רוזן המשיך וסיפר, כי באחת משיחותיהם שאל אותו טראמפ האם הוא יודע מיהו קלארק. רוזן השיב בחיוב, ולאחר מכן תהה בינו לבינו כיצד טראמפ בכלל יודע על קלארק. הוועדה מצאה, כי מי שהעלה את השם בפני טראמפ היה חבר בית הנבחרים סקוט פרי, רפובליקני מפנסילבניה – וב-22 בדצמבר פרי אף הפגיש אותם. עוזרת לשעבר של ראש הסגל, מארק מדואוז, העידה, כי בסוף דצמבר דובר על כך שקלארק ימונה לשר בפועל. רוזן התקשר לקלארק ושאל אותו אם יש משהו שעליו לדעת, ולבסוף קלארק אישר שנפגש עם טראמפ, טען שזה לא היה מתוכנן אלא שהוא מצא את עצמו בחדר הסגלגל. רוזן נזף בו על כך, שכן פגישה כזאת הייתה מנוגדת בתכלית לנוהלי המשרד, וקלארק הבטיח שהדבר לא יישנה. בהמשך התקשר פרי לדונהיו לבקשתו של טראמפ, לשוחח על התוצאות בפנסילבניה; בדיקת המשרד העלתה שאין בסיס לטענות. פרי הזכיר את קלארק ש"הוא בחור נהדר שיכול לעשות משהו בנושא". ב-28 בדצמבר שלח קלארק לרוזן ודונהיו מכתב שהציע לשלוח לממשלת מדינת ג'ורג'יה. החקירה העלתה שאת הטיוטה כתב קן קלוקובסקי, עורך דין שהגיע למשרד בחודש דצמבר כדי לעבוד עם קלארק – ובחשאי המשיך לעבוד גם ג'ון איסטמן, עורך דין שעבד עם טראמפ והעלה שורה של הצעות להפוך את תוצאות הבחירות. על-פי הטיוטה, "המשרד מצא דאגות המעלות חשש לגבי תוצאות הבחירות בכמה מדינות, ובכללן ג'ורג'יה" ו"המשרד ממליץ שבית המחוקקים של ג'ורג'יה יתכנס למושב מיוחד וישקול אישור חבר אלקטורים חילופי שיתמוך בטראמפ". דונהיו העיד: "הייתי צריך לקרוא פעמיים כדי להבין מה הוא רוצה, והייתי צריך לחשוב על תשובה ברורה שתדחה על הסף את ההצעה. אין זה תפקידו של המשרד לומר למדינות כיצד לבחור את האלקטורים, וחשוב מכך – זה מנוגד לעובדות. המכתב הזה היה עלול להכניס את ארה"ב למשבר חוקתי, ולא נראה שקלארק הבין זאת". תגובתו של רוזן הייתה דומה מאוד והוא קרא לקלארק למשרדו לפגישה משולשת. דונהיו אמר לקלארק, כי מדובר בהתערבות של המשרד בתוצאות הבחירות. למרות כל זאת, קלארק המשיך בדרכו. הוא החל לזמן עדים ולנהל חקירה משלו. "חשבנו שהוא יסוג, אבל הוא עשה את ההפך וזה המם אותי עוד יותר. התעמתתי אותו, והוא ענה שכל מיני אנשים מתערבים בבחירות והעלה כל מיני תיאוריות ששמענו מטראמפ ושהתעופפו באינטרנט", העיד דונהיו.

