ביום שישי 26.4.24 ישבתי בסלון ביתי לאחר שבועות שמסיבות אישיות לא עלה הדבר בידי והאזנתי לתוכנית "אולפן שישי" של ערוץ 12, כביכול תוכנית מסכמת לחדשות ולאירועי השבוע העיקריים של הערוץ. משהאזנתי לדברים בתקופות קודמת יצאתי תמיד בתחושה שמהדורת ערב-שבת/חג של הערוץ איננה חדשות ושיח ציבורי בענייני היום, אלא פרק מעוות במסע השמצות סלקטיבי נגד היהדות הדתית, נגד הימין בכלל אך במיוחד נגד ראש הממשלה נתניהו. שוב נזכרתי בכינוי שמעניק לתוכנית זו ינון מגל מגיש תוכנית "הפטריוטים" בערוץ 4: "ערוץ התבהלה". הפעם הייתה התוכנית מטובלת ברוח הנשיא ג'ו ביידן ומחדלי משרד החוץ שלו במדיניותם האנטי-ישראלית ובתמיכה הישירה והעקיפה בחבלה האמריקנית המתמשכת במלחמה שמנהלת ישראל נגד חמאס ושלוחותיו באשר הן, ונגד האופנסיבה האימפריאלית של אירן באזורנו. תנועת האנרכיה בישראל שקדמה ל-7.10.2024, בישרה את העתיד במונחים מקומיים והמהלכים הנוכחיים מפיצים אותו בעולם במטרה לשבש ולשבור את כושר העמידה של ישראל נגד התוכנית השטנית להקים מדינה פלשתינית בתוך שטחי מדינת ישראל וכך לחסלה בדרך אלגנטית על-ידי הפיכתה למדינת כל אזרחיה שבה רוב ערבי מוצק, שכן כל מי שעיניים בראשו מבין שאין רוב יהודי מוצק בישראל ללא המגזר הדתי והחרדי ואין מדינה יהודית ללא רוב יהודי. ערוץ 12 מוביל בטלוויזיה את המאבק בהפיכת ישראל מדמוקרטיה קלאסית לפוסט דמוקרטיה אנרכיסטית ובכך מסכן את קיום המדינה. השיטה הבסיסית היא מיקוד וניפוח בעיה אקטואלית לכלל משבר לאומי וניצול המשבר לשינוי מאזן הכוחות הפוליטי בכדי להכריע במאבק על אופיה הדמוקרטי של ישראל, לכיוון שיהפוך אותה ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינת כל אזרחיה. נראה שהתוכנית מוקדה בפעם המי יודע כמה בנושא החטופים. ישראל פתרה כביכול את כל בעיותיה ובעיני הסקטור הבוחן את העולם על-פי מצבו הסובייקטיבי נותרה רק שאלה פתוחה אחת: שאלת החטופים. מרבית השיח עוסק בכך מזוויות שונות ובסיום כמעט כל פסקה או התייחסות אישית של חברי הפנל שכולם נמנים על אותו גוש אידאולוגי ואותם סקטורים פוליטיים למציאות המורכבת בה אנו נמצאים, מופיעה אמירה המנגחת את ראש הממשלה וגורסת שהוא האחראי לאירועי השבת השחורה. האמירה הבנאלית ביותר היא: אתה הראש - אתה אחראי! האומנם?! האם הנשיא שהוא ראש המדינה אחראי לכל מעשה שטות או אמירת כזב של אזרחים בה? דומה ששאלת הלוגיקה של הדברים לא נבחנה מעולם על-ידי אומריהם, ואם נבחנה, "תאוריית ההשתקה" הייתה לה מענה מניח את הדעת. איך משתיקים? - פשוט מאוד: לא מזמינים לדיון יריבים ואם מזמינים אותם שואלים אותם שאלות עובדתיות בנאליות. אם הם מנסים לענות ברצינות, מסבירים להם בפנים קפואות שהבמאי קבע שאין זמן להמשיך בנושא שעל הפרק. לכל מאזין שעיניים ואוזניים בראשו ברור ששכיחות הזכרת נושא החטופים אינה נובעת מדאגה אמיתית לחטופים אלא מניסיון לאנוס את ממשלת ישראל לראות בו את חזות מלחמת "חרבות ברזל" רובה ככולה ולשעבד כל אינטרס ישראלי לגורם מורכב זה שעיסוק מופרז בו גם מזיק לתוצאות וגם משבש את המהלכים האחרים כולם. אבל, זהו מנוף לא רע לתמוך בו את הקריאה לבחירות חדשות עכשיו; למה - ככה, כי כך רוצה