נגיד שב-2020 זה 20,326 תיקים של אלימות במשפחה או אלימות בן בני זוג, רובם נגד נשים. ודווקא הייתה עלייה משמעותית בתיקים הללו, בפרט סביב מגפת הקורונה. ואני - שנים ארוכות של פעילות בבית הזה, מהכנסת השש-עשרה - פועל על-מנת להיאבק באלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. המשרד שלי, משרד המשפטים, יחד עם שורת משרדי ממשלה רלוונטיים, מקדמים חקיקה, מקדמים כלים שנועדו לקדם ולייעל את המאבק בתופעת האלימות. והמהלך להצטרפות לאמנה האירופית, האמנה הבינלאומית בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה היא כלי נוסף ומשמעותי בכיוון הזה.
"בניגוד לנטען, ההצטרפות של ישראל לאמנה תאפשר לחזק את הכלים הקיימים ולפתח כלים נוספים במסגרת המאבק למיגור האלימות נגד נשים והאלימות במשפחה. הטענות על כלי פרוגרסיבי לחינוך מחדש ששמענו מחבר הכנסת מעוז - גם שהיא כלי להצפת ישראל במבקשי מעמד עד כדי שינוי זהותה של המדינה - גם הן, בעיניי, לא מבוססות וגם מאוד מופרזות. עיקר היתרון של האמנה הוא שהיא קובעת סטנדרט מפורט, שהיא קובעת benchmark לאופן ההתמודדות של המדינה עם התופעה הזאת, לשיתוף פעולה בין גופים שונים, לאיסוף נתונים, לטיפול רציף בתופעה באופן שתורם להפחתה בממדיה.
"בהתאם לסעיפים 10 ו-11 לאמנה, יוקם לראשונה גוף מתאם - שאצלנו יהיה משרד הרווחה - שירכז את המאבק באלימות נגד נשים ויאסוף נתונים באופן מתכלל. האמנה מסדירה פיתוח של כלים הנדרשים למניעת אלימות נגד נשים, לאספקת שירותים טיפוליים, להגנה רחבה על קורבנות, והמדינה תחייב בשל כך להוסיף הגנות שאינן קיימות היום. למשל - דבר שאצלנו לא קיים כמעט לחלוטין - טיפול שיקומי בגברים מכים. למשל, הרבה מאוד דברים שטעונים שיפור.
האמנה נועדה לוודא שמדינות מטפלות כל העת, ובכל הכוח, במניעת האלימות ולא רק בעקבות נקודות שיא כאלה ואחרות. יש ללמוד גם מניסיונן של מדינות חברות במאבק שלהן, כך שגם אצלנו יהיה הסטנדרט הגבוה ביותר בהגנה על חייהן ורווחתן של נשים ושאר בני המשפחה ובטיפול בעבריינים. והטיפול בעבריינים הוא לא תמיד רק ענישתי, הוא גם שיקומי. יש לנו הרבה מה לתקן ולקדם, והצטרפות לאמנה יכולה להיות כלי משמעותי לוודא שאנחנו נעמול על כך. אמרתי: האמנה היא נקודת ייחוס לאופן ההתמודדות הראוי עם תופעת האלימות, וכך כתב גם מבקר המדינה בדוח של השנה שעברה בנושא הזה. בנושא הזה עסקתי ממש לזמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקיד ביוני 2021. זה לא איזה נושא חדש, כאילו אומרים: זה מחטף, זה איזה משהו במחשכים. לא, ב-23 בנובמבר, בוועדה לקידום מעמד האישה, במסגרת דיון במאבק באלימות נגד נשים, הצהרתי - ויחד איתי היו גם שניים מעמיתיי, שר החוץ ושר הרווחה - על הכוונה להצטרף לאמנה. אני מדבר - זה היה לפני חצי שנה. פניתי לשר החוץ - אחרי שהושגו הסכמות ונפתרו סוגיות שהועלו על-ידי המשרדים השונים, כולל משרד הפנים ורשות האוכלוסין - בבקשה כי יפנה בבקשה להזמין את ישראל להצטרף. וההזמנה התקבלה ב-8 באפריל. בהתאם לתקנון עבודת הממשלה, הובאה האמנה, לרבות תרגומה ועיקריה, לידיעת חברי הכנסת ביום 2 במאי. הכל פורסם ברבים אין-ספור פעמים במהלך השנה האחרונה.
