X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אורך רוח [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
הלוחש לזקנים: היכולת הכושר והכישורים
מומחיותו של פרופ' יצחק בריק (84) בנושא הזקנה הפכה אותו ליועץ לגורמי הממשל בישראל הוא מעורה היטב במציאות של זקני העולם וכמובן של זקני המדינה בראיון למגזין "כיוון חדש" מגלה בריק שבכלל התכוון להיות מהנדס בניין, חושב כי הקורונה עשתה טוב לאוכלוסיית הזקנים, לטעמו אין להתייחס לבני האנוש על-פי גילם, דעתו על החרדים ועוד ראיון עם דמות יוצאת דופן מעוררת השראה

הפדרציה הבינלאומית לזקנה
מזה קרוב ל-35 שנים שפרופ' יצחק בריק קשור בעבותות לנושא הזקנה וכול כולו מתמסר לכך. "ב-1988 התמניתי למנכ"ל 'אשל' שזו הייתה האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן ומאז אני עוסק בכל הנושאים הקשורים לזקנה בכל מאפייניה ומורכבויותיה". בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, נחשב למומחה בינלאומי בנושא הזקנים. בין השנים 2006-2000 שימש בריק כנשיא הפדרציה הבינלאומית לזקנה. "בשנת 1995 הצטרפתי לארגון הבינלאומי ומוניתי לחבר בהנהלה. עם הזמן נבחרתי כנשיא לקדנציה אחת, ולאחר מכן לקדנציה שניה...(מחייך) יותר משתי קדנציות לא ניתן להיבחר על-פי כללי הארגון".
מבניין לרווחה
תחילת דרכו המקצועית של בריק, עם סיימו את לימודיו באוניברסיטה, החלה במשרד הסעד (לימים שונה שמו למשרד העבודה והרווחה). "לא התכוונתי בכלל ללמוד באוניברסיטה. אבא שלי היה קבלן בניין, ואני נשאבתי לנושא והחלטתי ללמוד הנדסת בניין בטכניון (צוחק). נכשלתי בבחינות הכניסה, ואז הייתי צריך להחליט על המשך דרכי, ובחרתי בלימודי חינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה. את התואר השני שלי עשיתי בקרימינולוגיה". היכרותו של בריק עם עולם הזקנה החלה כבר במשרד הסעד. "מתוקף תפקידי כראש אגף במשרד הייתי אמון גם על השירות הזקן, בנוסף לאחריותי על תחומי ילד ונוער, אימוץ, משפחות במצוקה ונושאים נוספים. כבר אז שמתי עין על נושא הזקנים. בשלב מסוים נכנסתי לוועד המנהל של אשל כנציג משרד הרווחה, ואז כבר הנושא של הזקנה נידבק בי יותר באופן עוצמתי. לימים החלטתי שמיציתי את עבודתי בממשלה אחרי כמעט מחצית יובל שנים, והתמודדתי על תפקיד מנכ"ל 'אשל' שהתפנה וזכיתי בו". בריק סיים את עבודתו במשרד העבודה והרווחה בתפקיד המשנה למנכ"ל.
אורתודוקסיה מתונה
יצחק בריק נולד בירושלים. הוריו עלו לארץ מפולין. "שתי משפחות הוריי מאותה עיר, חלם, השוכנת במזרח המדינה וסמוכה לעיר לובלין. אבא שלי עלה לבדו ארצה בגיל 23 ממניעים ציונים. משפחת אימי עלתה ארצה כשהיא הייתה בת שנתיים והמשפחה השתקעה בעיר העתיקה בירושלים. ניתן להגדירה ככמעט צברית", הוא אומר בחיוך. הוריו של בריק באו ממשפחות חרדיות אך לא ניתן להשוותם לחרדים של ימינו. "האוכלוסייה היהודית בפולין בתקופה ההיא הייתה כולה חרדית, אך הם לא השקיעו את כל זמנם בישיבה. הם עבדו למחייתם, אם כבעלי מלאכה או כסוחרים. אבא שלי גדל ב'חדר', ומשם הלך לישיבה. פה בארץ משפחות הוריי לא התנהגו כחרדים. הם התנהלו כדתיים מתונים". בריק קיבל את חינוכו בבית ספר "מעלה" בירושלים, שהייתה בו השפעה חזקה של האורתודוקסיה הגרמנית, והמוטו של בית ספר היה "תורה עם דרך ארץ". בריק מעיד על עצמו: "לא הייתי תלמיד טוב. בקושי עברתי את בחינות הבגרות. הראש שלי לא היה כל כך בלימודים. הייתי מאוד פעיל בצופים וזה עניין אותי הרבה יותר מאשר הלימודים בבית הספר".
