לפנות את אשפת ״גלנט צריך להתפטר״ ו״נתניהו צריך לפטר״. לא משום שאלה אינן טענות שראויות להישמע. אפשר בהחלט לחוש אי-נוחות כאשר שר הביטחון מביע אי-אמון כל כך מפורש, בוטה ופומבי במדיניות שמקדם ראש ה
ממשלה. אפשר בהחלט לחוש שראש ממשלה שמאפשר לשר שמאתגר אותו כך להמשיך לכהן בתפקידו הוא ראש ממשלה שמגלה חולשה מופלגת. אגב, במישור הפורמלי, אפשר לטעון שזה מצב דברים שאפשר לסבול. לפני שבועיים
איתמר בן-גביר אתגר את נתניהו בפומבי, איים עליו פוליטית, ונשאר בתפקיד. גם סמוטריץ' עשה זאת, ונשאר בתפקידו. לשרים בממשלה מותר להשמיע את קולם. מוטב שיעשו זאת בפורומים שהם חברים בהם, אבל לא חלה עליהם חובה לנהוג כך. בישראל אין שיטה נשיאותית. השרים לא עובדים אצל ראש הממשלה. הם מושבעים על-ידי הכנסת ועובדים בשירות הציבור. ונכון, לראש הממשלה יש יכולת לפטר אותם. אם הוא מגיע למסקנה שזה מה שנכון לעשות - שיעשה. זה יהיה צעד מובן, גם אם לא במיוחד פופולרי. אבל בין אם יפטר ובין אם לאו, שאלת המהות תישאר על-כנה: מי צודק בעניין היום שאחרי? פיטורים של גלנט לא יוכיחו שהוא טועה. הימנעות מפיטוריו לא תוכיח שהוא צודק.
זה מה שנשאר אחרי פינוי האשפה הרטורית: שאלה עקרונית של מדיניות. שאלה שבאמת יש ביחס אליה עמדות מנוגדות בתוך הממשלה ומחוצה לה. אולי נתניהו מחזיק בעמדה שלו רק ממניע פוליטי - אבל גם אם זה המצב, יש ישראלים שמחזיקים בה ממניעים לא פוליטיים. הם מאמינים בה. אולי גלנט מחזיק בעמדה שלו רק משום שרצונו לפרק את הממשלה - אבל גם אם זה המצב, יש ישראלים שמחזיקים בה ממניעים אחרים.
אם מותר להציע ניחוש, שתלוי כמובן בעוד הרבה מאוד גורמים אחרים, זו שאלה שעשויה לעמוד במרכזה של מערכת הבחירות הבאה, אם תבוא מספיק מוקדם. מחנה אחד, שנכנה ״מחנה גלנט״, אבל יכלול בלי ספק גם את גנץ, את לפיד, את איזנקוט, אולי גם את יוסי כהן, אולי - שאלה מעניינת - גם את
נפתלי בנט, יכוון לדיון על היום שאחרי שאין בו חמאס ויש בו גורם פלשתיני אחר, כולל, אם אין ברירה טוב יותר, את הרשות הפלשתינית. מחנה אחר, שנכנה ״מחנה נתניהו״, אבל יכלול בלי ספק גם את סמוטריץ׳, בן-גביר, אולי - שאלה מעניינת - בנט, אולי - שאלה מעניינת -
גדעון סער, ועוד כמה שחקנים, שיקבלו החלטה גם לפי העמדה וגם לפי האינטרס האלקטורלי, יכוון להימנע מדיון על היום שאחרי, או לקבוע שביום שאחרי לא יהיה חמאס ולא תהיה רשות פלשתינית.
למי נוח דיון כזה? תלוי איך הוא ימוסגר. דיון על ״היום שאחרי״ נוח יותר לגלנט. כי קשה להסביר למה לא מדברים על היום שאחרי, למה לא מתכוננים לשלב שיבוא אחרי שוך הקרבות. דיון על ״חמסטאן ופתחסטאן״ נוח יותר לנתניהו. כי חלק גדול מהציבור הישראלי השתכנע ב-7 באוקטובר שאין הבדל מהותי בין חמאס לבין הרשות הפלשתינית.