ב-31 בדצמבר זימן טראמפ את בכירי המשרד לחדר הסגלגל, ובין היתר ביקש שהמשרד יתפוס את מכונות ההצבעה; רוזן השיב שאין לכך בסיס חוקי. אנשי המשרד אמרו לטראמפ שהמשרד לביטחון פנים אחראי על אבטחת מכונות ההצבעה. טראמפ התקשר מיד לסגן השר לביטחון פנים, קן קוצ'ינלי, ואמר שלדברי רוזן יש לו הסמכות לתפוס את המכונות ואין הוא ממלא את תפקידו; רוזן הדגיש בוועדה שלא אמר זאת. טראמפ התרגז ואמר לרוזן ודונהיו, שיש אומרים שהוא צריך להדיח אותם ושקלארק יעשה את הנחוץ. דונהיו השיב, כי זו זכותו של טראמפ – אבל הדבר לא ישנה את העובדות ואת עמדת המשרד. היועץ המשפטי של הבית הלבן, פט סיפולון, תמך בעמדת המשרד. ב-1 בינואר שיגר מדואוז מספר מיילים לרוזן, כולל מחזור של תיאוריית קונספירציה קיצונית במיוחד לפיה הבחירות זויפו באמצעות העברת קולות מטראמפ אל ג'ו ביידן באמצעות לווין איטלקי בסיוע ה-CIA ו-6MI (הביון הבריטי). מדואוז אף פנה לשר ההגנה בפועל, כריס מילר, שפנה בנושא לנספח הצבאי האמריקני ברומא. לדברי רוזן, אחד מאותם מיילים היה אינדיקציה לכך שטראמפ אכן שוקל להחליף אותו בקלארק ב-4 בינואר. קלארק אמר לרוזן, כי טראמפ שאל האם יהיה מוכן להחליף אותו ב-4 בינואר. רוזן השיב שמדובר בטעות עצומה מצידו, אך קלארק המשיך לטעון שהייתה הונאה – למרות שלא היה מעורב בבדיקות שערך המשרד ואמר שהוא ישלח את המכתב אם ימונה. ב-3 בינואר דיווח קלארק לרוזן, שטראמפ הציע לו את התפקיד והוא הסכים. קלארק הציע לרוזן לכהן כסגנו; "עניתי לו שאין מצב בעולם". הוא גם אמר שידחה את הצעתו של טראמפ אם רוזן יחתום על המכתב לג'ורג'יה, אך רוזן עמד בסירובו. רוזן ביקש פגישה עם טראמפ, כדי למנוע ממנו להביא את המשרד לפעול בניגוד לאמת, לתפקידו ולחוקה - הסביר. במקביל שוחח דונהיו עם יתר סגני השר וכולם אמרו שיתפטרו אם קלארק ימונה. באותן שעות התייחס הבית הלבן לקלארק ברישומיו כשר המשפטים בפועל.

ב-3 בינואר בערב נפגשו בכירי המשרד עם טראמפ. הוא פנה לרוזן ואמר: "דבר אחד אנחנו יודעים, רוזן: אתה לא תעשה דבר, כי אתה לא מקבל שהייתה הונאת בחירות; הבחור הזה [קלארק] לפחות יעשה משהו". רוזן ענה: "נכון שאנחנו לא נתערב, כי זו האמת וזה החוק – וזה גם הדבר הנכון עבורך". הפגישה נמשכה שעתיים וחצי והתמקדה באפשרות החלפתו של רוזן בקלארק. טראמפ שאל "מה יש לי להפסיד?", ודונהיו הסביר מה יפסידו הוא, המדינה והמשרד – והכל המשיכו באותו קו. בהמשך עלתה השאלה האם קלארק כשיר לתפקיד, ודונהיו אמר במפורש שהתשובה שלילית: "זה אבסורד, זה ייכשל" בשל העובדה שקלארק מעולם לא עסק בפלילים, מעולם לא הופיע בפני חבר מושבעים ואינו מסוגל לנהל 150,000 עובדים ואת ה-FBI. קלארק טען שהופיע בענייני איכות הסביבה ודונהיו השיב: "כן, באיכות הסביבה". איש מן הנוכחים למעט קלארק לא תמך במינויו, הוסיף דונהיו, והזהיר מפני מאות התפטרויות לכל רוחב המשרד. קלארק מצידו אמר שוב ושוב שהוא יורה על חקירות שיחשפו הונאה נרחבת וישלח את המכתב שהכין; לדבריו, יש לו האינטליגנציה, הנכונות והרצון לעשות זאת. ואילו רוזן שב והדגיש, כי החשיבות איננה הוא עצמו – ממילא עמד לסיים את תפקידו ב-20 בינואר – אלא מעמדו של המשרד. אינגל הזהיר את טראמפ, כי אם יבצע את החילופין – כל המדינה תדבר על כך ואיש לא ישים לב לאותו משרד. בנקודה זאת אמר סיפולון, שהמכתב הזה הוא רצח והתאבדות, שיפגע בכל מי שיגע בו, ושהוא לא רוצה שום קשר אליו. סיפולון אמר לוועדה (אם כי לא בתצהיר מצולם) שדבריו של אינגל היו נקודת המפנה בשיחה. טראמפ שאל את רוזן האם יפטר את קלארק; רוזן השיב שהסמכות היא רק של הנשיא. קלארק סירב לענות על שאלות הוועדה, בנימוק של הימנעות מהפללה עצמית והחיסיון הנשיאותי.