הנתונים האחרונים מצביעים על האטה. על-פי נתוני האוצר נמכרו בחודש אוקטובר האחרון בסך-הכל 5,100 דירות, ירידה של 65 אחוזים לעומת אוקטובר אשתקד ו-36 אחוזים לעומת ספטמבר האחרון. מדובר, לפרוטוקול, בכמות הנמוכה ביותר של מכירות בחודש אחד זה שנים, להוציא חודש או שניים בשיא הסגרים של ראשית מגיפת הקורונה, מה שכמובן אינו בר השוואה. מדובר, לפרוטוקול, במגמה המתרחשת זה חודש חמישי ברציפות. דומה שאיש לא הופתע מכך, לא בקהילת הנדל"ן ואף לא בציבור הישראלי הרחב, להוציא אולי את הפרופסור מר אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הממשיך לשבת במגדל השן שלו ולהיאחז בקרנות המזבח לפיהם שש העלאות ריבית היו הכרח המציאות על-מנת להציל את המשק הישראלי מסכנת אינפלציה. המחיר, מתברר, עשוי להיות כבד מנשוא. זה לא רק ירידה תלולה ללא תקדים במכירת דירות. זו גם ירידה תלולה בצמיחה במשק שהגיעה בראשית השנה לקצב שנתי של 7-8 אחוזים וצנחה לקו האפס. זו גם עליה תלולה באבטלה. זו גם ירידה תלולה במצב הרוח הלאומי. נכון. לצניחה במכירת דירות ישנן גם סיבות נוספות, שאף הן כבדות משקל. האוצר, למשל, הצביע על כך שבחודש אוקטובר אשתקד היו הרבה יותר עסקות של משקיעים, זאת משום שרבים מהם מיהרו אז לרכוש דירות בטרם הושתה הגזירה של השר ליברמן, 13 אחוזים מס רכישה על דירה שלישית. נו, טוב.. חז"ל אמרו על כך: "הפוסל במומו פוסל". באופן פרדוקסלי הודו כאן פקידי האוצר בכך שהגזירה של ליברמן גרמה לבריחה רבתי של משקיעי נדל"ן מהשוק במהלך השנה האחרונה, משמשמעותה אובדן הכנסות של מיליארדים למדינת ישראל. לכן העובדה שתרצו את הירידה התלולה בהסבר זה אינה נכונה בעליל. וקיימת לצערי עוד סיבה חשובה לירידה במכירות: בשוק הדיור לא רק שאין את אותן 125 אלף התחלות בנייה שבהם התגאה לאחרונה משרד השיכון(זאת משום שפרויקטים רבים תקועים ולא יצאו לדרך) אלא יתרה מכך - ישנן מעט מאוד דירות "על המדף", לא יותר מכ-12-15 אלף באזור הביקוש במרכז הארץ. כל אלה, העלאות הריבית המוגזמות, 7 במספר לכדי 3.75 אחוזים, המיסוי המיותר על משקיעים ובמיוחד העדר התחלות בנייה, נלוות למצב רוח לאומי קודר שהשפיע במהלך החודשים האחרונים באופן משמעותי על הירידה, שלא לומר קריסה, בכמות מכירת דירות, ולמקבלי ההחלטות, הן בנק ישראל, הן משרד השיכון ויתר משרדים הממשלה הרלוונטיים, היה חלק נכבד בכך. אני רק מקווה שממשלת ישראל החדשה אכן תבין שנושא הדיור איננו "עוד בעיה נישתית", אלא נושא לאומי מהמעלה הראשונה שיש לבצע בו טיפול שורש יסודי. כפעולת חירום ראשונה אמליץ, עם כל הכבוד לעצמאות בנק ישראל, למתן את העלאות הריבית, זאת על לשמור על כלכלת ישראל בכלל ושוק הדיור בפרט, לטובת מלחמה באינפלציה שממילא מובילה מ"שומקום לשומקום" ואיננה מועילה במאום לכיסם המדולדל של אזרחי מדינת ישראל ובמיוחד לזוגות הצעירים.