משבר בשוק המשכנתאות, מסמל משבר בשוק הדיור. משבר בשוק הדיור, מסמל מיתון כללי במשק. כך קרה אצלנו בעבר כבר מספר פעמים וכך קרה גם בארצות הברית ב-2007, כשמשבר המשכנתאות, שכונה "משבר הסאב-פריים", הביא עימו מיתון עמוק בארצו של הדוד סם. כותב אני את המילים הללו בעקבות פרסום נתוני בנק ישראל, לפיהם ירד היקף שוק המשכנתאות בחודש פברואר האחרון ל-5.7 מיליארד שקל בלבד, זאת לעומת כפליים כמעט בפברואר 2022. לירידה זו היו 4 גורמים עיקריים: האחד, 8 העלאות הריבית הרצופות של בנק ישראל שהיו במהלך השנה האחרונה, וייקרו בממוצע את המשכנתאות ביותר מ-1000 שקלים. השני, המשך האינפלציה והעלייה ביוקר המחיה, מה שהשפיע משמעותית על היכולת של משקי הבית במדינת ישראל לניטול משכנתאות. השלישי, כמו-כן העובדה שבמהלך 2022 התייקרו הדירות בישראל ב-כ-20 אחוזים בקירוב, עובדה שהביאה אף היא לרוויה ביכולת של ישראלים רבים לרכוש דירה. הרביעי, חוסר היציבות הפוליטית וההפגנות המתמשכות במהלך החודשים, הביאו אף הם לירידה כזו או אחרת במצב הרוח לרכוש דירה. אולם, וזה אולם גדול, מאחורי 4 הסיבות שצוינו לעיל, קיים גורם נוסף שהולך ומחמיר משנה לשנה, והינו העדר היצע דיור, ובמיוחד באזור הביקוש, מה שהיווה גורם מרכזי בעליות המחירים שאפיין את שוק הדיור בישראל מאז 2007 והביא עימו גם לתדלוק שוק המשכנתאות לרמות חסרות תקדים. נכון, קיימים גם גורמים נוספים למצב שוק הדיור דהיום, דוגמת השפעת מגיפת הקורונה במהלך שלוש השנים האחרונות ובמיוחד מלחמת רוסיה אוקראינה שהביאה עימה למחסור במוצרי בנייה חיוניים ולהתייקרות חסרת תקדים של חומרי גלם לבנייה. כל אלה הביאו גם להתייקרות הדיור באופן חסר תקדים ובד בבד לתדלוק שוק המשכנתאות, ובמיוחד במהלך שלוש השנים האחרונות. ובמילים אחרות - הירידה התלולה בהיקף נטילת המשכנתאות שאפייה את הרבעון האחרון, הינה בפעול תגובת נגד(!) לאותו גולם שקם על יוצרו. על-מנת למנוע, חלילה, משבר בשוק המשכנתאות, על בנק ישראל, בראש וראשונה הנגיד, ובתאום עם כל הרגולטורים הרלוונטיים, ובד בבד גם הבנקים המסחריים, לפעול באופן מידי למציאת פתרון בר קיימא לנוטלי המשכנתאות, להרגיע ולייצב את השוק. פתרון שכזה יוכל להיות באמצעות פתרונות יצירתיים בהוראת שעה, דוגמת הקפאת הריבית על המשכנתאות או לחליפין יצירת ריבית דיפרנציאלית לנטולי המשכנתאות, שונה מהריבית הכללית במשק, כמו גם יצירת מסלולים ב"תפירה אישית" שיתאמו לכל אחד מנוטלי המשכנתאות, כולל אפשרות להקפאת ההחזר לתקופה מסוימת, או פיזורו על פני תקופה ארוכה יותר. בד בבד יש מקום לשקול את המשך העלאות הריבית, שיותר משהועילו, יצרו עינן נזק לא מבוטל, כולל המשך האינפלציה והעלייה ביוקר המחיה, שלא לדבר על הכנסת יותר ויותר בתי אב לרמות סיכון גבוהות של העדר יכולת להחזיר את המשכנתא. וכמובן, למצוא את הדרך להגדיל משמעותית את היצע הדיור, הן על-ידי קיצור הביורוקרטיה, הגדלת זכויות בנייה ליזמים, ובמיוחד באזור הביקוש והן על-ידי מינוף התחדשות עירונית. ללא כלים שלובים אלה, לצערי, ימשיך שוק המשכנתאות להוות בבואה נאמנה של החולי שפשה בשוק הדיור, חולי שמצריך באופן דחוף אנטיביוטיקה, ויפה שעה אחת קודם!