X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
1.5 ילד בלבד לאישה [צילום: דמיטרי לובצקי, AP]
המשבר הדמוגרפי ברוסיה מחמיר בשל המלחמה
רוסיה נכנסה למלחמה באוקראינה בעיצומו של משבר דמוגרפי חריף, עם ילודה נמוכה ותמותה גבוהה. האבידות והבריחה מהמדינה החמירו אותו עוד יותר

בחודש יולי הנחה הקרמלין כלי התקשורת ממלכתיים ברוסיה להגביל את העיסוק במשבר הדמוגרפי במדינה. הנשיא ולדימיר פוטין ניסה לקדם פתרונות לקשיים דמוגרפיים לאורך כהונותיו, אך תשומת הלב והאמצעים שהושקעו לא נשאו פרי והמצב הנוכחי מהווה עדות לכישלון. בחודש מאי הודה דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב שמצבה הדמוגרפי של רוסיה מורכב, ושהאמצעים שננקטו לא הביאו לתוצאה הרצויה.
משברים דמוגרפיים אינם זרים לרוסיה, והיא ידעה כאלה עוד בתקופה הסובייטית, שנבעו בין היתר ממלחמת האזרחים בתחילת המאה ה-20, הטיהורים המאסיביים שביצע יוסף סטאלין, תקופות בצורת ורעב, מלחמת העולם השנייה ושיעור פריון נמוך. לאחר התפרקותה של ברית המועצות, רוסיה חוותה צמיחה שלילית נוספת בגידול הדמוגרפי, למעט תקופה קצרה של שנים אחדות שהחלה בסוף שנות -1990.
אחד הגורמים שהובילו למשבר הדמוגרפי של רוסיה הוא תוחלת חיים נמוכה. לרוב ישנו מיתאם חיובי בין רמת ההשכלה במדינה לבין תוחלת החיים בה, אך רוסיה יוצאת דופן מבחינה זו. נתוני ההשכלה ברוסיה תואמים לאלה שבמדינות המפותחות, ושיעור הצעירים בעלי השכלה על-תיכונית הוא הגבוה ביותר אחרי קוריאה הדרומית מבין מדינות ה-OECD, בעוד תוחלת החיים בה דומה למדינות עולם שלישי.
יתרה מזאת: ברוסיה קיים פער גבוה מאוד בתוחלת החיים בין נשים וגברים - נתון שגם הוא מאפיין מדינות עולם שלישי. תוחלת החיים של גברים רוסים עמדה בשנת 2021 על 64 שנים בלבד, בדומה לאריתריאה, רואנדה ופקיסטן. תוחלת החיים של נשים ברוסיה גבוהה יותר ועמדה בשנת 2021 על 75. תוחלת החיים של גברים ונשים נמוכה ביחס למדינות המפותחות בין היתר בשל המערכת הרפואית הרוסית, הנתונה בקשיים. תוחלת החיים הנמוכה יותר של הגברים מוסברת בין היתר בצריכת אלכוהול, סגנון חיים לא בריא ותמותה עקיפה שנובעת מכך. צריכת אלכוהול מוגברת מקושרת גם עם אחוזי אלימות גבוהים, פשע, תאונות והתאבדויות.
גורם נוסף הוא שיעורי פריון וילודה נמוכים. שיעור הילודה ברוסיה יורד באופן עקבי מאז סיפוח חצי-האי קרים בשנת 2014. שיעור הפריון בשנת 2021 עמד על 1.5 ילדים לאישה בלבד, בעוד שכדי לשמר את גודל האוכלוסייה נדרש שיעור פריון לפחות של 2.1 ילדים לאישה, וזאת בלי לקחת בחשבון מלחמות או מגיפות. שיעור הפריון ברוסיה אינו נמוך במידה חריגה ביחס למדינות מפותחות אחרות, אך בשילוב עם תוחלת החיים הנמוכה, האוכלוסייה הרוסית מצטמצמת במהירות רבה יותר. בנוסף, מגיפת הקורונה הכתה בעוצמה ברוסיה. על-פי הערכות של גורמים מערביים, רוסיה התמודדה עם תמותה של בין 600,000 למיליון בני אדם - אחד המספרים הגבוהים בעולם במונחים אבסולוטיים.

