ההודעה המשותפת בתום ביקורו של מקרון כללה התייחסות למלחמה באוקראינה ולצורך בפתרון על בסיס עקרונות מגילת האו"ם. מקרון ונשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון-דר-ליין, שהגיעה עימו לבייג'ינג, ניסו להניא את שי מלספק נשק לרוסיה, ויש להניח שבכך תרמו לדבריו של שר החוץ הסיני לפיהם ארצו לא תספק נשק למי מהצדדים הנלחמים באוקראינה. זאת, בניגוד לתגובה הנרגזת לפנייתם של הנשיא ג'ו ביידן והשר אנתוני בלינקן לסין באותו נושא. מעניין יהיה לעקוב אחרי פעילות סין ויכולתה להשפיע על אירן בנושא הגרעיני, שתפס מקום בולט בהודעה המשותפת של שני הנשיאים.
אם בנושא טייוואן חשבה סין להיעזר בתרעומת הצרפתית על ארה"ב, הרי שבביקורה החודש של שרת החוץ הגרמנית, אנהלנה ברבוק, ניסתה סין לתדלק את היחסים בין המדינות ולבדל בין גרמניה לארה"ב. במהלך הביקור אמר וואנג יי, שהיה שר החוץ הסיני עד מספר שבועות קודם לכן ועתה הוא בכיר בהנהגה הסינית, כי הוא מקווה ומאמין שגרמניה תתמוך באיחוד של שלום עם טייוואן, והוסיף שסין תמכה באיחוד גרמניה (אחרי קריסת ברית המועצות). לדבריו, שיבת טייוואן לסין היא רכיב חשוב בסדר העולמי שלאחר מלחמת העולם השנייה.
הבכיר הסיני התעלם מהאזהרה הבוטה של ברבוק, שהושמעה במסיבת עיתונאים עם עמיתה הסיני יממה קודם לכן, ולפיה מלחמה על טייוואן היא תרחיש אימה, בעל השלכות הרסניות לעולם כולו. הוא ניסה אולי להיתלות בדבריה של ברבוק, לפיהם סכסוכים ניתן לפתור רק בדרכי שלום. אבל ברבוק לא הותירה ספק לגבי עמדת גרמניה, ובעקיפין רובה הגדול של אירופה. סין יכולה להתנחם בכך שאירופה לא תוכל להתעלם מכך שגם הבנק העולמי, גם קרן המטבע העולמית וגם OECD העריכו את שיעור הצמיחה בה השנה ב-5% מול 1.6% בארה"ב ו-0.8% באירופה.
נתונים אלה הביאו את שרי החוץ של פורום המדינות המתועשות (G7), שהתכנסו ביפן לפני שבועיים, להביע רצון לשתף פעולה עם סין בפתרון בעיות עולמיות דוגמת שינויי אקלים, ביטחון תברואתי והתאוששות כלכלית. עם זאת, הם מתחו ביקורת על סין בשורת נושאים: התנהלות כלכלית בלתי הוגנת, גניבות ידע, ניסיון לשנות בכוח את הסטטוס-קוו במרחב ההינדו-פסיפי, סחף במעמד האוטונומי של הונג-קונג ופגיעה בזכויות טיבט והאויגורים. העובדה ששרי החוץ של השבע הביעו תמיכה בעקרון "סין אחת" בנושא טייוואן, לא הפיסה את דעתה של בייג'ינג, שמחתה בפני יפן על ההתערבות בענייניה הפנימים.
המבקר הבכיר האחרון בסין היה נשיא ברזיל, לולה דה-סילבה, התולה תקוות בסיוע סיני בתיעוש מחדש של ארצו ובכך שחברות סיניות יתפסו את מקומן של חברות אמריקניות שנטשו אותה. סין רואה בברזיל שותף חשוב, הן בשל היותה הגדולה במדינות דרום אמריקה והן בהיותה חברה בגוש המדינות BRICS. הזמנתו של לולה לפעילות סינית בארצו תסייע לה להרחיב את השפעתה באזור, שממילא רווי מדינות הרוחשות איבה לארה"ב וביניהן קובה, ונצואלה וניקרגואה. במרס זכתה סין בניצחון דיפלומטי כאשר הונדורס ביטלה את הכרתה בטייוואן, ניתקה עימה קשרים וכוננה יחסים דיפלומטים עם סין.
ייתכן שיהיו בישראל מי שיראו בהתמודדות הסינית עם הלחצים החיצונים המופעלים עליה בשל יישום בלתי מתפשר של יעדים לאומיים, כפי שהשלטון מגדיר אותם, מודל לחיקוי. אולם, יש גם להביא בחשבון את פערי הגודל, היכולות בעיקר הכלכליות, וכן את התלות שסין יוצרת אצל מדינות אחרות בין סין לישראל. כן יש לזכור את המשמעת הקולקטיבית המושגת בסין במערכת ערכים שונה ובאמצעים הזרים עד כה לחברה הישראלית.
