|
הנה כמה דברים שלא יספרו לכם בתקשורת על פרשת גל הירש:
- שתי ערכאות אירופיות נפרדות, בלתי-מוטות, נטולות כל אינטרס, קבעו שהחשדות בדבר מתן שוחד לדוויט קזרשווילי - מי שהיה שר ההגנה של גאורגיה בשנים 2007-2008- הינם חשדות נטולי בסיס עובדתי.
- שתי הערכאות בהן נדונו בנפרד בקשות ההסגרה שעמדו נגד קזרשווילי, גם זו באייז-אן-פרובנס שבצרפת וגם זו בווסטמינסטר שבלונדון, גלגלו את תיזת השוחד מכל המדרגות.
- בפסיקתה מאפריל 2016 קבעה הערכאה בוסטמינסטר, על סמך ראיות וחו"ד שהוצגו בפניה, כי בקשת ההסגרה נגד קזרשווילי הייתה נגועה בשיקולים זרים, אשר הוסוו מאחורי איצטלה צדקנית של "מלחמה בשחיתות".
- עוד נקבע כי מאחורי רדיפתו של קזרשווילי במדינתו שלו עמדו קרנות ועמותות אירופיות בעלות אינטרס פוליטי מובהק לתייג את מפלגת UNM- בה היה חבר קזרשווילי- כ"מפלגה של עבריינים" (אם זה מזכיר לכם קמפיין פוליטי מקומי דומה, זה ממש לא במקרה).
אחת העדויות המרכזיות שנשמעו במהלך הדיון בבקשת ההסגרה הייתה עדותו של עודד שכנאי, שותפו של גל הירש, ומי שכביכול "שיחד" את קזרשווילי. כך התרשם השופט הבכיר הווארד ליידל מעדותו של שכנאי:
"ראשית שמעתי את עדותם של שכנאי ואדם, מבעלי חברת "דפנסיב שילד". שכנאי...הוא הבעלים היחיד של חברת "גירווד". הוא זה שחתם את חוזה 38 (החוזה לאימון הצבא הגאורגי בין השנים 2007-2008 י.כ.) מול משרד ההגנה הגאורגי....עדותו ארכה מספר שעות והייתה מפורטת, מרתקת ולפעמים אף מרגשת...את דבריו ביסס שכנאי במסמכים למכביר".
בפסיקתו נדרש השופט ליידל גם לסוגיית "חברות הארנק". כך הוא כותב: "שכנאי הסביר מדוע היה זה הכרחי להקים את "גירווד" על-מנת לספק שירותים בגאורגיה, במקום לספקם ישירות תחת השם "דפנסיב שילד". לחץ לעשות כן הגיע מגורמים בישראל לא פחות מאשר מרוסיה, באופן עקיף...".
השופט ממשיך ומסכם את דבריו: "עדותו של שכנאי הייתה מרשימה ורבת פרטים...די בכך שאומר כי מצאתי את עדותו מהימנה ומשכנעת."
- מהדיון בבקשת ההסגרה עולה כי "גירווד" סיפקה לצבא הגאורגי את מלוא השירותים שנשכרה לספק עד לערב פרוץ המלחמה מול רוסיה, וככל שהבנתו של השופט הנכבד משגת, לא נפל כל רבב בהתנהלות הקבלן הישראלי מול משרד ההגנה הגאורגי.
- שכנאי אף הציע, מיזמתו שלו, להעיד בפני בית המשפט בגאורגיה בעניינו של קזרשווילי, אך מעולם לא זומן להעיד.
- נמצא, אם כן, שקזרשווילי נפל קורבן לבדיה הכוללת את כל המרכיבים הדרושים לעלילת דם אנטישמית: שר הגנה יהודי "מושחת", העושה עסקים מפוקפקים עם שכירי חרב שגם הם, איך לא, יהודים "מושחתים". כל זאת מאחורי גבם של חיילים גויים, הנשלחים אל מותם במלחמה חסרת סיכוי (מלחמה אותה יזמו היהודים הנכלוליים). השלל עבור כל יהודי? 6 מיליון (שקל, כן?).
- השורה התחתונה של פסיקת השופט ליידל היא שקזרשווילי לא יוסגר מכיוון שלא הייתה קבלת שוחד.
- ואם אין קבלת שוחד, אז הירש ושכנאי מעולם לא העניקו שוחד.
- באשר לעד המדינה בפרשייה: אותו עבריין, מניפולטור, זה אשר שידל להזמנת רצח - הלה טען בעבר כי ברשותו "ראיות" למתן שוחד מצדם של הירש ושכנאי. כעת הוא שב וטוען כי ברשותו "ראיות" להעלמת מס.
- בכל הכבוד, דבריו שווים כקליפת השום נוכח פסיקתו החלוטה של השופט ליידל, אשר אומנם לא קבעה מסמרות בעניין, אך גם לא מצאה כל ראיות לעבירות כלשהן בהתנהלות "דפנסיב שילד" בגאורגיה.
- ומשפט לסיכום: את שורשיה של עלילת השוחד האנטישמית הנחותה הזו ניתן למצוא בנאומו השנתי של לא אחר מאשר חסן נסראללה, משנת 2008. "גאורגיה הפסידה בגלל גל הירש", לעג אז מזכ"ל חיזבאללה, כאשר אפילו הוא - נסראללה - לא חלם אי-פעם שקשקושי הפרופגנדה הזולים אותם הפריח מתוך הבונקר בלבנון יבשילו ברבות הימים לכתבי אישום "קונקרטיים" חוצי-יבשות, בגאורגיה ובישראל.
- מבחינה זו, כתב האישום שרקחו הרשויות בישראל נגד הירש ושותפיו הוא ביזיון עצום עבור מדינת ישראל וניצחון תודעתי עצום עבור חיזבאללה.
|