רבבות הרוגים, מאות אלפי מהגרים
התוכניות לעידוד הילודה נכשלו [צילום: דמיטרי לובצקי, AP]

במהלך שלטונו נקט פוטין צעדים שונים כדי להתמודד עם המשבר ולהגדיל את קצב הילודה ותוחלת החיים. הממשלה הציגה לאורך השנים תוכניות לאומיות ויוזמות שונות, דוגמת מדיניות מענקים. בשנת 2008 הוצגה תוכנית מענקים להולדת ילד שני שהורחבה בשנת 2018. במסגרת תוכנית זו הוענק למשפחות סכום חד-פעמי של 300,00 רובלים (שהיו שווי ערך ל-5,200 דולר). בנוסף, משפחות עניות זכו לתמיכה בתשלום משכנתאות. יוזמה נוספת היא אות "אם גיבורה", שהיה נהוג בתקופת ברית המועצות וחודש בתקופתו של פוטין. זהו אות המוענק לנשים שילדו עשרה ילדים או יותר.
ואולם, היוזמות להגדלת הילודה העמיקו את העוני וחוסר השוויון, בעיקר בקרב ילדים. מענקי הילודה לא הספיקו כדי לכלכל אותם. בשנת 2019, לפני פרוץ הקורונה, כל ילד חמישי ברוסיה חי בעוני. לרוב היו אלה ילדים בפריפריה למשפחות עם שלושה ילדים או יותר ומשפחות חד-הוריות. על-פי נתונים רשמיים של אותה שנה, 1% מהאוכלוסייה הרוסית לא יכלו להרשות לעצמם מצרכי מזון בסיסיים, 15% לא הצליחו לעמוד בתשלומים שוטפים ו-49% מהאוכלוסייה התקשו לעמוד בהוצאות גדולות חד-פעמיות כמו רכישת מקרר או מכונת כביסה. לפי אמות מידה אירופיות, 65% מהאוכלוסייה הרוסית חיו בעוני, מרביתם בפריפריה הגאוגרפית.
הפלישה הרוסית לאוקראינה מחריפה את המשבר הדמוגרפי. גיוסים נרחבים והפעילות הצבאית האוקראינית גובים קורבנות רבים מהצבא הרוסי. לפי ניתוח של כלי תקשורת רוסים עצמאיים, נהרגו לפחות 47,000 חיילים רוסים באוקראינה. על-פי הערכות של גורמים צבאיים מערביים, המספרים נעים בין 40,000 ל-60,000 ואף יותר, לעומת הסטטיסטיקה הרוסית הרשמית שהיא פחות מ-6,000. עם זאת, עד כה מרבית ההשפעה השלילית של הפלישה לאוקראינה על הדמוגרפיה נובעת לא ממספר ההרוגים, אלא מגלי ההגירה ושיעור הילודה הנמוך מהצפוי.
בשנת 2022 היו ברוסיה שני גלים גדולים של הגירה. הראשון מיד לאחר הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר, והשני לאחר 21 בספטמבר, עם תחילתו של גיוס חלקי. לפי מרבית ההערכות, עזבו את רוסיה אשתקד 800,000-600,000 איש. עשרות אלפי אנשים מבין אלה שעזבו את רוסיה בעקבות המלחמה חוזרים אליה, משום שחלקם לא קיבלו אשרת שהייה במדינות אליהן היגרו. אחרים העדיפו לחזור, כי רמת חייהם ברוסיה הייתה גבוהה יותר מאשר ביעד ההגירה, ואחרים חזרו עקב יחס עוין כלפי אזרחים רוסים במדינות אליהן הגיעו.
5% מהגברים בבני 40-20 גויסו או היגרו, ויש לכך השפעה מכרעת על שיעורי הילודה. כתוצאה מכך, בחודש אפריל השנה הייתה הילודה קרובה לנמוכה ביותר מאז התפרקות ברית המועצות. בנוסף, אי-ודאות לגבי העתיד בקרב האזרחים משפיע באופן שלילי על שיעורי הילודה, ולראיה: בשנת 2022, לאחר תחילת המלחמה, הגיע לשיא הביקוש לגלולות להפסקת הריון. יתרה מכך: המלחמה באוקראינה, העיצומים על רוסיה והמיתון במשק מחמירים במידה לא מבוטלת את המצב הכלכלי - מה שצפוי להשפיע גם הוא על שיעור הילודה. חוקרי דמוגרפיה רוסים מעריכים, כי מגמת הירידה תימשך ושיעור הילודה יגיע לנתון הנמוך ביותר מאז המאה ה-19.