הערוץ, או אולי העריץ. דברים אלה נאמרים חזור ואמור אולם כמעט אף פעם אינם מנומקים ולא במקרה - פשוט, אין להם הנמקה רציונאלית. למשל: מדוע צריך להפסיק את המלחמה בטרם השמדנו את שלוחתו המרכזית של האויב העיקרי של ישראל - אירן על גבולנו. איזו תועלת תצמח מכך למדינת ישראל ולעם היהודי? איזה ביטחון לאומי נשיג כתוצאה מכך ואיך נקדם באמת את החזרת החטופים. אשמח לשמוע טיעון רציני, אבל אינני מצפה לו ומובן מדוע. שהרי העם היהודי הקים מדינה לכל היהודים ולא רק ליחידי סגולה! למשל: מדוע יש לקיים בחירות בטרם מונתה ועדת חקירה ממלכתית, בטרם עשתה את עבודתה ובטרם פרסמה את ממצאיה ומסקנותיה? על-פי מה ישפוט העם (לא חכמי ערוץ 12) מי באמת אשם ומי צריך לשלם במה וכמה? איך יעריך מי ראוי להמשיך בשירות הציבור ומי אינו ראוי להמשיך? האם מי שאחריותו מיניסטריאלית, דהיינו מוכללת מתוקף תפקידו אבל לא מוחלת מתוקף אחריותו הישירה, מעשיו או מחדליו - דינו זהה תמיד ובכול לזה שאחריותו ישירה ויסודותיה בורות, שררת-יתר רשלנות או סתם טיפשות? אצל מי הייתה האחריות ביום השחור ההוא אחריות אישית, ישירה ונובעת מתוקף היותו ממונה על המחדלים שיצרו את התופת? מי הושפע באמת מקונספציה והייתה לו סיבה טובה לכך ומי סתם הרגיש בטוח מפני שהשתייך לסקציית "המורמים מעם" שמקומו ומעמדו מובטחים? מדוע בעיני שוכני הכבוד בפנלי ערוץ 12 (שהרי כמעט ולא מופיעים בו אנשים בעלי דעות ימניות או מתונות בשאלות חוץ וביטחון), צפונה של מדינת ישראל עם למעלה מ-80,000 תושבים שהורחקו מבתיהם שבחלקם נהרסו וממשיכים להיהרס - אינם חשובים כמו 133 החטופים של קיבוצי עוטף עזה (שכ-40 מתוך 133 החטופים כבר אינם בין החיים)?! שהרי כמות הדיבורים ומספר המילים שמייחד הערוץ לבעיות חזית הצפון היא בקושי (אומדן בלבד) עשירית מזו שמוקדשת לחטופים! ומדוע הפכו פתאום למעלה מ-500,000 היהודים אזרחי ישראל היושבים באיו"ש לאויבי המדינה בעיני אברמוביץ' ואוהדיו ובעיני ואלה שמבקשים לשרת את ממשל ביידן ומדיניותו כאזרחים וכאנשי צבא ולהחליף ממשלה ישראלית נבחרת רק משום שהיא אינה מוכנה ללכת בדרכם? - האם זו נאמנות לאומית, או אולי אחריות לאומית, או אולי...דווקא... צביעות נפשעת ופעילות בשירות האויב? כל המסובין במסיבות ערב-שבת הנ"ל הפכו לפתע לאוהבי ספר. בשקיקה רבה הם לומדים ומלמדים אותנו מה אמר נתניהו על אולמרט ב-2006 בעקבות כשל מלחמת לבנון השנייה, ומה אמר סמוטריץ' באחד מהדיונים הביזריים בכנסת בשאלת ההתיישבות באיו"ש, וכמעט פה אחד הם משתתפים בביקורת הממשל האמריקני על בן-גביר - שר בישראל - מפני שהוא מתנגד למדינה פלשתינית באיו"ש ולשלטון אבו-מאזן האנטישמי והאנטי-ציוני בעזה. האם הם מוכנים להצהיר שהם עתידים לרשום זאת במצעי הבחירות שלהם לכשיבשילו התנאים לבחירות חדשות? או שהם סוכני אווירה ואותה אין רושמים במצעי מפלגות מטעמי גמישות פוליטית ומחשבתית וצביעות ציבורית. האם אף אחד מהם שוב אינו מצליח לפענח את מהלכי נתניהו, שכבעבר, בימים האפלים של אובמה החוזרים למקומותינו כיום, מבקש "לקנות זמן" עד לחילופי הממשל בארה"ב (בתקווה שאכן כך יהיה), מפני שארה"ב השמאלנית הפכה אנטישמית ואיבדה את הצפון והופכת מסוכנת לישראל?

