אין כמו חג האור, כהזדמנות לישור הדורים במערכות יחסים - בעבודה ובחיים. אחד הנושאים שמעסיקים אותנו עד כדי הדרת שינה מעינינו, הוא ניהול שיחות קשות, ששמו כן הוא - קשה. סמנ"כלית מצליחה התייעצה עמי בנידון. היות שהיא לוליינית כרוב האימהות הקרייריסטיות, ובמקרה גם חברה, נדברנו לקיים את הפגישה בביתה בשעות הערב על כוס קפה. ישבנו והיא תיארה לי את הקושי שיש לה עם אחד ממנהליה, וחשבנו ביחד כיצד לישם את העקרונות של ההיערכות לשיחה; א. המצפן - מיקוד במטרה - שינוי התנהגות/בניית אמון/עירור מודעות וכו' - מכוון אותנו לאורך כל השיחה ושולח אותות "חם-קר" לאפקטיביות המהלכים השונים בשיחה, ורצוי לערוך שינוי כיוון, כדי לא לסטות מהמטרה. ב. העצמה אמפתית - חשיבה על איך אני הייתי מרגישה לו הייתי בנעלי הזולת, ומיפוי עוצמותיו בהן תפתח ותסיים את השיחה, בכדי לגייסו ולהעניק את הכוח לשינוי המתבקש, תוך וידוא הסטניג המתאים (מיקום, זמן, פרטיות וכו'). ג. יעדים - מיקוד בדגשים התנהגותיים ברי שיפור, מדדים ומועדים למעקב. במקביל לשיחתנו, ישב בנה הצעיר לידנו וצייר סביבון לחג החנוכה. מתום שעה קלה בה היה שקוע בציורו, פנה אליה והראה לה את ציורו, שהיה מלא בכוונות טובות, אך לאו-דווקא בסביבונים... תוך כדי שיחתה עמי, כיאה למולטיטסקרית ידועה, רכנה אליו בחיוך, קראה לו חמוד שלי, לקחה את ציורו - קימטה אותו ואמרה - זה לא סביבון, בוא אני אראה לך. מיד שלפה דף חדש תיקתה את הנדרש ושיגרה אותו לביצוע מחודש... ליבי התכווץ באופן שהבהיר שלא זו העת להתייחס, ממש כמו שאני מנחה לא לנהל שיחות קשות מהמקום של הקושי. השלמנו את פגישתנו, עם מספר משימות לחשיבה ומתום כשבוע נפגשנו למעקב. בפתח פגישתנו המחודשת הושטתי לה דף חלק. ביקשתי ממנה להיזכר ברגשותיה כלפי אותו מנהל עמו היא אמורה לנהל שיחה קשה, ולהביע רגשות אלה כלפי דף הנייר. מיד חפנה את הנייר בזרועותיה וקימטטה אותו לכדור בעוצמה רבה. כעת, ביקשתי ממנה, ליחס לנייר את השאיפות שיש לה בקשר עמו, היחסים שרוצה לפתח עמו והרוך שהיא יכולה לגייס לשם כך. היא פתחה את הנייר, ליטפה אותו והחלה לישר את קמטוטיו. שאלתי אותה מה היא רואה. "את הקמטים", אמרה. ומה מהם מביעים? "את מה שנשאר מהשיחה הקשה". שאלתי אם הרוך והליטופים יכולים להעלים את הקמטים האלו ושתיקתה רעמה בחדר. מתום הדהוד צלילי נפילת האסימונים (המסגירים את הגיל שלי ושלה...), הסברתי את מטרת ההמחשה - לא רק עבור הקשר עם המנהל, אלה עבור הקשר היחודי שלה עם בנה, שהלך עמי בכל השבוע החולף. הזכרתי לה את ציור הסביבון ותחושתי שתגובתה לא הייתה מודעת, והיא אכן חיזקה זאת בכך שכלל לא זכרה את האירוע. אמרתי לחברתי שכך הנחתי, אך חוסר מודעות, אינה פריבילגיה שאנו יכולים להרשות לעצמנו כהורים ומחנכים. ולכן אם זה המחיר של להיות איתי ועמו ביחד, כנראה שרווח המולטיטסקינג אינו שווה את המחיר. מחיר פניו של בנה, שהשתקפו בקימטוטי הנייר. ה"כאן ועכשיו" של פגישתנו, איפשר מודלינג של ניהול שיחה קשה, ושפך קצת אור על אחת הטכניקות האפקטיביות ביותר בנושא - תיווך המסר, שהרחבה לגביה (בכלים כגון הומור) תמצאו באתר פדה יעוץ ארגוני והדרכה. בטכניקה זו, במקום להתחפר בקושי באופן שמעורר התנגדויות ומוביל לוויכוחים על הדוגמאות ומשמעותן, דווקא המחשה שמרחיקה מהאירוע, ומאפשרת התבוננות נקייה (כמו דף הנייר), חוסכת מילים רבות ולעיתים אף עקרות. ככל שיהיה קשה המסר - כשהשקעת בהתנסות, הוא עובר עם ההכרה שהשקעת במי שיושב מולך ובאיך להגיע לליבו, ובכך מקרבת לבבות. בברכת חג מואר.