מאמר המערכת של העיתון ניו-יורק טיימס קורא (14.4.24) להציב תנאים על הסיוע הביטחוני לישראל. זוהי הפעם הראשונה בה העיתון החשוב ביותר בארה"ב (וכנראה בעולם) מצטרף לקריאה לנקוט צעד חסר תקדים זה. המאמר נכתב לפני המתקפה האירנית על ישראל, בה השתתפה ארה"ב באופן פעיל בבלימת המתקפה, אך פורסם אחריה.
הטיימס הוא מייצג מובהק של הקו הליברלי בפוליטיקה האמריקנית, ובמידה רבה יש לו היזון חוזר עם ממשלים דמוקרטיים בכלל ועם ממשל ג'ו ביידן בפרט. עמדותיו של העיתון זוכות לאוזן קשבת בצמרת הממשל, ובמקביל דיווחיו ודעותיו משקפים לעיתים את המתרחש בצמרת הגבוהה ביותר. כך למשל, מקובל להניח שחלק מהביקורת של הפרשן הבכיר טום פרידמן על ישראל מאז פרוץ המלחמה, מבטאת את זו הנשמעת בבית הלבן.
מאמרי המערכת של העיתון הם בעלי חשיבות גדולה עוד יותר מזו של מאמריהם של בעלי טורים בודדים, בכירים ככל שיהיו. לכן, הקריאה הנוכחית של הטיימס צריכה להוות תמרור אזהרה בוהק בפני הסכנה שצעד כזה אכן יינקט – כפי שדורשים יותר ויותר מחוקקים דמוקרטים, כולל כמה ממקורביו של ביידן. הוא עצמו נמנע עד כה מצעד שכזה, אך אין ערובה שלא יעשה זאת ככל שיעמיקו חילוקי הדעות עם בנימין נתניהו בנוגע לעזה וככל שיתקרבו הבחירות לנשיאות.
הטיימס פותח את המאמר בטענה לפיה נתניהו "ובעלי בריתו האולטר-לאומניים" מתעלמים מקריאותיה של ארה"ב להרחיב ולבסס את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. הוא מזכיר, כי ארה"ב מעניקה לישראל מדי שנה סיוע צבאי ב-3.8 מיליארד דולר – הסיוע הגדול ביותר שלה למדינה כלשהי – המשקף את היחסים הקרובים ויוצאי הדופן בין שתי המדינות. אולם, חייב לשרור ביניהן אמון; ואספקת הנשק מארה"ב כפופה לתנאים רשמיים המשקפים את ערכיה של ארה"ב ואת מחויבותה לחוק הבינלאומי. "נתניהו והקיצוניים בממשלתו הפרו אמון זה, ועד שהוא ישוקם – ארה"ב אינה יכולה להמשיך לספק לישראל את הנשק בו היא משתמשת במלחמתה בחמאס", טוען הטיימס.
אין ספק שישראל רשאית להגן על עצמה, אין ספק שחמאס ביצע זוועות והוא נושא ברוב האחריות לסבלם של תושבי הרצועה, מדגיש העיתון. תמיכתו המיידית של ביידן בישראל הייתה הדבר הנכון. גם אין ספק שארה"ב חייבת להמשיך לסייע לישראל להגן על עצמה. שום נשיא ושום קונגרס אינם יכולים לשלול מהמדינה היהודית היחידה את האמצעים המבטיחים את הישרדותה. אין ספק שחמאס מהווה איום על ביטחון האזור ועל כל תקווה להסדר שלום בין הישראלים לפלשתינים.
אבל, ממשיך הטיימס, "אין זה אומר שהנשיא צריך לאפשר לנתניהו להמשיך במשחקו הכפול הציני". נתניהו נלחם על הישרדותו הפוליטית. עד כה הוא דחה את המאמץ הדיפלומטי להפסקת אש ושחרור חטופים. הוא משתמש בנשק האמריקני לרדוף אחרי חמאס, אך אוטם את אוזניו מדרישותיהם החוזרות ונשנות של ביידן וממשלו לעשות יותר כדי להגן על האזרחים ברצועה מפגיעה באותו נשק. גרוע מכך: הוא הפך את ההתנגדות לארה"ב לנשק פוליטי ומעודד את הקיצוניים בממשלתו – כולל אלו הקוראים להתיישב בעזה ומתנגדים למדינה פלשתינית, בניגוד גמור למדיניותה של ארה"ב.
בין היתר הודות לפצצות ולחימוש אמריקני כבד אחר, צה"ל ניצב כעת בפני התנגדות חמושה מועטה ברצועה. אבל נתניהו התעלם מהתחייבותו לספק מזון ותרופות לאוכלוסייה האזרחית בשטח בו שולטת ישראל, שגם מקשה על אחרים לספק אותם – מאשים הטיימס. "זה לא יכול להימשך", הוא קובע בפסקנות.