ברשימה קודמת באתר זה (ואף על-פי כן איילת שקד 8.9.22) כתבתי שאני, כאיש מפד"ל מאז ומעולם, אצביע לרשימת הרוח הציונית (איילת שקד, יועז הנדל). טענתי שמפלגה זו היא הקרובה ביותר לרוח המפד"ל. בסוף הרשימה הבעתי את תקוותי "שלרשימה הרוח הציונית תחבור גם רשימת הבית היהודי כדי שקולם של כל נאמני המפד"ל הקלאסית יישמע בכנסת וליד שולחן הממשלה הבאה". חלקה הראשון של תקוותי התגשמה. רשימת הרוח הציונית חברה לבית היהודי והרשימה המשותפת תתמודד בבחירות הקרובות תחת האות ב'.
בשבועות האחרונים מתנהל קמפיין נמרץ הן מצד הליכוד והן מצד מפלגת הציונות הדתית נגד איילת שקד. בדיון בעד ונגד משתפים גם רבנים המזוהים עם הציבור הדתי לאומי. הרושם שלי הוא שההתנגדות לאיילת שקד נובעת מיצר הנקמה, נקמה על הליכתה יחד עם נפתלי בנט לממשלה הנתמכת על-ידי רע"ם. בראייה לאחור אין ספק שלמרות הישגיה בממשלה הנוכחית, ימינה טעתה בכניסתה לממשלה גם אם נפתלי בנט זכה בתפקיד ראש הממשלה. הקריאה לא לתמוך בה בגלל חוסר אמינותה איננה רלוונטית. אם נבדוק אמינות ואי עמידה בהבטחות, בנימין נתניהו עובר אותה עשרת מונים. אני לא מאמין לרגע שממשלה בראשות הליכוד תעמוד בכל הבטחותיה והתחייבויותיה לציבור הדתי לאומי. זו הפוליטיקה.
לציבור הדתי הלאומי הקלאסי, המפד"ל, חייבת להיות נציגות בכנסת ובממשלה. אני חוזר וטוען שמפלגת הבית היהודי היא הדבר הקרוב ביותר לציבור הדתי לאומי, גם אם איילת שקד היא זו שמובילה את הרשימה לכנסת. נקמה איננה תוכנית עבודה. יש לרשימה פוטנציאל מצוין לעבור את אחוז החסימה. חברים רבים אומרים לי שהם רוצים להצביע ב' אבל מפחדים שהרשימה לא תעבור את אחוז החסימה. לרבבות אנשי הציונות הדתית המתלבטים אני אומר - אל תהססו. הצביעו ב' בקלפי. אני מצביע ב'.
והערה לסיום. כדי להשתקם ולחזור להיות כוח משמעותי, הבית היהודי צריך מנהיג או מנהיגה במשרה מלאה שגם יהיו חברי כנסת. אי-אפשר לנהל מפלגה מלשכת סגן ראש עיר, הרחק ממרכז הפעילות הפוליטית בכנסת. לתשומת לבך חגית משה.