לאחרונה פורסמה בתקשורת ידיעה נחבאת אל הכלים, אולם מאחוריה קיים בהחלט תקדים משמעותי ביותר. על-פי אותה ידיעה, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב את פינוי שכונת הארגזים, ובמקומה תוקם שכונה חדישה בת 1,870 יחידות דיור, שתכלול בין היתר גם 174 יחידות דיור להשכרה מסובסדת לטווח הארוך וכן 300 יחידות דיור מוגן. לטעמי מדובר, כאמור, בתקדים חשוב ביותר, זאת משום ששכונת הארגזים, בדומה ליתר שכונות דרום תל אביב הנושקות אליה, נחשבה במשך עשרות רבות של שנים לעקב אכילס של העיר העברית הראשונה, אב טיפוס אופייני לגבב שכונות שהוקמו עוד ימי המנדט הבריטי, אוכלסו רובן ככולן על-ידי פועלים קשי יום ושבנו בזיעת אפם את תל אביב הקטנה. המוקש הגדול של שכונות אלה, הינו בכל שרוב בתיהן הינן בסטטוס של מושע, כלומר לא עברו כלל ברשם המקרקעין. לעובדה זו הייתה ועודנה משמעות מרחיקת לכת הן ברמות המחירים שלהן, הן ברמת הביקושים, הן במיתוג הנמוך ובמיוחד בעובדה שרוב רובם של הבניינים מצויים ברמת תחזוקה נמוכה ביותר וחל קם אף ממש מתפורר. ואכן העובדה ששכונת הארגזים, הגובלת בפארק דרום רחב הידיים, עברה את כל ההליכים התכנוניים הנדרשים, הינה בשורה שעשויה בהחלט להיות הסנונית הראשונה גם ליתר שכונות הדרום. כיום, כשמחירי הדיור בתל אביב הינם בגדר חלום בלתי אפשרי לרוב רובם של הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור, עובדה שגורמת לצעירים רבים לעזוב את העיר העברית הראשונה בלית ברירה, דווקא הדרום טומן בחובו הזדמנות גדולה. מרחק מאות מטרים ספורים משדרות רוטשילד, היכן שמחירי הדיור המריאו ל-70-80 אלף שקלים למ"ר, ואף יותר מכך, רמות המחירים בשכונות הדרום, דוגמת שכונת התקווה, כפר שלם וכן השיכונים הוותיקים של יפו, עודם שפויים ועומדים על 20-25 אלף שקלים למ"ר. כמו-כן העובדה שבימים אלה מתקדמות והולכות עבודות הרכבת הקלה, דוגמת הקו הסגול שיקשר את שכונות הדרום מרחק דקות נסיעה ספורות מלב תל אביב, מהווה תמריץ משנה למקבלי ההחלטות בעיריית תל אביב, לקדם את רישום המקרקעין (העבר בטאבו) בשכונות אלה ולהפוך אותן סוף-סוף לחלק אינטגרלי מהעיר העברית הראשונה. כמו-כן העובדה שהמחסור בדיור בכלל, ובאזור הביקוש בפרט, הולך ומחמיר, ועל-פי ההערכות שמרניות חצה זה מכבר את ה-200 אלף יחידות דיור שחסרות בשוק, קל וחומר שהשנה צפויות להיות כ-40 אלף התחלות בנייה בלבד, מעניק חשיבות משנה למינוף ההתחדשות העירונית בשכונות הדרומיות, כמו גם ביפו. מדובר, לפרוטוקול, בפוטנציאל לא אכזב של מאות אלפי יחידות דיור חדשות(!) שיתווספו להיצע המדולדל בשוק בכלל ובאזור הביקוש בפרט, מדובר גם בשינוי מהיסוד של נראות שכונות אלה, שדרוגן לעילא ולעילא ומה שלא פחות חשוב, תיקון היסטורי לעוול שנעשה על פני 100 שנה בקירוב למשפחות מלח הארץ שבנו בעשר אצבעות את בתי המידות של העיר העברית הראשונה, כולל את אלה של שדרות רוטשילד הסמוכה!