מה שקורה כל שנה בתחילת שנה קורה השנה בסוף השנה. סוף העונה כל השנה. עם כל השגעון של השבוע החולף, עם מערכת פוליטית שאולי הולכת לבחירות נוספות ואולי לא. עם הניסיונות להבין מה אנחנו עושים בחופש הגדול הזה עם בית הספר של החופש הגדול ואז קייטנה לשבועיים, ושוב סבב קייטנות לשבועיים ואז שבועיים שאנחנו נשארים בבית עם הילדים, יפה בן דוד מכניסה את כולם לשגעון הנוסף של שביתות ועיצומים. שרת החינוך גוררת רגלים ולא מוציאה צו מניעה בבית המשפט, אבל כן מגיעה לרקוד בחתונה של הבן של יפה. היא רוקדת ואנחנו בוכים. כאילו לא חסר לנו כאן יותר מזה. מתחילים עם שביתה של שעתיים בכל יום באזור אחר, ואז שביתה כוללת בכל הארץ ששלחו אותנו ההורים שוב למסע האין סופי של פתרונות לילדים, מול הניסיון להמשיך לעבוד מבלי לגרום יותר מידי נזקים.
אני נמצא בלא מעט קבוצות. בקבוצת הורים כיתה גימל ובקבוצת הורים כיתה ה. בקבוצת הוועד ובקבוצת הודעות ממנהלת בית ספר ללא אפשרות להגיב. כמו ההודעות ששלחו לי מההסתדרות, ועכשיו יתחילו לשלוח לי כל מיני מפלגות שאכפת להן ממני ולא חשבו לדבר איתי שנה שלימה. ציבור המורים לא קוצר שם מחמאות אם לדבר בלשון נקייה. הזעם של ההורים יוצא על המורים שלא משנה כמה הם מעריכים אותם בכל מהלך השנה, לא מסוגלים אפילו להבין אותם עכשיו. ואם יש אימא שהיא גם מורה בקבוצה שעוד מנסה להסביר שהיא לא מה שאומרים, היא מיד זוכה לשלל "ברכות". ציבור המורים לא אשם באמת. ניסיתי את ההוראה לשלוש או ארבע שנים, אחרי כמה שנים של עבודה עם נוער, עד שהבנתי שזה לא בשבילי. לא בגלל השכר כי אז לא ממש חשבתי שזה אמור להיות חשוב, אלא בגלל הסיבה שהעולם שבו גדלתי כתלמיד, לא היה אותו עולם שבו חזרתי אליו כמורה. ואיש לא הכין אותי לזה. וזה בדיוק העניין. זה לא רק השכר. ציבור המורים בישראל באמת עובד קשה אבל האם הם היחידים שעובדים קשה?
ציבור נהגי התחבורה הציבורית יצא לשביתה השבוע בשל התנאים הקשים שבהם הם עובדים. עובדי תחבורה ציבורית עירונית עושים שעות של סיבובים מעגליים בתוך העיר מבלי שיש להם מקום סביר לעצור לכמה דקות לשתות מים או ללכת לשירותים. נחשפתי לשיחה קשה של נהגת אוטובוס דתיה מהעיר רחובות שנאלצה לעצור אוטובוס ליד הבריכה העירונית רק כדי לגשת לשירותים אבל גם לשם לא הכניסו אותה, כי היא לא מנויה ולא מכניסים סתם. נהג בקו באר שבע תל אביב שצריך עצירה באמצע, מה הוא עושה? נהג רכבת שמספר לי מה עובר עליו בקו רכבת חיפה באר שבע. שעתיים וחצי בלי הפסקה לשירותים. מספר פועלי הבניין שנהרגים כל שנה באתרי בניה הוא קרוב לארבעים. צוותי רפואה סופגים מכות בגלל אנשים שהגיעו עד הקצה. עובדים סוציאליים שנאלצים לעבוד בחצי משרה ובשליש משרה. הרשימה ארוכה. לכל אחד יש את החבילה שלו ואת הבעיות שלו. המורים עובדים קשה. לא יותר מכולם ולא פחות מכולם. את זה כדאי להבהיר. והשכר של מורה מתחיל הוא שכר מעליב כמו רבים משירות המדינה שרואים בתלוש שלהם את השורה המצחיקה של "השלמה למינימום". מעמד המורה הוא נמוך. וזה מתחיל בתפיסה הכללית. בחינוך לכבוד המורה. בתנאי הסף ללימודי הוראה.
ארגנתי כנס מחזור שלי אי-שם לפני ארבע עשרה שנה, שבו סיפרתי אז שאני מורה. מילא שהחברים לכיתה שלי זלזלו בזה, אבל המורים שלי לשעבר ואז כבר עמיתים למקצוע, הם בעצמם התייחסו לזה כאל ברירת מחדל למי שגר בדימונה ולא עזב את העיר הגדולה. כמה מהם הללו ושבחו את אלו שעזבו כאן והלכו להיי-טק. "הם הצליחו ואתה בינוני", אמר לי מנהל בית הספר בעצמו. אז אם המורים מעריכים את עצמם ככה, למה שאנחנו נעריך אותם יותר? במגזר הדתי והדתי לאומי להיות מורה זה שם נרדף ל-איך להיות אימא במשרה מלאה וגם לעבוד במקצוע מכבד וכזה שמאפשר לך להיות בחופשות עם הילדים. לוח החופשות של מערכת החינוך לא מותאם לכלום. אין צורך בחופשות אסרו חג, אין צורך בחופש לג בעומר, אין צורך בשבועיים חופשה לפני פסח ואין צורך בחודשיים עד חודשיים וחצי לחופש גדול. ואז שוב חודש של חגים.
משהו צריך להשתנות ולא רק שכר המורים. איכשהו עם כל הדיבורים של האוצר על צמצום פערי שכר בין מורים ותיקים לחדשים, קידום מצוינות בהוראה, גמישות ניהולית בפיטורי מורים, וסנכרון ימי החופשה בבתי הספר לימי החופשה במשק. כל אלו נענים בהודעה קצרה של יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד "נמשיך להיאבק על זכויותיכם ועל העלאת שכר לכולכם". בקיצור עוד שקל או שניים לשעה בשורת תוספת 2022, מתחת לתוספת 2009 תוספת 2012, תוספת 2015, ותוספת 2019. הכל מתחיל ונגמר בכסף. ככה בלי שום רצון אמתי באמת לשפר את מצב החינוך והמורים בארץ. זה ברור לי שאחרי כל השביתות אנחנו נחזור לזה שוב בראשון לספטמבר. יחד עם השביתה של הסייעות והגננות בעירייה ויחד עם הצהרונים שאף פעם, אבל אף פעם לא מתחילים בראשון לתשיעי. איכשהו בעירייה לא יודעים שמתחילה שנת לימודים ולכן צריך עוד חודש היערכות.
ובכלל מול מי השביתה? אנחנו בממשלת מעבר אז איזה הישגים אפשר להביא למורים? והילדים שבסך-הכל רוצים לסיים שנה עם מסיבה קטנה וטיול שנתי שחיכו לו כל השנה. ואנחנו כרגיל משלמים.
