X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  ספרים
כלי מלחמה
מלאכי מלחמה
סיפור מתוח, רווי תככים, מזימות ותחבולות: הדוכס וויליאם בארואו הראשון, אחד מחמשת המלכים של האימפריה, מחליט לקחת את העניינים לידיו ולמרוד בקיסר המוחלש כדי להכתיר את בנו, אלן, כיורש לקיסר
[צילום: משה ניסנבוים]

פרק II: צימאון לדם
'הדוכסית השחורה' עגנה לה בחלקו הצבאי של נמל שאלנפורט הצפוני בשעת צוהריים אפרורית. את סיפונה החלו גודשים סוורים ואנשי הצי העובדים ברשות הרוזן הנרי לאר. באמצע רחבת הסיפון העליון, השגרתי למראה וחסר הייחוד ביחס לגָלֵיאוֹנֵי הגנה אחרים בצי, עמדו זקופים חיילי האבטחה של הספינה בטורים מסודרים. ציודו של כל לוחם מונח לפני רגליו ומעליו הקשת. חרבו חגורה למותניו ונשקו החם מכותף לימין גופו. על גשר האונייה עמד מפקדם סר לוגן אֶוֶרְדִין, ולשמאלו אחיינו ליאם, עוזרו האישי ונושא כליו. מאחוריו ארבעת קציניו ולימינו ניצב סגנו, הסמל גָאלוֹן סמית'סון שהקריא את שמות השומרים המוצבים בסיפון התחתון והאחרון. כל אחד מהנוכחים ניגש בתורו אל אפסנאי הנשק ממפקדת משמר צי המסחר, והפקיד את שלושת כלי המלחמה וכל התחמושת שברשותו. שערו הזהוב של פשוט העם בהק בשמש האביבית שהפציעה בעדינות ונד קלות ברוח המצננת. מדיו הכחולים נמתחו על גופו הגבוה והחסון של הימאי המיומן, וזיפים בהירים עבים על סנטרו המרובע העידו על אורך המסע שעבר במשימתו האחרונה. צלקת מאורכת עיטרה את לחיו הימנית ואת עור לסתו, עדות לניסיונו הרב בימייה.
בזווית עיניו, שנצבעו דבש, הבחין ברובאי מיחידת ההגנה האישית במשמרו הפרטי של המושל צועד על הכבש המוביל אל כלי השיט האימתני. לבושו היה אפודת מדים צהובה המעוטרת במסכות כחולות התפורות בפסים לאורכה ובמכנסיים שחורים שתפריהם מוסתרים במשזרים בצבעי העליונית. הוא נעמד בדריכות, במרחק בטוח מהמסדר שנערך למגיני האונייה וחיכה בסבלנות עד אשר הקצין יתפנה. לאחר שאחרון החיילים מסר את ציודו, שינן בקול האציל הבכיר את ההוראות והנהלים הקבועים לחופשה בביתם ושחרר אותם לרדת מהספינה, שיתפנו איש איש לעיסוקיו הפרטיים. השליח ניצל את האישור שקיבל, עלה אל סיפון ההיגוי והצדיע לאביר, שהחזיר לו הצדעה עניינית וקצרה.
"סר אוורדין", פתח השליח והגיש מכתב חתום בסמל הצב הימי של שושלת לאר. "כבוד המושל מוסר כי סגנך, הסמל סמית'סון, נדרש לסור איתי אליו מיידית". "למה בשם השמשות הרוזן זקוק לו?" שאל המיוחס בתסכול מתנשא כששבר את השעווה.
"הוא לא נידב מידע, אדוני", טען הרץ. "ומוסר כי את דוחות ההפלגה אתה תיאלץ למלא בעזרתו של סמל אחר. הבחירה איזה מהם נתונה אך ורק לך".
"המפקד", התפרץ המלח העממי לשיחה. "אם יורשה לי, אני מציע את הסמל דילן דְרוֹמוּנְד מהסיפון העליון. הוא היה לי לעזר לאורך כל המסע והוא המעודכן ביותר מבין שאר המפקדים הפשוטים. אין בחירה עדיפה ממנו שעומדת לרשותך."
"אם כך, בסדר גמור!" נאנח המגן הראשי של השיירה הימית בייאוש מוחצן. "מצא את הסמל דרומונד ואמור לו שיתלווה אליך אל משרדי המפקדה", פקד על נושא כליו. "הסמל סמית'סון, אתה רשאי לסור אל המושל."
