2. כאשר חזר פילבר לדוכן העדים, עסק בן-צור בנסיבות שהביאו אותו להפוך לעד מדינה. בן-צור עבר בפירוט רב על חקירותיו של פילבר ברשות ניירות ערך במחצית השנייה של 2017 ובמשטרה בפברואר 2018. התמונה הנרחבת שהציג בן-צור הייתה, שפילבר מצוי היה במצוקה גוברת והולכת – גם מבחינה אישית, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית – ובמקביל החוקרים רומזים לו שיוכל להיפתר מהן במחי יד אם רק יספק מידע מפליל נגד נתניהו, וכל זאת כאשר הם אינם מוכנים לשמוע את הסבריו. החוקרים אף אמרו לפילבר, שיש להם ראיות רבות נגדו ושהם חקרו עשרות מעורבים אחרים. בן-צור התמקד בין היתר במה שנאמר לפילבר בנוגע לחקירתה של עדי כאהן-גונן, העוזרת האישית הנאמנה שלו, ואשר הוא חש נושא באחריות לגרירתה לפרשה למרות היותה נקיית כפיים לחלוטין. פילבר הגיב: "אחרי שחתמתי על ההסכם, תפסתי את יואב תלם בפרוזדור ואמרתי לו שיש לי בקשה אחת: להוציא מהסיפור את עדי. סחבתי על מצפוני את הסיפור הזה". פילבר אמר: "החקירות יושבות על נדבך קודם, של 30 חודשים שסרקו את בשרי במסרקות של ברזל. זה התחיל בתחקירים עיתונאיים ונמשך בדוח מאוד חודרני של מבקר המדינה. כאשר דפקו לי על הדלת בפעם השנייה, הבנתי שאין תוחלת". הוא אישר שמצבו הכלכלי היה קשה, שכן רשות ניירות ערך התעקשה להרחיקו מתפקידו – כך שלא קיבל שכר – ובמקביל צריך היה לשלם משכנתא וליטול הלוואה כדי לממן את עורכי דינו. "באו אלי שני הקצינים הכי בכירים ואמרו לי שזו פרשת שחיתות ענקית עם הררי ראיות". בן-צור הוסיף: "ואז מציעים לך שטיח אדום – תהיה עד מדינה". בסיום היום הייתה לפילבר התבטאות דרמטית: הוא הבין שאם ייכנס למלחמה נגד המערכת – היא תימשך חמש שנים, והוא יסיים אותה מרושש וחולה סרטן. אלא שבן-צור לא הראה פעולה בלתי חוקית כלשהי של החוקרים. הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון מתירה להם לשקר לחשוד בנוגע לראיות שבידיהם, ולתאר גורל קודר הצפוי לו אם לא ישתף פעולה. כפי שכבר נאמר פה מספר פעמים, גם אין פסול בכך שחוקר יבקש מידע על חשוד אחר (במקרה שלנו – נתניהו) ואף יתמקד בו. כמו קטעים קודמים בחקירות הנגדיות, וככל שלא יוצגו ראיות לכך שפילבר איבד את יכולתו לקבל החלטות מושכלות בשל לחצים אלו, קשה לראות כיצד כל זה עוזר להגנה מבחינה משפטית. הזירה הציבורית, במיוחד מצד התועמלנים בשירות נתניהו, היא סיפור אחר. התביעה מצידה אינה מתנגדת לשאלות אלו, ומובן שבמצב זה – השופטים מאפשרים להציג אותן באריכות רבה.

3. היה קטע של רכילות משרדית בעדותו של פילבר. כאשר נחקר פילבר ברשות ניירות ערך, התמקדו החוקרים בהשמטת הדרישה לשימוע ממכתבו בדצמבר 2016 בדבר ביטול ההפרדה המבנית בבזק. פילבר הסביר, כי היה זה צעד טקטי בלבד – לבקשתה של מנכ"ל בזק דאז, סטלה הנדלר, שנזקקה לכך כדי להעביר בדירקטוריון את ההסכמה עימו על השקעת סכומי עתק בסיבים אופטיים. עובדה שהוא כתב במפורש לשר צחי הנגבי שיהיה שימוע, ועובדה שלמחרת אף פורסמה הבהרה כזאת. אבל החוקרים טענו, אמר, שהיה זה צעד מושחת שנועד לסייע לבזק – בשליחותו של נתניהו. "לא הציגו לי ראיות משמעותיות, רק מסמכים שלי וביקשו תגובה שלי עליהם. הם רק אמרו לי, שאבי ליכט [אז המשנה ליועץ המשפטי לעניינים כלכליים] אמר שהוצאת המכתב בסגנון הזה היא החלטה. אמרתי להם: או שהוא רשע או שהוא טיפש. אי-אפשר לעשות דבר כזה בלי תיקון רישיון". בן-צור: "בוא נסכים שליכט לא רשע ולא טיפש". פילבר: "הוא היה מאוד פגוע ממערכת יחסיו עם נתניהו, כי הוא מאוד רצה להיות היועץ המשפטי לממשלה, וכמה חודשים קודם לכן הוא מוּדָר מדיונים אצל נתניהו על התאגיד [כאן]". בהמשך הדיון התנצל פילבר על הדברים שהטיח ב-ליכט.

ציטוט היום

"אי אפשר לתת ברך קטנה מתחת לשולחן, להפיל את כל הכלים כי עמדתי להפסיד, ואופס – נתחיל מחדש". (עו"ד ז'ק חן על הבקשה לתקן את כתב האישום).