תהליך של התקדמות ושיפור
מצב הזקנים בארץ מעולם לא היה מזהיר. זה אחד המגזרים החלשים שאף מממשלה בישראל לא נתנה את דעתה למעמדו באופן הולם. פרופ' בריק לא מסכים עם התזה הזו. הוא מציין שחלה התקדמות רבה במצבם של הזקנים בשנים האחרונות. בשנות השמונים והתשעים התפתחו מאוד השירותים לאזרחים הוותיקים בעיקר בקהילה. כיום, "ראש המשרד לשוויון חברתי עומדת השרה מירב כהן שכל מעייניה היום מכוונים לאוכלוסייה הזו. היא עסקה בעושק הזקנים, בטיפולי שיניים ובתוכניות נוספות". לבריק יש ביקורת מרומזת לרשויות. "יש גם הרבה דברים שאני מאוד לא מרוצה מהם. אני חושב שלא נעשה מספיק או שנעשו דברים לא נכונים. אבל בסך-הכל אני רואה תהליך של התקדמות ושל שיפור". מגפת הקורונה שפשטה בעולם ולא פסחה על ישראל, גרמה לנפגעים רבים מבין אוכלוסיית הזקנים. אחוז התמותה של אוכלוסייה זו היה גדול במיוחד. "אני חושב שתקופת הקורונה העלתה את הנושא של ההזדקנות והזקנה למקום גבוה בסדר היום הציבורי, כך שבאופן פרדוקסלי זה לטובה".
השפעה על משרדי ממשלה
בשנת 2017 שימש בריק במשך כשנה וחצי כיועץ לוועדת כנסת שנועדה להכין תוכנית אב לאומית בתחום הזקנה. הוועדה, בראשות חברת הכנסת לשעבר טלי פלוסקוב, הייתה מורכבת מנציגי כל הסיעות בכנסת. הוועדה הכינה מסמך מפורט שכלל הצעה מקיפה להכנת תוכנית אב לאומית לזקנה. המסמך הוגש אך עקב השינויים הפוליטיים, לא השלימה הוועדה את עבודתה. בריק: "מסיבות אובייקטיביות וגם ענייניות בסופו של דבר לא יצא מזה כלום". אך בריק אינו מרים ידיים. הוא ממשיך לייעץ במשרד לשוויון חברתי ובתוקף תפקידו כיו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, אינו פוסק לפעול על-מנת לשפר את מצבם.
"בכל מקום שבו אנחנו רואים שיש צורך לשינוי אנחנו מתערבים. לפעמים קשה לי להפריד בין מעמדי האישי ומעמדי כיושב-ראש האגודה לגרונטולוגיה, אבל אני כל הזמן פעיל בנושא הזה. בראשית הקורונה היה לנו תפקיד מאוד מרכזי. ארגנתי קבוצות פעילות וניירות עמדה ונפגשתי עם שרים וחברי כנסת ובסופו של דבר הצלחנו לשנות את מדיניות הממשלה במניעת סגרים על הזקנים. הבאנו לכך שאזרחים ותיקים שהיו בשוק העבודה יקבלו מענק במקום דמי אבטלה וכן דאגנו להחזרתם למקום העבודה בסיום הסגר". בנוסף מכהן בריק גם בפורום המייעץ לשר הרווחה, מאיר כהן, וכחבר במועצת הביטוח הלאומי. "יש לי את הצינורות שבהם אני יכול להשפיע ולקדם את עניינם של הזקנים בקרב הממשלה וליצור שינויים".
גיל פרישה וסל צרכים
למרות שבריק מרוצה מהתקדמות ההכרה הציבורית באוכלוסיית הזקנים הוא מודע לכך שלא כל הצעותיו קיבלו את תשומת הלב הראויה. "חובת הפרישה מחמת הגיל הכרונולוגי היא נושא שעדין לא הצלחנו לשנות. בימים אלה הקימה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, ועדה שתגבש הצעות לגבי שינוי גיל הפרישה, וכן התקיימה ישיבה של המועצה המייעצת למשרד לשוויון חברתי בנושא זה." פרופ' בריק הוא לוחם ללא מעצורים להעלאת גיל הפרישה או לביטולו באופן מוחלט. "הגיעה העת לשנות את החקיקה הקיימת בגין גיל הפרישה ולאפשר לאנשים מבוגרים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוניינים בכך ומסוגלים לכך". גם בעניין קצבת הזקנה, דורש בריק לעשות שינויים שיאפשרו חיים בכבוד למי שמתקיים מקצבת זקנה בלבד.
"יש לפעל למיגור העוני בקרב הזקנים ויש לקבוע ולפעול כי קצבת הזקנה תיבחן על-פי סל הצרכים של הזקן ולא על-פי אחוזים מהשכר הממוצע". פרופ' בריק מציאותי ויודע כי לא ניתן לגרום למהפך מהיום למחר. "בנושאי של שינויי מדיניות צריך אורך רוח וסבלנות ונחישות. אפשר מהר מאוד להרים ידיים ולהגיד: 'אין מה לעשות ולא יקרה כלום'. יש דברים שאתה פשוט מתעקש, פועל ולא מרים ידיים". דוגמה לכך, היא העלאת גיל הפרישה לנשים. "כשמירב כהן הייתה חברת כנסת ישבנו איתה והיא הגישה הצעת חוק פרטית בנושא. הכנסת התפזרה ומירב כהן חזרה כשרה בממשלה. פנינו אליה והסברנו לה כי אנו לא מוותרים ונחושים בעמדתנו. ולראיה, בנושא פנסיות הנשים חל שינוי".