"כן, המפקד", אמרו יחדיו הסגָן והעוזר ופנו למלא אחר המשימות שקיבלו.
הפרוזדור בטירת שאלנפורט הודר בעיטורי קירות בסדר מופתי, כאילו עולם תת-מימי גויס לצבא. הצבעים המשתנים נתנו תחושת חיות ליצורים הדגיים שמוקמו ביד אומן לכל אורכו והובילו אל משרדו של מושל פרובינציית קראגלין. הוא המה משרתים שהיו עסוקים בהתרוצצות אנה ואנה, מובילים ומעבירים ארגזים מכיוון אחד לשני. הוראות נזעקו מתוך החדרים ותשובות חזרו מהכיוונים הנגדיים. בין חריצי השאון נדחקו שני אנשי המשמרים השונים, בדרכם אל לשכתו של אדונם.
"הסמל גאלון סמית'סון", פתח המאבטח שהוביל את הימאי. "לפי בקשתו של סר לוקאס פדרובסקי."
תדהמה ובלבול הציפו את מוחו של הסמל, אך פיו נותר דומם על-אף הדחק לשאול לפשר הדבר. הניצב הימני של הדלת בדק את רשומותיו והנהן קלות בראשו כשמצא את השמות. הפתח נפער ואפשר לגאלון לחצות את המפתן, בעקבותיו של מובילו, שהציג אותו בפני הרוזן ובפני שאר הנוכחים. היעדרותו של חברו הקרוב ומפקד יחידתו בלטה, והדבר רק הגביר את חוסר הבנתו, כשקד וחיפש אחריו.
"הסמל גאלון סמית'סון", קרא המושל בשמו של החייל.
כיאה ללוחם לשעבר, הנרי היה מעובה כתפיים ובעל בטן רפויה עם סימנים סמויים לימי העבר, שבהם הייתה חסונה. חזהו הזקן והנפול הוסתר תחת מלבושיו ההדורים, שיותר מכל הסגירו את מעמדו הרם וממונו הרב. פניו גם כן הפכו דשנות עם השנים, ועצמות הלחיים, שבעבר בלטו באון, נבלעו תחת רקמות עבות של עור חיוור, שומן מצטבר וזקן חרדלי כהה מלא שערות מלבינות מקובצות באקראיות, בדיוק כפי שהיו מקבילותיהן על קצה ראשו.
"כן, אדוני..." ענה בהססנות.
"אמור לי, בני, כבר כמה זמן הינך משרת בכוחות אבטחת ספינות המסחר שלי?" התעניין.
"כ-17 שנים, כבודו", הודה בנימוס.
"ומדוע זה שסמל ספינה כה מוערך על-ידי מפקד המשמר נותר בתפקיד שכזה, ואינו מתקדם בסולם הדרגות?" המשיך הקו הסקרני.
סמית'סון עצר להרהור קצר טרם השיב. "לאן עוד נותר לי להתקדם, כבודו?"
"אני בטוח שסר פדרובסקי יכול היה למצוא לך תפקיד ראוי בלשכתו או בכל מדור אחר במפקדה", הציג השליט המקומי גישה חלופית.
"עם כל הכבוד, אדוני, הינני איש ים ולא יבשה", הסביר המפקד הנקל את כוונתו. "אני אדם של ספינות ולא משרדים. הַעֲדָפָתִי היא הקרב בים הפתוח ולא במסגרת פוליטיקה ולבלרות."
הרוזן התפרץ בקול הלצה רועם. "מענה של לוחם אמיתי!" החמיא והתרווח. "אני יוצא בראש משלחת לעבר בירת הממלכה, וסר פדרובסקי ביקש אותך ספציפית למשימה שהוטלה עליו, על כן אתה תצטרף אלינו לנסיעה. נותרו לך מרגע זה יומיים לסדר עצמך ולהתכונן למסע. אל תגיד דבר לאיש."
"איזו משימה? אם יורשה לי לשאול", הסתקרן הסמל.
"הכול יוסבר לך כשנגיע לגלאסרי", נדחה מתן התגובה.
"ושאלה נוספת... כבודו", ניסה פשוט העם את מזלו שהתברר כטוב, "מה עלה בגורלו של סר פדרובסקי?"