"באשר לטעות בדבר שינוי מדיניות ההגירה, אין לנו כל כוונה לשנות מהמדיניות הנוהגת. הצטרפות לאמנה לא תשפיע על מדיניות ההגירה או על יישומה. האמנה הזאת לא תביא לשינוי בהרכב הדמוגרפי של מדינת ישראל. לטענות בהקשר הזה אין אחיזה במציאות. ואני חייב להגיד לכם שגם אני מתאמץ ומחפש לראות איזושהי מדינה בעולם שהיה בה שינוי כזה - אני לא מצאתי. לא הייתה עלייה בשיעורי מתן מעמד כפליטים לאחר הצטרפותן מהטעם הזה.
מדינה יכולה להצטרף לאמנה ויכולה גם לפרוש מהאמנה. מדינה, הריבונות שלה לא מוגבלת בהקשר הזה.
"הכוונה שלנו לפחות היא להגיש במעמד ההצטרפות הסתייגות לסעיף 59 לאמנה, שעוסק בתושבות, ומשמעה שהסעיף לא יחול בעניינה של מדינת ישראל. כך נהגו כבר עשר מדינות אחרות במסגרת הליך הצטרפותן לאמנה.
"באשר לטענות בדבר ההשלכות הלכאוריות של סעיפים 60-61 לאמנה, אבהיר כי הן לא תואמות את לשון האמנה, את דברי ההסבר, את פרשנות מזכירות האמנה או את הפרקטיקה שעולה מהחומרים שהוגשו על-ידי המדינות שהן צד לאמנה. עולה שיישומן אינו משנה את הסטטוס-קוו הנהוג כבר כיום בכל המדינות המיישמות את אמנת הפליטים. אבל בכל זאת, ולמען הסר כל ספק - הכוונה שלנו היא להגיש מה שנקרא הערה פרשנית שמבהירה כי הוראות האמנה יפורשו ככאלה שעולות בקנה אחד עם הוראות אמנת הפליטים כפי שהן מוחלות ומתפרשות על ידינו, קרי על-ידי מדינת ישראל. כל זה, אני מציין, נעשה לאחר תיאום עם רשות האוכלוסין.
"באשר לטענות בדבר מעמד הכנסת באישור אמנות והטענות האחרות, לאורך כמה שנים נסקרו, באופן מעמיק, כלל הוראות האמנה, על-מנת לבחון אם מדינת ישראל עומדת בהוראותיה. בבחינה שנערכה מול שורת המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, בהובלת משרד המשפטים, נמצא כי ישראל עומדת בדרישות האמנה, למעט כמה פערים שצוינו, ולהם ניתן מענה דרך שילוב הסתייגויות או הצהרות פרשניות. עבודה זו הוצגה בדיון בכנסת שהזכרתי, ב-23 בנובמבר בשנה שעברה. מאז אנו פועלים להשלמת המהלך של ההצטרפות, בהתאם לשיטה המשפטית הנוהגת בישראל, לפיה אישור ואשרור אמנות הוא בסמכותה של הממשלה. יש מקרים שבהם היו חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, למשל כשהיה מדובר בוויתור על חבלי מולדת - שהדבר הזה כרוך באישור על-ידי הכנסת. לא כך הדברים בסוג אמנה כזה.
"כדבר שבשגרה, בכל הממשלות ישראל מאשררת הסכמים בינלאומיים בדרך הזאת. הדבר הזה נעשה בהתאם להוראות האמורות של תקנון עבודת הממשלה. לא השתנה בו שום דבר מהממשלה הקודמת לממשלה הזאת. בדיוק אותה דרך. למעט הסכמים שאישורם הוסדר בחקיקה מיוחדת, אין דבר חקיקה שמחייב את הממשלה להביא הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת. מאז הנחת האמנה מתקיים דיון ציבורי ער ביותר, ואני קשוב לכל טענה עניינית שנשמעת.
"באשר לטענות שיש בהצטרפות לאמנה משום פגיעה בערכי דת וכדומה, אני לא רואה להן אחיזה באמנה. האמנה מתמקדת בכלים מקצועיים שמופעלים על-ידי רשויות אכיפת החוק והרווחה, שכבר קיימים ופועלים מזה שנים בישראל, וחיזוקם לטובת המאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. כפי שמראים הנתונים, התופעה קיימת. כשישראל מצטרפת לאמנה בינלאומית, היא לא מוותרת על ריבונותה. בהתאם למקובל במשפט הבינלאומי, לכל מדינה נותר מרחב שיקול דעת רחב לגבי יישום האמנה, והוא ייעשה בהתאם לאיך שאנחנו מפרשים את הדין, כפי שקורה לגבי אמנות בינלאומיות אחרות שישראל היא צד להן.