פחות תקציבים לרווחה ורפואה
השלכות מרחיקות לכת בכל התחומים [צילום: דמיטרי לובצקי, AP]

בתחילת 2023 הציג פוטין פרויקט לאומי לעידוד ילודה ותוחלת חיים, ודרש להציג תוכנית פעולה מפורטת לכל מחוז, להעלאת ילודה ולתמיכה במשפחות מרובות ילדים. במחוז סברדלובסק, למשל, הוצגו ייעוץ, תמיכה סוציאלית ועזרה פסיכולוגית לנשים המעוניינות לבצע הפלה, הגדלת מספר הארגונים הרפואיים שמטפלים בנשים וביילודים ופתיחת מרכזים לטיפולי פוריות. כחלק מהמאבק במשבר, בחודש יולי הופיעו ברחבי מוסקבה, סנט פטרסבורג ובעשרות מחוזות שלטי חוצות המפרסמים את מענקי הילודה שמעניקה הממשלה ותוכניות תמיכה אחרות.
הפלישה לאוקראינה והפניית משאבים רבים של המדינה לטובת הלחימה, משמעותם קיצוץ במשאבי רווחה, חינוך ורפואה ותהיה לכך השפעה ניכרת על החברה. האוכלוסייה הרוסית הולכת ומצטמצמת, וגם הרכבה משתנה: גברים צעירים ומשכילים עוזבים, ומגיעים מאוקראינה פליטים שרובם זקנים, נשים וילדים. יתרה מזאת: פוטין שואף לעצב את פני החברה ולחזק את משטרו באמצעות הצגת ערכים שמרניים של משפחה מסורתית כאלטרנטיבה לרעיונות מערביים ליברליים ודמוקרטיים. עם זאת, תפיסות אלו לא מחלחלות לחלוטין בחברה.
ספק אם יהיה ביכולתה של רוסיה להפוך את המגמות השליליות ולהעלות את תוחלת החיים ושיעור הפריון, להקטין באופן משמעותי את הפערים בין הפריפריה למרכז או להתמודד עם העוני המתרחב. כעת, כאשר המדינה שקועה במלחמה באוקראינה, ככל הנראה יגברו המגמות השליליות, ובטווח הבינוני והארוך יהיו לכך השלכות שליליות מרחיקות לכת על החברה, על הכלכלה ועל הצבא.

הכותבים הם ראש תוכנית רוסיה ועוזרת מחקר בתוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  26/08/2023   |   עודכן:  26/08/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המשבר הדמוגרפי ברוסיה מחמיר בשל המלחמה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מלחמת רוסיה באוקראינה
איציק וולף
כוחות חמושים של צבא אוקראינה תקפו מטרות צבאיות בחצי האי שנכבש על-ידי רוסיה בשנת 2014    "האויב סבל מאבידות וציוד צבאי שלו נהרס"
איציק וולף
נשיא רוסיה אמר על מפקד כוח ואגנר שנהרג בהתרסקות לאחר שמטוסו התפוצץ באוויר כי עשה כמה טעויות רציניות בחייו
אורי מילשטיין
שיחה עומק 25 עם חוקר המלחמות ד"ר מיכאל ברונשטיין, ששרת גם בצבא ברית המועצות וגם בצה"ל, וסיים דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטה למצטיינים מאוד במוסקבה
איתמר לוין
בהנחה שפוטין הורה לחסל את מפקד כוח וגנר, הדבר יחזק את מעמדו כמאפיונר נקמן - וגם את המיתוס של פריגוז'ין כפטריוט, מנתח אקונומיסט
אורי מילשטיין
שיחה עומק 24 עם חוקר המלחמות ד"ר מיכאל ברונשטיין, ששרת גם בצבא ברית המועצות וגם בצה"ל, וסיים דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטה למצטיינים מאוד במוסקבה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il