קהות חושים

ברור שכל מי שרוצה לראות בישראל סניף של ניו-יורק המתפָקֶרת ולהיות יהודי כביכול ואזרח אמריקני דה-פקטו איננו ציוני. לכן גם שמענו בימי שלטון האנרכיה בחסות בג"ץ רעיונות עיוועים המדברים על חלוקת הארץ ל"יהודה" ו"ישראל". הבורים בחוגים אלה אינם יודעים או אינם רוצים לדעת שכך החלה מפלת ממלכת ישראל הראשונה בימי רחבעם וירבעם, וכך אבדה לנו הממלכה השנייה בימי הרומאים. תמיד היו אלה מלחמות אזרחים פנימיות שהולידו הרס וחורבן משום שעוצמתו ושרידותו של העם היהודי מותנות באחדותו. מילים אינן מפחידות אותי - מעשים, מפחידים גם מפחידים. אלה שעשו את מעשי ההפקרות באמצע 2023, הביאו עלינו ב-7.10.23 את אסון "השבת השחורה". לא נתניהו עשה זאת. נתניהו צדק בתביעותיו לביצוע רפורמה משפטית במערכת המשפט בישראל, ומאז מונתה גלי בהרב-מיארה ליוע"משית נוספו עשרות אם לא מאות הוכחות לכך. הוא שגה בדרך בה נווטו המהלכים אך לא במהותם. הרפורמה עודנה אקטואלית ועודנה נמצאת על שולחן הדיונים הלאומי. ההכרעות העקרוניות חייבות להעשות במשאל-עם ולנטרל את כל גופי השררה האינטרסנטיים ממעמד של בכורה ביחס לריבון. אין פלא שיריבי רה"מ והימין מבקשים לברוח (או להתחמק) מוועדת חקירה שתקבע כעובדה מוכחת את חלוקת ההאשמות בתרומת מעשים ומחדלים בישראל ב-15 השנים האחרונות לאירועי אסון "יום הכיפורים השני" שלנו - מעניין ומפחיד כאחד; שמסתמן שזהו בדיוק הסקטור הצדקני שכשל. החמאס ושותפיו ובראשם אירן הבינו את המסרים היטב ופעלו בהתאם. אלה שהפחידו אותנו בסרבנות הם אלה ששכנעו אותם יותר מכל שזה הזמן לפעול. מי שלא הבין זאת היו מפקדי צה"ל וראשי מערכת הביטחון, אמ"ן וחכמי האסטרטגיה בסדיר ובמילואים, שעומדים יום אחר יום ותוקעים בשופרות חוסר הסבלנות וקהות החושים המבקשות לשחוק את המורל הלאומי, להפסיק את המלחמה הצודקת. אותה נשימה "חמה ושורפת" מבקשת להדיח את הימין, לחזור לשלטון ולהצטרף לאבירי העולם החדש והמתקדם בשמאל האמריקני. חברים, רוב הציבור הישראלי אינו עימכם ולא ילך בדרך זו. לכן מתחייבת ועדת חקירה, שאותה יש להקים לאלתר. פרישות סמליות של אלופים שכשלו אינן נחוצות ואינן משכנעות איש. אין מתקנים אסון בדיוק באותה דרך נלוזה שהביאה לו. פרישתו של ראש אמ"ן האלוף חליווה איננה סנונית ראשונה בתהליך שינוי חיוני. זו פרישה מתחייבת ולו רק משום שכשל להתריע לכלל הצבא והממשלה על מידע מאיים שהיה בידי אמ"ן אבל לא הגיע לממשלה, לרה"מ ולמל"ל. פרישתו של האלוף פוקס מפיקוד המרכז