"הוראות האמנה בסעיף 12, ביחס לקידום שינוי דפוסים חברתיים המבוססים על 'נחיתות האישה' או הבטחה כי התרבות, המנהג, הדת, המסורת או 'כבוד' לא ייחשבו כהצדקה לכל מעשה אלימות - עולות בקנה אחד עם הדין הישראלי. אני לא חושב שאנחנו מקבלים למשל את התפיסה שלגיטימי לרצוח אישה על כבוד המשפחה. מי שיש לו תפיסה אחרת - אז אנחנו נאבקים כדי להנחיל תפיסה אחרת. חוק שיווי זכויות האישה, מהחוקים הראשונים שחוקקה הכנסת, מעגן את זכותה של כל אישה לקיום בכבוד, כולל שוויון במגוון תחומים. ואין הצדקה דתית שאני מכיר לבצע עבירה אלימות נגד נשים. גם לא נגד גברים וגם לא נגד ילדים. האמנה הזאת עוסקת באלימות במשפחה, ולא רק באלימות נגד נשים".
חלק עליו ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "לא. היא אומרת שאלימות נגד נשים היא תוצאה של התפיסות הנוכחות בחברה כחלק ממערך ---יש לנו איזה - כולנו גדלנו בתפיסה שאלימות נגד נשים זה חלק מהעניין ולכן צריך לקעקע את התפיסות היסודיות של החברה. זו לא התפיסה שלנו.
סער: "גם אם בדינים הדתיים של הקהילות השונות בישראל יש מנהגים ומסורות שמצריכים הפרדה בין המינים, למשל מערכת החינוך, הם לא מבוססים על נחיתות האישה אלא על רציונלים דתיים שהם לגיטימיים, אבל הם לא קשורים לנושא הזה. ממילא לא את אלה אנחנו מבקשים לשנות. אנחנו ממוקדים בעניין האלימות.
"סעיף 1 לאמנה קובע כי היא נועדה להגן על נשים מפני כל צורה של אלימות; לתרום לביעור אפליה נגד נשים; לעצב מסגרת מקיפה להגנה וסיוע של קרבנות אלימות; לקדם שיתוף פעולה בינלאומי; ולהעניק תמיכה לרשויות החוק וארגונים לשיתוף פעולה יעיל. כל אלה, לפי דעתי, בקונסנזוס ציבורי רחב. אלה מטרות שמשותפות לכולנו - הן לא מטרות זרות למדינת ישראל והן גם עולות בקנה אחד עם הכיוון של העשייה במדינת ישראל בעשרות השנים הבאות.
"מדינת ישראל כבר מחויבת לפעול לביעור אפליה נגד נשים לצורותיה, בהתאם לאמנת האו"ם בנושא - אמנה נוספת שהצטרפנו אליה ב-1991, לפני למעלה מ-30 שנה. מדינת ישראל נאבקת בתופעת האלימות נגד נשים שנים רבות. בשנת 1991 נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה; הרשות לקידום מעמד האישה פועלת בתחום הזה, גם הוועדה לקידום מעמד האישה שבראשה עמדתי בעבר פועלת שנים בנושאים האלה.
"למעשה, המסגרת המשפטית הרחבה הקיימת בישראל היא זו שמאפשרת לישראל להצטרף לאמנה, וההצטרפות היא למען שיפור המצב הקיים. עם זאת, אני מתכוון ראשית לשמוע את הארגונים שפנו אליי, שמתנגדים להצטרפות לאמנה... הכל התקדם בצורה - אני חייב להגיד - וגם עבודת המטה בתוך הממשלה, לפני שפנינו למועצת אירופה לפני חצי שנה; כולם הסכימו. היו ויכוחים, יישרנו את הדברים, היו סיכומים עם רשות האוכלוסין על מה צריך להסתייג, על מה צריך להראות פרשנויות, אבל אני אומר עוד פעם: אין טענה שהיא מושמעת, בין שזה על-ידי שר ובין שזה על-ידי הארגונים, כמובן במסגרת סבירה של זמן, שאנחנו לא נשמע לפני שזה יובא לממשלה.

