בקרב רופאים, פסיכולוגים וחוקרים רבים בארץ ובעולם, מתחדדת בעשורים האחרונים התפיסה שכדי לטפל בבעיות רפואיות מסוגים שונים, החל מנושאים "קלים" ונפוצים כמו כאבי ראש ועייפות ועד למחלות מורכבות ורב מערכתיות - נדרש לחשוב לא רק על התסמינים עצמם, אלא גם על היבטים רחבים יותר בבריאות הגוף והנפש. אחת הדוגמאות שממחישות זאת בצורה מדויקת היא התמודדות עם פיברומיאלגיה (דאבת השרירים), תסמונת שמתבטאת בכאבים כרוניים ברקמות החיבור ובשרירים. פיברומיאלגיה מאובחנת בעקבות תלונות חוזרות ונשנות על כאבים סובייקטיביים של המטופל. המחלה יכולה להופיע גם כאשר כל הבדיקות תקינות ולכאורה, על פני השטח, לא מזהים ממצאים חריגים. כיום עדיין לא ברור מה בדיוק גורם לפיברומיאלגיה, אך מומחים מעריכים שגם גורמים נפשיים כמו טראומות, לחץ נפשי וחרדה יכולים לעורר אותה. בנוסף, מחקרים מראים כי גורמים גנטיים ואף זיהומים ויראליים עשויים לעמוד מאחורי התסמונת המתעתעת. יש דעה רווחת בקרב רופאים שמחסור בחמצן יכול להשפיע מאוד על כאבים כרוניים. בשנים האחרונות אנחנו רואים לדוגמה שאנשים שסובלים מפיברומיאלגיה ועוברים טיפול בתא חמצן מדווחים על שיפור.

"מעגל הקסמים" האכזרי - והדרך לשבור אותו

כשמתמודדים עם רגשות מורכבים כמו לחץ, תסכול או חרדה, רבים מאיתנו פשוט לא נושמים כמו שצריך. זה יכול להתבטא בנשימות שטחיות ומהירות, שיכולות להוביל למצב שנקרא היפוקסיה, או מחסור בחמצן. כך, בחלק מהמקרים נוצר "מעגל קסמים" שמזין את עצמו שוב ושוב. כלומר, המחסור בחמצן רק מגביר את הסטרס, הופך את הנשימה לשטחית יותר וחוזר חלילה. סטרס, מטבע הדברים, גם מעלה את לחץ הדם, מאיץ את הדופק, מצר את כלי הדם ואף מוריד את סף הגירוי, כלומר הופך אותנו רגישים יותר לכאב ולגירויים אחרים. הגירוי, כלומר הופך אותנו רגישים יותר לכאב ולגירויים אחרים. אני, כמו רופאים רבים אחרים, מאמינה כי הדרך לשיפור ההתמודדות עם הסטרס צריכה לכלול הסתכלות רחבה יותר על הבריאות והתפקוד השוטף בכל ההיבטים. את התובנה הזאת גיבשתי גם בעקבות המסע האישי והלא פשוט שלי, שהתחיל ב-2007, כשאובחנתי לראשונה עם סרטן מתקדם. לאחר שעברתי כימותרפיה, ניתוח והקרנות, חשבתי שצלחתי את הקושי הגדול, אך בהמשך גיליתי כי הסרטן חזר ונדרשתי לעוד טיפולים ארוכים ומורכבים. רק אחרי שהטיפולים גרמו לכשל כלייתי, החלטתי שאני מפסיקה איתם. הבנתי שאם אני ממשיכה בדרך הזאת, המצב רק יחמיר. כך התחלתי לבחון טיפולים אלטרנטיביים שונים והתנסתי במגוון שיטות לשיפור הבריאות ואיכות החיים. בין היתר, והתחלתי לתרגל מדיטציה טרנסנדנטלית, שמאפשרת להביא את התודעה למצב של "ערנות נינוחה" ובכך להפחית לחצים ולהשפיע לטובה על תהליכים פיזיולוגיים ומנטליים. ב-2009 החלמתי לחלוטין מסרטן, על-אף התחזיות הקודרות של הרופאים וכיום אני מבקשת להפיץ את השיעורים שלמדתי בדרך לכמה שיותר אנשים שמתמודדים עם מצבים רפואיים מורכבים. כשסף הגירוי עולה, הכאב פחות מאיים בהקשר של פיברומיאלגיה. מחקר מרתק שנערך בנושא מצא כי נשים שהתמודדו עם המחלה ותרגלו מדיטציה טרנסנדנטלית פעמיים ביום, תוך שיפור התזונה ואיכות החיים, דיווחו על ירידה של בין 24 ל-44 אחוזים בתסמיני המחלה המרכזיים, לרבות כאב, עייפות, שרירים נוקשים, חרדה ופגיעה בתפקוד השוטף. גם הזמרת המפורסמת ליידי גאגא, שחיה עם פיברומיאלגיה, סיפרה בראיון לאופרה ווינפרי כי מדיטציה טרנסנדנטלית סייעה לה לנהל חיים טובים יותר לצד הכאבים. כשמתרגלים מדיטציה טרנסנדנטלית, יש כמה שינויים שאפשר להבחין בהם די מהר. קודם כל סף הגירוי עולה, אנחנו יותר רגועים, הסטרס יורד והכאבים משפיעים פחות. מחקרים הראו שהתרגול גם יכול לשפר את השינה, להשפיע לטובה על לחץ הדם ועוד. אני באופן אישי הרגשתי שהתרגול גם עשה אותי שמחה וחיובית יותר. עם הזמן, בזכות התהליך שעברתי, הצלחתי להשתחרר משלשלאות הכימו, להפסיק להיות מחוברת למוות ולהתחבר לחיים במקום. פתאום התחלתי לחשוב כמו אדם בריא וזה השפיע עליי ברמה מאוד עמוקה. אני חושבת שכל אדם שמתמודד עם מצב רפואי מורכב, יכול להיעזר בהמון כלים כדי לא רק לטפל בסימפטומים, אלא גם לצלול פנימה ולייצר שינויים עמוקים בכל מערכות הגוף והנפש.