ב-12 במרס פורסמה ידיעה בעיתון גלובס לפיה הממשלה מקדמת פטור מלימודים של עד שליש מהתואר האקדמי למילאומניקים. בעיצומה של מלחמה שסופה אינו נראה באופק, זו ידיעה שולית, לכאורה. אלא שבמציאות הפוליטית, הדמוגרפית והחברתית שישראל מצויה בה, זו החלטה דרמטית, על סף השערורייתית. למה? הנה הנימוקים.
יום שלישי, 1 בינואר 2030. בחוץ גשם סוחף, טמפרטורה נמוכה. תמונה בארבע זירות:
זירה ראשונה, בני ברק. פ', בת 24 ואמא ל-3 ילדים קטנים, ניגשת לרופא המשפחה עם תינוק בן שנה על הידיים. הילד משתעל ללא הפסקה ואני חוששת שזו דלקת ריאות היא מספרת לרופא. הוא מסתכל עליה ועל הילד ומשיב: דלקת ריאות? מצטער, קיבלתי מזה פטור כי הייתי במילואים כאשר למדתי רפואה. הממשלה חוקקה חוק והאוניברסיטה פטרה אותי מהקורסים הללו. גבירתי, אני לא יכול לעזור לך.
זירה שנייה, עפולה. ש' וס', זוג צעיר בשנות ה-20 לחייו רכש דירה חדשה מקבלן. רגע לאחר קבלת המפתח ואישורים להתגורר בבניין החדש - משאת נפשו של כל זוג צעיר - התברר כי מים מטפטפים מהרצפה של השכנים בקומה שמעל לדירה של ש' וס'. ש' מתקשר למנהדס שחתם על תו התקן לבנייה והוא משיב לו: צר לי. לא מתעסק בזה. מים מחלחלים בחומרי בנייה זה נושא שלא הוכשרתי אליו בלימודיי. הייתי אז קצין בעזה במלחמה נגד חמאס וקיבלתי פטור.
זירה שלישית: באר שבע. מ', צעירה בת 21 מהפזורה הבדואית פונה לעורך דין בבקשה שייצג אותה בתביעת מזונות נגד בעלה בהליך גירושים קשה. עורך הדין הצעיר, נמרץ ותוסס, מזדהה לחלוטין עם כאבה של מ', אך דוחה את בקשתה כי הוא, מה לעשות, לא למד דיני משפחה בתואר שלו. בבחינות של לשכת עורכי הדין הוא לא נשאל על זה כי מראש ידעו בלשכה שיש לו פטור. הוא היה בצבא. במילואים. והממשלה, כן הממשלה, העבירה הצעת חוק...
זירה רביעית: בבסיס מודיעיני אי-שם במרכז הארץ. קולט ע', סגן צעיר ומבריק מיישוב בצפון, ידיעה בערבית. ככל שהוא מתאמץ, הוא לא מצליח לפענח את הטקסט במלואו ולאחר שחייל דרוזי, שערבית היא שפת אימו, מסייע לו בכך, הוא מבין שהוא אומנם סיים בהצטיינות את לימודי הערבית באוניברסיטה, אבל לא באמת למד חלקים מהותיים של השפה. הסיבה כבר ידועה לקוראים בשלב זה.
זה הרגע שהקוראים עושים אחד משני הדברים הבאים: או שהם מוותרים על המשך הקריאה כי הכותב "לא נורמלי". או שהם מצפים בסקרנות להמשך. אז ככה: כל מי שחושב שהתסריטים הללו דמיוניים, מוטב לו לחשוב שוב. ישראל כבר היום ממוקמת נמוך מאוד במבחני מיצ"ב, וישנו אישור תקציב מדינה שמבטיח לימודי דת על חשבון ליבה ומרחיק אותה מהמודרנה והקידמה. אין פה ניגוח פוליטי. יש פה עניין מהותי על צביונה של חברה חפצת חיים. נקודה אחרת מהותית היא כמובן מה יעשו כל אותם מילאומניקים שייסיימו תארים עם הכשרה חלקית ולא יתקבלו למקומות עבודה, כי החברים שלהם לספסל הלימודים הוכשרו "מלא מלא".
הורדת איכות הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה היא המשך ישיר של הירידה שכבר קיימת באיכות של תלמיד תיכון, חטיבות ביניים ובתי ספר יסודיים. המהפכה הטכנולוגית שכולנו חווים מתחילת המילניום השלישי פגעה גם היא ביכולת להשתמש במילים ולהפוך אותן למשפטים שיבטאו רעיון ברור - בעל פה או בכתב. כל מי שעוסק בהוראה חווה זאת מקרוב. נכון, יש מוכשרים ויוצאי דופן, אך בשורה התחתונה הביטוי "עם הספר" הוא אנכרוניסטי.
אין ספק שהמציאות שלאחר ה-7 באוקטובר היא בעייתית ומאתגרת את החברה הישראלית כולה ובתוכה גם ההשכלה הגבוהה. הורדת איכות הלימוד באמצעות הצעת חוק היא לא באמת פתרון.