ח"כ רוטמן העיר: "בהחלט הממשלה יכולה ורשאית ליזום דיונים, לבקש דיונים, גם בנושא אמנות בינלאומיות; גם זה חלק מהתקנון, ואפשר לעשות. חוץ מזה שלא חסרים למפלגתך כלים, בייחוד בתחום החינוך, כי במקרה חברת מפלגתך היא יושבת-ראש ועדת חינוך, ואפשר לקיים דיונים גם בוועדות, ומאחר שלאמנה הזאת יש אספקטים רבים בתחומי עבודתן של ועדות רבות, שווה לקיים את הדיון.
"אני גם חייב לומר: אם רוצים לקחת את התקנון ברצינות - הנחה על שולחן הכנסת התרחשה בזמן הפגרה. מה שקורה, עם כל הכבוד, בוועדה בנובמבר או בדצמבר או בינואר, זה לא משנה - לא כך הדרך שבה מובא דבר לידיעת כלל חברי הכנסת; לא כל חברי הכנסת נמצאים בכל ועדות הכנסת כל הזמן. יש מנגנון, האמנה הונחה לראשונה על שולחן הכנסת לפני שבוע וחצי, ולכן כשאתה בא בטענות לאנשים על שיהוי - זו אמירה לא לעניין.
"אני רוצה לתת לך את טורקיה כדוגמה. אתה יודע למה טורקיה פרשה? מצוין. לא בגלל אלימות נגד נשים, שהם בעד אלימות נגד נשים, ולא בגלל שהם בעד פדופיליה ולא שום דבר אחר - בגלל שהם חטפו דוח מהוועדה הזאת. אתה יודע מה זה אלימות נגד נשים? יש להם פרקטיקות חינוכיות שמפלות לרעה - יש להם הפרדה בין בנות לבנים בכיתות. הם חטפו על זה דוח שלילי - על זה. יש מערכות במדינת ישראל שיש בהן בתי ספר לבנים, בתי ספר לבנות - זו אלימות על-פי האמנה. אני אפילו לא מדבר על מדינות שחטפו על זה שהן לא מכניסות עמותות לבתי הספר. הן חטפו על זה דוח שלילי". ועדת הכנסת צפויה לדון בנושא.

תאריך:  20/05/2022   |   עודכן:  20/05/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אביגדור מעוז  אביר קארה / Abir  kara  אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון טל / Alon  Tal  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov  אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי לסקי / Gaby  Lasky  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin  חיים ביטון / Haim Biton  חיים כץ / Haim Katz  יאיר גולן / Yair Golan  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב בן צור / Yoav Ben Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon  יוסף שיין / Shain Yossi  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  לימור מגן תלם / Limor Magen Telem  מאזן גנאים / Mazen  Ghanem  מאי גולן / May  Golan  מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה (מוסי) רז / Mossi Raz  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  ניר אורבך / Nir  Orbach  נירה שפק / Nira  Shpak  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סימון דוידסון / Simon Davidson  סלאלחה עלי / Salalha Ali  סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עידית סילמן / Idit  Silman  עמיחי שיקלי / Amichai Chikli  פטין מולא / Patin  Mula  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרן השכל / Sharren Haskel
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות זכויות אדם
אסתר חיות
דברים בכנס העמותה למשפט ציבורי, כ"א באדר ב' תשפ"ב [24 במרס 2022]
איתמר לוין
סער יביא את החוק לאישור בשבוע הבא, לאחר שהנוסח הסופי גובש בעקבות קבלת הערות הציבור לטיוטה שפורסמה בינואר    מעגן עקרונות הקיימים כיום בחקיקה, בפסיקה ובתפיסות יסוד ונותן להם מעמד חוקתי מוגבר
איתמר לוין
בדיקת וושינגטון פוסט מעלה, כי כל החברות הנותנות חסות לוועד האולימפי הבינלאומי ורשת NBC שרכשה את זכויות השידור, לא שינו את תוכניותיהן לקראת משחקי החורף
איתמר לוין
משרד המשפטים מפרסם את ההצעה לחוק יסוד זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, המעגן ומעלה בדרגה זכויות שנקבעו בחוקים אחרים ובפסיקה    סער: החוק יובא לממשלה ולכנסת עוד לפני הפגרה
איתמר לוין
חופש הביטוי הוא זכות היסוד החשובה ביותר בדמוקרטיה, אך כבר כיום הוא אינו מוחלט    הרפש המסוכן המציף את הרשתות החברתיות מחייב חשיבה עדכנית על מה מותר ומה אסור, ובעיקר - מי יקבע את הכללים ויאכוף אותם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il