מאז שהתמודד יוג'ין דֶבֶּס מתוך תא הכלא בשנת 1920, לא ראתה ארה"ב מחזה שכזה: עבריין מורשע רץ לנשיאות. ומעולם לא היה למועמד שכזה סיכוי ממשי לנצח. מה יקרה אם דונלד טראמפ יורשע בתיקים הפליליים נגדו, שהדיון בראשון בהם – פרשת סטורמי דניאלס – החל השבוע? ניו-יורק טיימס מציג את הסוגיות העיקריות. האם טראמפ יוכל להתמודד אם יורשע? זו השאלה הפשוטה ביותר והתשובה חד-משמעית: כן. החוקה מציבה מעט מאוד תנאי סף לנשיא: בן 35, יליד ארה"ב וחי בה לפחות ב-14 השנים האחרונות. אין מגבלות על אופי או עבר פלילי, כפי שקיים לגבי משרות מדינתיות. תיאורטית, יכולות מדינות למנוע מטראמפ להתמודד באמצעות חקיקה שתדרוש העדר עבר פלילי, אך הבסיס המשפטי לחקיקה שכזאת הוא רעוע. מה לגבי התיקון ה-14 לחוקה? התיקון מונע התמודדות ממי שהיו מעורבים בהתקוממות או מרד לאחר שנשבעו להגן על החוקה. בית המשפט העליון קבע, כי יישומו של תיקון זה מותנה בחקיקה של הקונגרס וביטל את החלטת בית המשפט העליון בקולורדו לפיה טראמפ אינו יכול להתמודד בפריימריז הרפובליקניים. הקונגרס לא יעשה זאת כאשר הרפובליקנים הם הרוב בבית הנבחרים, ובכל מקרה – התיקון אינו מדבר על תיקים פליליים. האם המפלגה יכולה להחליף את טראמפ? לאחר שזכה במספר הצירים הדרוש בוועידה המפלגה הרפובליקנית כדי להיבחר למועמד, אין דרך למנות מישהו אחר. לפי כלליה, אם צירים ממדינה כלשהי מנסים לתמוך במי שלא ניצח בפריימריז בה, תמיכה שכזאת לא תוכר. בכירי המפלגה גם לא מראים רצון כלשהו להחליף את טראמפ. הדבר אפשרי רק לאחר הוועידה; בכיריה שקלו לעשות זאת ב-2016, לאחר חשיפת הקלטת הידועה לשמצה של טראמפ. אבל כיום הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. האם טראמפ יוכל להצביע אם יורשע? קרוב לוודאי שלא. טראמפ רשום כמצביע בפלורידה, שם לא יכול להצביע מי שמורשע בפשע. רוב המורשעים בפלורידה מקבלים בחזרה את זכות ההצבעה לאחר השלמת העונש או קבלת חנינה, אבל אם טראמפ יורשע בבית המשפט המחוזי במנהטן – ההליכים כולם לא יסתיימו לפני הבחירות. הוא יוכל לבקש אישור מיוחד מהמושל רון דה-סנטיס – שהתמודד מולו וכעת תומך בו – ושניים מחברי ממשלת פלורידה. לחלופין, טראמפ יוכל להחזיר את כתובתו הרשומה לניו-יורק, שם יכולים מורשעים להצביע אם הם משוחררים בערבות – אך לא מהכלא. כך שאם טראמפ ייכלא, האבסורד יגיע לשיאו: הוא יוכל להיבחר אך לא לבחור. מה יקרה אם טראמפ ייכלא וייבחר? איש אינו יודע. מבחינה חוקית, טראמפ יוכל להיות נשיא מתוך הכלא, כי החוקה אינה אוסרת זאת; מייסדיה של ארה"ב לא העלו זאת על דעתם. בפועל, מדובר יהיה במשבר חוקתי שיוכרע בבית המשפט – מן הסתם בבית המשפט העליון. תיאורטית, ניתן יהיה להוציא את טראמפ לנבצרות לפי התיקון ה-25 לחוקה, אם סגן הנשיא ורוב חברי הקבינט קובעים שהוא בלתי כשיר – מה שמצריך צעד חסר תקדים מצד מי שללא ספק יהיו נאמניו של טראמפ (אשר ימנה אותם). יותר סביר שטראמפ יבקש מבית המשפט להורות על שחרורו, בנימוק שמאסרו מונע ממנו למלא את חובותיו החוקתיות כנשיא. הטענה תהיה שהמשך כליאתו תהיה חדירה של הרשות השופטת לתחומה של הרשות המבצעת. בתיקים הפדרליים בלבד (שיבוש הבחירות והמסמכים המסווגים) יוכל טראמפ לנסות לחון את עצמו – או לדחות את ריצוי העונש עד לאחר סיום כהונתו. כל צעד שכזה יהווה הרחבה עצומה של סמכות הנשיא, ובית המשפט העליון הוא שיקבע האם "חנינה עצמית" הוא חוקתית. לא למותר להזכיר, כי כיום יש בו רוב מוצק של שישה שופטים שמרנים (מתוך תשעה), ששלושה מהם מינה טראמפ עצמו. אבל צעדים אלו לא יחולו על התיקים המדינתיים (פרשת סטורמי דניאלס ותיק ג'ורג'יה על הטיית הבחירות). מה יקרה אם טראמפ ייבחר בעוד ההליך בעיצומו? שוב: איש אינו יודע, במיוחד כאשר עסקינן בתיקים בניו-יורק ובג'ורג'יה. בשני התיקים הפדרליים, קרוב לוודאי שטראמפ ימנה שר משפטים שיורה לתביעה לחזור בה מכתבי האישום. משרד המשפטים אינו מעמיד לדין נשיא מכהן, על-פי מדיניות שנקבעה בשנת 1973, בימי ריצ'רד ניקסון ופרשת ווטרגייט. מעולם לא הייתה לו סיבה לנסח מדיניות לגבי נשיא נכנס המצוי בעיצומו של משפט פלילי. אבל ההיגיון לגבי נשיא מכהן – פגיעה ביכולתו למלא את תפקידו – חל לגבי נשיא נכנס. קשה לדעת כיצד לפסוק בית המשפט העליון אם הסוגיה תגיע לפתחו. בשנת 1997 אפשר בית המשפט לנהל הליך נגד הנשיא ביל קלינטון, אבל היה זה הליך אזרחי שהוגש בידי אדם פרטי, ולא הליך פלילי שהוגש בידי הממשל עצמו.