חג הפסח המתקרב מביא איתו לא מעט קשיים ואתגרים בקרב משפחות רבות, והשנה, בשל המלחמה המתמשכת, שירות המילואים של מאות אלפי חיילים והעובדה שאלפי תושבים עדיין עקורים מביתם, סוגיות רבות הופכות להיות דרמטיות יותר.
כך, בין היתר, היא סוגיית חלוקת זמני השהות עם ילדים בקרב הורים גרושים או הורים המצויים בהליכי גירושים, שיכולה להפוך לסלע מחלוקת משמעותי, רגע לפני החג. אז איך תתנהלו נכון בנושא? איך תפתרו את המחלוקות לטובת הילדים? מה הכי חשוב שתעשו וממה אתם חייבים להימנע? הנה המדריך המלא:
הילדים, לפני הכל: קודם כל ולפני הכל, עליכם לזכור כי הנכס היקר ביותר שלכם אלו הילדים, ומערכת יחסים תקינה בכל הנוגע לילדים תעודד אצלם שקט ותקל על השינוי שכרוך בגירושים ובמעבר בין בתים. זוהי נקודת המוצא שאיתה אני ממליצה לכם לעשות את כל הדרך עד להסכם הגירושים.
דייקו בפרטים הקטנים: כדי למנוע חיכוכים ומריבות, סכמו מראש את חלוקת זמני השהות בחגים תוך ירידה לפרטים: באיזה שעות יהיה האיסוף מהבית? מתי החזרה? איך מתחלקים ימי החופש שלפני החג וימי חול המועד? הקפידו לאפשר לילדים תקשורת עם ההורה האחר בזמני השהות אצל הורה אחד.
היעזרו במתווכים: מאחר שכל מה שקשור לילדים מאוד נפיץ, אני ממליצה לנסות להגיע להבנות ואף לפנות לגורם מתווך שאתם סומכים עליו - חבר משותף, בן משפחה או איש מקצוע (מתאם הורי, איש טיפול וכו') כדי לגבש את ההסכמות ולהתמודד עם קונפליקטים ואי הסכמות בעניין. חשוב לזכור להוציא את הילדים ממרכז הסכסוך ולדעת כי הילדים הם הפרויקט המשותף שלכם לכל החיים ולטובתם - עליכם להגיע להסכמות.
פניה לבית משפט? רק אם אין ברירה: אם לא הצלחתם להגיע להסכמות, והידברות עקיפה עם מתווכים שונים לא עזרה, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט שיכריע בעניין - על-ידי בקשה לחלוקת זמני שהות בחגים תוך פירוט הנימוקים לחלוקה כזו או אחרת. בית המשפט יפנה את העניין לתגובת הצד שכנגד ויגבש החלטה. מצד שני, אם יש הפרה של זמני שהות ניתן לפנות לבית המשפט כדי שיפעיל סנקציה כנגד הצד המפר כדי לתמרץ אותו לקיים את זמני השהות מצד אחד ולפצות את ההורה האחר שנדרש לכפות על ההורה ה"נעדר".
מה עושים אם אחד ההורים מגויס? גיוס המילואים הנרחב הוא פקטור משמעותי בסוגיית חלוקת זמני השהות של הילדים. מצד אחד, ההורה המגויס "מפסיד" זמן יקר עם הילדים ומצד שני ההורה שנותר עם הילדים, צריך לתת מענה רחב יותר לילדים גם בזמנים שבמקור היו של ההורה האחר שמצוי במילואים. האם מדובר בשינוי שמצדיק שינוי של גובה המזונות ושל זמני שהות? לטעמי זה לא העניין, שכן מדובר בשינוי זמני, שאינו נובע מבחירה, אלא פעולה בזמן חירום ולכן כמו בכל מקרה צריך לתת לו מענה "חירומי". במקרים כאלו צריך לשלב בין האינטרסים, הקשיים והאילוצים של שני ההורים. מצד אחד צריך לגלות גמישות כלפי הורי שנכפה עליו לצאת לשירות מילואים ועקב כך נבצר ממנו לקיים את זמני השהות כסדרם ומצד שני צריך לייצר מנגנון שנותן מענה להורה שנותר מאחור וצריך לדאוג באופן מלא לילדים.
גלו גמישות: מומלץ להורים לגלות גמישות בזמני השהות, ולסדר אותם בהתאם לחופשות מהשירות של ההורה שבמילואים, גם אם זה לא מתיישב עם הוראות ההסכם. למשל, אם הורה מגויס יוצא לחופשה בחג, יש מקום לאפשר לו להיות יותר עם הילדים בזמן החופשה או בחג, גם אם בחג קודם, למשל, הוא היה עם הילדים. זכרו שהדבר טוב להורים ולילדים כאחד. כמו-כן אפשר לאפשר לבני המשפחה המורחבת להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע ולמלא אחר פערים.
גלו יצירתיות: כדאי לחשוב על מודל שיתן ביטוי כלכלי לשינוי הזמני בזמני השהות - שכן מודל המזונות או היעדר המזונות על-פי פסק דין או הסכם אינו מתאים לתקופת החירום וכדאי לעשות בו עידכונים נקודתיים - על-ידי תוספת במזונות, מימון גורמים מטפלים לילדים ו/או מסגרות כדי להקל על העומס.
מענה בחירום? שלבו זאת בהסכם שלכם: חלוקת זמני השהות עם ילדיכם זה אחד הדברים החשובים ביותר בניהול הזמן- הן של ההורים והן של הילדים, וחשוב לשים לב ליצור בהסכם שלכם מנגנון מיוחד שייתן 'כיסוי' לעיתות חירום. תנו את הדעת בהסכם שלכם על חלופות שיכולות לצוץ בזמן שובר שגרה - למשל, אם המצב הביטחוני מתלקח שוב והילדים נשארים בבית במקום להגיע למסגרות.
מנו לעצמכם 'מחליפים': רצוי שתיצרו לעצמכם מנגנון של מחליפים או פתרונות במקרה בו הורה לא יכול לקיים את זמני השהות למשך תקופה - עקב מחלה/ מילואים/ מצב חירום, או סיבה אחרת שלא נדע. כפי שאנו ערוכים לתרחישים שונים באמצעות התיקים הביטוחיים שלנו כך כדאי שנהייה ערוכים לתרחישי קצה ככל שהדבר נוגע לחלוקת זמני שהות ונמצא פתרונות חלופיים למצבי קיצון.
הורים יקרים, זכרו: הילדים הם החשובים ביותר, ולכן הקפידו ליצור עבורם מנגנון רחב, מפורט, יעיל ונטול כעסים ופנקסנות, באופן שייתן להם ביטחון והגנה גם כאשר מסביבנו שינויים רבים וקיצוניים. הפרויקט החשוב ביותר בחייכם הוא הילדים - שמרו עליהם!
