לראשונה זה שנים ניכרת ירידה דרמטית בנטילת משכנתאות. בחודש ספטמבר האחרון, לדוגמה, נלקחו משכנתאות בהיקף של כ-7.7 מיליארד שקלים, ירידה של 21 אחוזים. גם היקף המשכנתא הממוצע לבית אב ירד במקצת לכיוון ה-900 אלף שקלים. האם מדובר בבשורה טובה או רעה? ובכן, תלוי מאיזו זווית אנחנו בוחנים את המגמה. מחד-גיסא אכן שוק המשכנתאות תודלק במהלך השנתיים האחרונות, היקפן הוכפל ואף המשכנתא הממוצעת לבית אב זינקה מכ-550 אלף ב-2015 לכמיליון בשנה הקרובה. מאידך-גיסא זוהי מגמה שעשויה בהחלט להיות מטרידה. קיים מתאם כמעט מדויק בין הירידה בהיקף המשכנתאות לבין הירידה בהיקף מכירת הדירות שירדה בממוצע בכ-24 אחוזים, משמע ישראלים רבים, ובמיוחד אלה שתקציבם מוגבל, ויתרו בפועל על חלום רכישת הדירה. מבלי לזלזל כהוא זה בעצירת תדלוק שוק המשכנתאות והעובדה שמגמה זו הייתה בהחלט עשויה לסכן רבבות בתי אב שלא יכלו לעמוד בהיקף החזרת משכנתאות, שבמקרים רבים הגיעו למיליון שקלים וחצי ואף למעלה מזה, דווקא הירידה בהיקף המשכנתאות מלמדת לטעמי על סכנה כפולה ומכופלת שחשים כעת אלה שכן נטלו משכנתא. לפרוטוקול, שש העלאות הריבית שאותן חווינו במרוצת מחצית השנה האחרונה העלו בממוצע בכ-850 שקלים(!) את היקף החזרת המשכנתא החודשית. במקרים רבים אף הסכום עמד על 1,000 שקלים ויותר. יתרה מכך: אם נבדוק את הסכום האבסולוטי שאותו אמורים נוטלי המשכנתאות להחזיר, אזי נראה כי אם ב-2015, לדוגמה, מי שלקח מיליון שקלים משכנתא, היה אמור להחזיר כ-1.350 מיליון שקלים, אזי כיום הסכום הרקיע לכ-1.650 מיליון שקלים ומי שייטול בלית ברירה מימון גם מגופים חוץ בנקאיים, סכום ההחזר שלו ירקיע לכ-1.8 מיליון שקלים בקירוב. משמע, אין מדובר כאן בבשורה טובה, אלא אליה וקוץ בה, כמאמר הפסוק התנכ"י. העלאות הריבית האחרונות פשוט פגעו שלא לצורך גם בנוטלי המשכנתאות הקיימים וגם פגעו שלא לצורך ברבבות ישראלים שעמדו או טו טו לרכוש דירה. המאבק באינפלציה אכן כבודו במקומו מונח, אולם יציבות שוק הדיור, שהוא המרשם לעתידם של מיליוני ישראלים, חשוב לא פחות, אולי אף יותר. העובדה שמשנה לשנה אחוז הישראלים שבבעלותם דירה הולך ופוחת, מכ-74 אחוזים ב-1922 לכ-65 אחוזים בלבד ב-2022, 30 שנה אחר כך, אמורה להטריד את מקבלי ההחלטות ואולי אף לגרום להם לנדודי שינה. טוב יעשו אם יחשבו מסלול מחדש לטובת הדור הבא של צעירי מדינת ישראל.