אולי הנתון הכלכלי החמור ביותר שפורסם לאחרונה הינו העובדה שחובות משקי הבית בישראל זנקו במרוצת 3 השנים האחרונות בכ-30 אחוזים והגיעו לכ-50 אחוזים מבתמ"ג (תוצר מקומי וגלמי), מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ובכלל. נתון זה, בדומה לנתונים אחרים שפורסמו במרוצת החודשים האחרונים, אודות המשך הזינוק במחירי הדיור, עלייה משמעותית באבטלה וצניחה בצמיחה, מבשרים בנורות אדומות מהבהבות אודות תרחיש של מיתון מתקרב. אולם, וזה אולם גדול, לטעמי אין זהו גזירת גורל. ההיסטוריה הכלכלית העולמית מוכיחה כי ברוב רובם של המקרים ניתן ואפשר לעצור את ההתדרדרות במדרון ולמנוע משבר כלכלי חמור. שתי דוגמאות לכך היו אצלנו. ב-1985, כשממשלת ישראל השכילה לעצור אינפלציה דוהרת של יותר מ-400 אחוזים וב-2003, כששר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ייצב את כלכלת ישראל בזמן אינתיפאדה ומשבר הייטק עולמי. הטעות הגדולה של נגיד בנק ישראל, שהשפיעה במהלך החודשים האחרונים על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכלל, הייתה בכך שהעלאות הריבית היו מתוך תפיסה של מגננה, להגן על המשק הישראלי מפני האינפלציה, אך לא שמו דגש כלל על מנועי צמיחה אפקטיביים למשק. וכמו בכדורגל, וכידוע אנחנו כעת בעיצומם של משחקי המונדיאל, כשקבוצה הולכת על מגננה במטרה לשמר על התוצאה, הסטטיסטיקה מוכיחה כי במרבית המקרים היא סופגת שער ומפסידה. מבחינה זו מהווה דווקא ענף הנדל"ן והתשתית מנוע צמיחה אפקטיבי ביותר למשק הישראלי ועשוי בהחלט למנוע תרחיש של מיתון. הענף מעסיק, במישרין ובעקיפין, מאות אלפי בני אדם(!) והתנעה נכונה שלו תייצר צמיחה מחודשת למשק הישראלי. מעבר לעובדה הידועה לכל כי חסרות כיום בשוק הדיור מאות אלפי יחידות דיור, כשבד בבד רבבות נוטלי משכנתאות מצויים כיום ברמת סיכון גבוהה ביותר, מה שמחייב את הממשלה החדשה בטיפול שורש יסודי ביותר, מדובר כאן בהזדמנות יוצאת מן הכלל להפוך את ה"בעיה" ל"הזדמנות". הפיכת ענף הנדל"ן למנוף למשק, גם תייצר היצע הרבה יותר גדול של דיור, גם תגדיל משמעותית את אפשרויות התעסוקה וכאמור גם תייצר צמיחה מחודשת. לצד התנעת שוק הדיור, גם אתגר קידום התחבורה הציבורית וקידום תשתיות בכלל, יסייע סוף-סוף לסגור את פער עשרות השנים שנוצר בינינו לבין יתר מדינות ה-OECD וגם, לא עלינו, לא מעט מדינות עולם שלישי שהשיגו אותנו בנגזרת הזו. ואם כבר נדל"ן ותשתיות, זוהי גם הזדמנות לקדם את תשתית התיירות למדינות ישראל, לא רק באמצעות הקמת עשרות אלפי חדרי מלון שחסרים כאוויר לנשימה, אלא גם ובעיקר בקידום תשית להפיכת מדינת ישראל למעצמה בתחום תיירות המרפא, פוטנציאל למיליוני תיירים שעד כה לא נוצל כמעט כלל. המצרף הזה מביא עימו מחדש גם את אותם המוני משקיעים יהודים מחו"ל שבינתיים החליטו לשבת על הגדר ותרומתם הכלכלית, כמובן, לא תסולא בפז לא רק בנדל"ן, אלא בהשקעות בכלל ובחיבור מחודש של ישראל לכלכלה העולמית. על כל אלה המלצתי שממשלת ישראל החדשה תשים את הדגש. זהו יעד לאומי אסטרטגי מהמעלה הראשונה, ובעל חשיבות מכרעת לחוסנה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל, דווקא בזמן המורכב הנוכחי של אתגרים ביטחונים מהמעלה הראשונה.