"כאן רשת ב' - יצחק נוי... וברשת ב' השעה שמונה וארבע דקות... בעוד שבוע, נציין עשר שנים לכהונתה קצרת הימים של אחת הממשלות המוזרות בתולדות ישראל, הממשלה בראשות נפתלי בנט, עם ראש ממשלה חליפי, יאיר לפיד. לממשלה זו, למי שהקימו אותה, נקדיש הבוקר שידור בהשתתפות שלושה אנשים, שהיו מעורבים מאוד בפוליטיקה הישראלית בשנת 2022. 'איזו מין ממשלה?' - אנו קוראים למשדר. מביאים לאוזניכם מיודעינו יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ניתוב השידור והפקתו בידי דבורה סויסה. אני יצחק נוי, נצא לדרך"... כך אולי יכלה להיפתח בשנת 2032 עוד תוכנית בסדרת התוכניות המרתקות ברשת ב' "שבת עולמית", שהוביל בהתמדה שנים רבות ד"ר יצחק נוי, מוותיקי השידור הציבורי, קול ישראל, וכן תאגיד השידור, שבו היה צריך להיאבק מול הבוסים על משבצת השידורים המיוחדת שלו. נלחם והצליח, בעזרת ידידים רבים, אך כוחו לא עמד לו בסרטן האלים, שנתגלה בראשו מיד בתום השידור האחרון שלו, ב2 באפריל. זכיתי להיות אחד משלושת המשתתפים באותו משדר - יחד עם דן מרידור ושלמה נקדימון - שהוקדש למלאת שלושים שנה לפטירתו של ראש הממשלה הששי מנחם בגין ז"ל. מאות-אלפי המאזינים הנאמנים, בארץ ובעולם, היו מורגלים כבר לסגנון הסיפורי, ובמיוחד לדקות הסיום, שהוקדשו לשאלה המוכרת: "מה היית מבקש שהמאזינים ילמדו ממשדר זה?" כאחרון המשיבים ציינתי שלושה דברים שאפשר ללמוד מבגין: חשיבות האופוזיציה במשטר דמוקרטי, הדבקות בעקרונות (הדגשתי את האמונה בחזון ארץ ישראל השלמה וההתנגדות למדינה פלשתינית) והידיעה מתי לפרוש. יצחק נוי ציין מיד: "אלה ללא ספק דברים חשובים" - וחתם את השעה. כך הייתי למרואיין האחרון שלו. הוא יחסר מאוד. למשפחתו, לחבריו, למאזיניו, לכל שוחרי מורשת לאומית והיסטוריה ציונית, שהוא הביא בהתמדה במשדר הקבוע שלו מדי שבת בבוקר. בטיפולו בפרשיות השונות יש שהרחיק להתרחשויות מלפני מאה ומאה ועשרים שנה, ויש שטיפל במבצעים מהם ידועים ומהם עלומים שאירעו בשנות המדינה. לא היה אצלו משוא פנים. כולם היו שווים, ה"הגנה", האצ"ל, לח"י, מנהיגי ימין ומנהיגי שמאל, מפקדים כאלה ואחרים, חוקרים, מומחים ועדים מכל הגוונים, מאפשר להם חופש דיבור. נערך עימם לשיחה מקדימה מבעוד מועד, בששי בבוקר, ורשם לעצמו את הנושאים שכל אחד מהם ירצה להתמקד בדבריו.