מוצדקת, משום ששכח שהוא אינו משרת את האו"ם האנטישמי, את אונרוו"א האנטי-ישראלי, את מדיניות הרשפ"ת ואפילו לא את מדיניות משרד החוץ האמריקני. הוא משרת את מדינת ישראל ומדיניותה (גם אם איננו מסכים לה) משום שהממשלה היא מפקדת הצבא ובנושאים מדיניים פוליטיים וחוקיים היא עומדת בוודאי אפילו מעל לרמטכ"ל. לא רק מי שידע ולא נתן פקודות ראויות אשם באירועים חריגים. גם מי שסתם את פיו, לא שאל וביצע הוראות לא ראויות אשם. אלוף פיקוד המרכז בנתונים הקיימים הוא תפקיד הדורש אומץ וסבולת - לא כאלה של שדה קרב פעיל מלא יריות ופיצוצים - אלא כזה של עוז רוח, יזמות, חוכמה, תחכום לאומי והבנת סדר קדימותם הנכון של דברים בהיסטוריה הלאומית - מהלכי "עשה" ומהלכי "אל-תעשה" בשירות האומה. חילופים אקראיים בצמרת צה"ל אינם סיבה למסיבה (יהיה מעניין לעקוב אחר מהלכי הפורשים ולאן יגיעו בעוד זמן לא רב בהתברגותם בהירארכיה הסקטוריאלית "הנכונה"). התהליך המתחייב הוא ארגון מחדש של צה"ל ובכך חייבים להיות מעורבים גם ראש הממשלה ושר הביטחון וגם ועדת חו"ב, הקבינט ומל"ל. קריטריון הייחוס הוא תורת ביטחון לאומי עדכנית וממצאי ועדת חקירה שתברר לפני מעשה כל מה שיש לבדוק בהתנהלות מערכת הביטחון ב-15 השנים האחרונות ובכלל זה לפחות: תפקודם של ראש הממשלה ושר הביטחון וכן תפקודן של ועדת חו"ב של הכנסת וכ"כ גם מערכות היחסים ודרכי הפעולה בין גופי הביטחון השונים ובינם לבין גורמי חוץ רבים ומגוונים - כולם חייבים להיבחן משום שכולם משפיעים על התוצאה הסופית. העובדה שטרם קמה ועדת חקירה מתאימה לכך היא עתה אולי השערורייה הגדולה ביותר; והניסיון לעקוף ועדה כזו הוא כנראה הנבלה הגדולה ביותר של האשמים האמיתיים. שום דבר מכל הדברים החשובים הללו אינם באים לידי ביטוי בדיוני ערב שבת של ערוץ 12 - הם נזכרים "כמטרד", "כהתרסה" או "כהשתלחות" בפי חלק מהמשתתפים - כל אחד ועמודותיו הקיצוניות המובהקות או תפקידו בהשחרת הממשלה וראש הממשלה. אבל דיון רציני ומגוון - "יוק בריבוע!". על כן, אני מבקש לסכם ולומר את דעתי בנושא חילופי הגברי בראשי מוסדות השלטון בישראל בעקבות "משבר האנרכיה" ומשבר "השבת השחורה". נתניהו צודק: מדינה יכולה לתפקד בלי שתי חטיבות או אוגדות, אבל אינה יכולה לתפקד בלי ממשלה. ממשלה מחליפים בבחירות ובחירות מקיימים רק כאשר הכנסת מחליטה על כך, או כאשר ועדת חקירה ממלכתית שהוסמכה על-ידי הכנסת קובעת שיש ללכת לבחירות חדשות טרם זמנן הקבוע בחוק. כל שאר אגדות ערוץ 12 הן כלאם פאדי.