מחיקת הגיל הכרונולוגי
אחד הנושאים שאינם נותנים לבריק מנוח מזה שנים הוא עניין הגיל הכרונולוגי. "הגיל הוא רק מספר. השאלה היא איך אתה מתפקד איך אתה חי? מהו אורח החיים שלך וכיצד אתה מתנהג? מהו מצבך האובייקטי, הביולוגי, הרפואי? מאוד מפריע לי כשיש התייחסות לאנשים על-פי גילם. כל אדם שונה מאחר. אני מחקתי את הגיל כרונולוגי מסדר היום הציבורי". לשיטתו של בריק התייחסות לאנשים לפי גילם היא שגיאה חמורה מאד. "אדם יכול להיות פעיל במלא כוחו ואונו בגיל 90, ואחר יכול להיות 'קָלִיקֶר' (נכה, מוגבל) בגיל 50". לדבריו, הזדקנות היא תהליך ביולוגי ואותו לא ניתן לשנות. "ככה אלוהים ברא אותנו וכל אדם מזדקן בצורה כזו או אחרת. יכולה להיות ירידה גופנית ומאידך עליה אינטלקטואלית".
אמונה בנצח ישראל
לקראת סיום שיחתי עם בריק אני מבקש את דעתו על מצבה של המדינה כפי שהוא רואה אותה ממרום גילו וניסיונו הציבורי הרב. הוא נענה לבקשתי אך מבקש לציין כי "דבריי לבקשתך אינם נאמרים בכובע מי שעוסק בתחום הזקנה, אלא כאזרח המדינה. אני אדם אופטימי. אני מאמין בנצח ישראל ואני מאמין ביכולות של עם ישראל. אני חושב שאנחנו הולכים ומתעצמים למרות כל הקשיים והאויבים הרבים שמקיפים אותנו. אני בטוח שאנחנו פה לא באופן זמני, אלא לעולם ועד". לשאלתי מדוע יש שסעים כה עמוקים בחברה הישראלית משיב בריק: "אכן, יש לנו בעיות חברתיות קשות. יש לנו את העניין המסובך בקשר בין השבטים השונים.
אני מודע לסכנות הקיומיות עלינו מצד אירן. אני חושב שהמלחמה באוקראינה לימדה אותנו הרבה מאוד על איך אנו צריכים להתנהג בעתיד מבחינת ביטחוננו ולמה עלינו לצפות". פרופ' בריק גאה מאוד במדינתנו הקטנה: "אנחנו נקודה על הגלובוס ועם זאת ראשי המדינה שלנו מדברים בגובה העיניים עם ראשי מעצמות העולם. אנו פורצי דרך בהייטק וברפואה ויש לנו חתני פרס נובל. המדינה במצב כלכלי טוב ובסה"כ, כפי שציינתי בפניך, אני בהחלט אופטימי".

מקום גבוה בסדר היום הציבורי [צילום: מאיר חוטקובסקי]
תאריך:  17/07/2022   |   עודכן:  01/08/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הלוחש לזקנים: היכולת הכושר והכישורים
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
בדקתי ומצאתי שהנהג חברת סופרבוס דילג על 12 תחנות במסלולו מתוך 27 תחנות במסלול    במילים אחרות הנהג דילג על כמעט ממחצית התחנות במסלולו
איתן קלינסקי
למרבה הכאב, הנגע הממאיר הזה של פנאטיות קשה פוקד ופוגע גם בארצי, והוא מתבטא בגילויים מחפרים של תיעוב הזולת לא רק כלפי חוץ, לא רק כלפי עמים הסובבים אותנו
ארי בוסל
אני נדהם. דופק לבי מואץ. גופי רועד בצורה בלתי רצונית, לא מהעלילה, כי אם מרצון העולם להשמידנו, מהשנאה התהומית כלפינו שהולכת ומאמירה, להבותיה אופפות אותנו, מאיימות לכלות
רון בריימן
התקשורת הישראלית לוותה את ביקורו של הנשיא האמריקני ביידן בשקיקה מופרזת, בקרתנות ובטרחנות, עד שלמרבית הישראלים עודף הסיקור היה לזרא    תוך כדי כך הכתבים השונים התהדרו, לצורך ובעיקר שלא לצורך, בשרבוב ביטויים באנגלית לתוך דיווחיהם, כאילו אין מלים עבריות לאותה מטרה
אפרים הלפרין
לא ראיתי את אירוע הגאלה של סער וגנץ    לא מצאתי כל צורך נפשי לראות את הגרוטסקה הזו    אין לנו כל חלופה אלא להחליף את שיטת השלטון
רשימות נוספות
חוקרת בתצפית  /  שרון מגנזי
בפעם האחרונה  /  שמחה סיאני
חוקר בסקאלה גבוהה  /  שרון מגנזי
המתנדב היצירתי  /  מאיר חוטקובסקי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il