"כיצד אתה יודע שקרה משהו?" ראש שושלת לאר התרשם.
"הוא ביקש אותי אישית שאופיע מולך ולא נמצא פה", הסביר בקצרה. "אם הייתי צריך להמר על הסיבה לדבר, כספי היה מונח על מחלת מין או פטרונה הפצוע קשות של גבירה רמת דרג."
צחוק גדול געש סביב השולחן.
"הכול הסתדר בינתיים על הצד הטוב ביותר. כעת חבל על זמנך." הנרי שילח את האיש מעליו.
"כן, כבודו." המלח קד ויצא.

מזימות ותחבולות
במהלך הספר אנחנו פוגשים את האימפריה האובקאסית בדרכה אל הצומת הפוליטי המשמעותי ביותר ב-150 השנים האחרונות
▪  ▪  ▪

“לעולם אל תזלזל באדם שאין לו דבר להפסיד זולת חייו. על-פי רוב, הנואשים ביותר הם המסוכנים ביותר". העלילה המרתקת מתרחשת על אי-שאינו קיים, מלא תככים ופוליטיקה מלוכלכת, אנשים שלא יבחלו בדבר יוצאים לשנות את מהלך ההיסטוריה, לאו-דווקא לטובת הכלל.
במהלך הספר אנחנו פוגשים את האימפריה האוֹבְּקָאסִית בדרכה אל הצומת הפוליטי המשמעותי ביותר ב-150 השנים האחרונות. הארכידוכס ג’יימס וּוַיְלְדְפָיֶיר ה-3, הקיסר המזדקן, חייב לבחור בעל לבתו היחידה, אִידִילִיָה, ויורש לכיסאו, ולקבוע על-ידי כך איזו משפחה תשלוט באימפריה לאחר שקיעת שושלתו.
אלא שכאן מתחיל כל העסק להיות מתוח, רווי תככים, מזימות ותחבולות: הדוכס וויליאם בארואו הראשון, אחד מחמשת המלכים של האימפריה, מחליט לקחת את העניינים לידיו ולמרוד בקיסר המוחלש כדי להכתיר את בנו, אלן, כיורש לקיסר. הוא בוחר במפקד משמר צי המסחר הצעיר ביותר שהאימפריה ראתה, סר לוקאס פדרובסקי, לתכנון חטיפת הקיסרונית המתבגרת, על-מנת שזו תשמש קלף מיקוח נגד משפחתה.
המחבר, זיו יטבת, בן 33, עסק בשלל דברים, מאבטחה ועד מו”לות, ואת עשר השנים האחרונות הקדיש לתחקיר ולכתיבת הספר.

תאריך:  09/08/2022   |   עודכן:  09/08/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דניאל פלורנטין
בחנות המכולת פשטה הגרמנית את מחלצותיה ונשמעה מתחננת, ארצית, אפופה ריחות דגים כבושים, פירורי גבינת קרש כחושה, לחם אחיד, כתמי מזון על בגדיהן של עקרות בית    א שיינע ברייטעלע    יו? אויך א מייסע! יידיש
משה ניסנבוים
הספר עוסק בפרשיות מגוונות ואירועים שהסעירו את הציבור בישראל    המחבר, ד"ר אל"ם (מיל.) משה אלעד, הוא מרצה באקדמיה ומחוצה לה על מגוון נושאים, החל מהסכסוך הישראלי-פלשתיני ועד פרשיות שהסעירו את ישראל
משה ניסנבוים
הרקע לכתיבת טרילוגיית הספרים המרתקת של המחברת, גבריאה בן שמואל, משלב סיפור משפחתי עתיק שהועבר מדור לדור, ממש כשם הספרים "שושלת" יחד עם הרצון להכרת דמויותיהם של האבות בצורה שונה וסיפורית
משה ניסנבוים
באותו הרגע שבו תופס האדם את הדילמה של זהותו - מי הוא: נבחר בחירי או חיה מפותחת - הוא נידון להיות חופשי
משה ניסנבוים
הספר פונה לכל אדם שחווה פציעה, חבלה, דלקות, כאבים כרוניים או מגבלה כלשהי    המסר המרכזי שעובר בספר הוא שבהחלט אפשר לחיות ללא כאב וללא משככי כאבים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il