אפתח במובן מאליו: דבריו הנלוזים והמזעזעים של איציק זרקא עליהם לא ארצה אפילו לחזור הינם פרועים, משוקצים, רעים ומנוולים. אסור שדברים כאלה יישמעו במקומותינו ולא יועיל כל תירוץ. על דברים כאלה אי-אפשר ללמד זכות ואי אפשר אפילו למצוא להם צידוק של "הוצאו מהקשר" וכיוצא באלה. תירוצים במקרה כה חד וברור לא מחזיקים מים. את האיש הזה יש להקיא מקרבנו ובושה גדולה היא לליכוד שאדם כזה נמנה עם חבריו. מכאן שטוב יעשו מנהיגי המפלגה אם ינערו חוצנם ממנו ויפה שעה אחת קודם.
אמשיך במה שכנראה אינו מובן מאליו. מאז החלו המחאות המתויגות בשקר ובמרמה ככאלה שהן נגד "ההפיכה המשטרית" שמענו התבטאויות קשות מנשוא, כולן נאמרו בפומבי וחלקן תועדו.
אזכיר רק מקצתן: איש אחד אמר שצריך להרוג את החרדים ולתלות אותם בעזרת התפילין שלהם עצמם. אחר התבטא שצריך להרוג את בנימין נתניהו כמו גם את משפחתו. אדם נוסף (עו"ד בכיר) אמר כי לא יהסס לאחוז בנשק ולירות במנהיג פוליטי אם נהפוך לדיקטטורה, ועוד ועוד...
כמו-כן אבקש להתעכב על אמירותיו המקוממות, הממרידות והמסוכנות של מי שכיהן בעבר כראש ממשלה בישראל - אהוד אולמרט. דא-עקא, האיש הזה הוא עבריין מורשע שריצה שרות מאסר בפועל בבית כלא ישראלי. באופן בלתי נתפש מאמצים המפגינים לחיקם את העבריין המורשע והוא נכנס לתפקיד תוך שהוא משמיע דברים קשים במיוחד. התבטאות אחת, שתועדה ופורסמה, אביא כאן במלואה:
-
"מה שצריך זה לעבור לשלב הבא, לשלב המלחמה. ומלחמה לא מנהלים בנאומים אלא מלחמה מנהלים בקרב פנים אל פנים, ראש בראש יד ביד, וזה מה שיהיה כאן".
כמדומני שהדברים מדברים בעד עצמם...
וכעת לשאלות:
אמצעי ה"תקשורת" ה"ישראלית" לא חדלו להדהד את דבריו של זרקא עמו פתחתי. חיצי הביקורת הופנו לא רק אליו כי אם כל סביבתו הפוליטית. בטונים נוזפים, מתנשאים ומאשימים פנו המראיינים השונים בטרוניה אל כל מרואיין ימני - "הכיצד"?, "והאיש הזה מהמחנה שלכם", "האם אינכם מגנים"? "כיצד אתם מסבירים"? ועוד קושיות וטרוניות לרוב. בלטה מאוד הסלידה, שלטה בכיפה הטרוניה, ריח של האשמה קולקטיבית נגד מחנה שלם ניכר בין המילים.
ואותם אמצעי תקשורת ממש כמעט שדממו עת השמיע אולמרט, ראש ממשלה בעבר, עבריין מורשע שריצה מאסר בפועל תחת סורג ובריח, את דברי בלע החמורים, המסיתים, המסוכנים לחברה הישראלית כולה - שצוטטו לעיל.
הטרוניה אינה רק כנגד אולמרט. איש מנוול ומסית, מחרחר מלחמה וזורע זרעי מלחמה אחים חלילה בקרבנו. הטענה היא כנגד הצביעות הבלתי נגמרת של מי שמתיימרים להיות שמאל ציוני, ומי שמתיימרת להיות התקשורת הישראלית.
הביקורת החדה, הנוקבת, החד-משמעית נגד דברי הבלע של זרקא, מוצדקת מאין כמוה. ודווקא על-רקע זה הדממה והעדר הביקורת של אותם אנשים נגד אהוד אולמרט בולטת מאד, מכעיסה מאוד ומקוממת מאד. כך נראית הטיה פוליטית מובהקת. כך מנוהלת הנדסת תודעה. כך נראה משוא פנים. כך נראית צביעות במלוא עליבותה.
למותר לציין שכבר נשמעת דרישה לחקירה משטרתית של זרקה וכמעט אין ספק בלבי שהוא ייחקר בקרוב. למותר לציין שאת אהוד אולמרט איש לא יחקור ובוודאי שלא יוגש נגדו כתב אישום.
