הפרלמנט האירופי ימשיך להישלט בידי מפלגות המרכז והימין המתון, להן יהיו 400 מבין 720 המושבים; הימין הקיצוני רשם הישגים מרשימים - ומדאיגים - בצרפת וגרמניה, שתי המדינות הגדולות והחשובות ביותר באיחוד האירופי. אלו הן התוצאות העיקריות של הבחירות שנערכו אתמול (9.6.24) ב-27 מדינות האיחוד. במבט יבשתי, הימין הקיצוני התחזק על חשבון המרכז; כיום הוא מוביל או שותף בממשלות בשבע מדינות.
הפרלמנט האירופי, שמושבו בעיר שטרסבורג שבצרפת, בוחר את בכירי האיחוד ובראשם נשיא/ת הנציבות האירופית, מאשר את תקציבו (למעלה מטריליון דולר בשנה) ומאשר או דוחה את החוקים שמציעה הנציבות שבבריסל. הבחירות מתקיימות על בסיס מדינתי ומהוות לפיכך קנה מידה משמעותי למגמות הפוליטיות בהן, וזאת לצד עיצוב דמותו של הפרלמנט עצמו לחמש השנים הבאות.
European People’s Party השמרנית הגדילה את כוחה מ-176 ל-184 מושבים ותמשיך להיות הגדולה ביותר בפרלמנט. מפלגת המרכז הנוטה לשמאל Socialists & Democrats שמרה במפתיע על כוחה עם 139 מושבים, בעוד Renew Europe הליברלית ספגה מכה קשה וירדה מ-102 ל-80 מושבים בלבד. הירוקים ירדו גם הם בצורה חדה: יהיו להם 52 מושבים בלבד, לעומת 71 עד כה.
מפלגת הימין The European Conservatives and Reformists, בהנהגת ראש ממשלת איטליה, ג'יורג'יה מלוני, עלתה מ-69 ל-73 מושבים. קבוצת הימין הקיצוני המובהקת ביותר, Identity and Democracy בהנהגת מרין לה-פן הצרפתית, עלתה מ-49 ל-58 מנדטים. השמאל ירד במנדט אחד ל-37, מספר הצירים העצמאיים ירד חדות מ-62 ל-45, ו-53 צירים (כמו בבחירות הקודמות) מייצגים קבוצות אחרות.
למרות שהמרכז והימין ימשיכו לשלוט בפרלמנט, וכנראה יעניקו לנשיאת הנציבות אורסולה פון-דר-ליין קדנציה נוספת, עלייתו של הימין הקיצוני מלמדת שהוא יוכל להשפיע על סדר היום ולכל הפחות להשמיע בצורה משמעותית את קולו. התחזקותו בצרפת וגרמניה מלמדת, כי הרוחות הסמכותניות והאנטי-ליברליות שהחלו לנשב בפולין והונגריה, ובמידה מסוימת באיטליה, מגיעות כעת לשתי המעצמות החשובות ביותר ביבשת.
גרמניה שולחת 96 נציגים לפרלמנט האירופי. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (לשעבר בראשותה של אנגלה מרקל) העלתה במקצת את כוחה וזכתה ב-30.3% עם 29 מושבים. אולם, Alternative for Germany (AfD) - מפלגת הימין הקיצונית ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - זינקה למקום השני עם 15.6% ו-15 מושבים, לעומת 11% לפני חמש שנים. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הקנצלר אולף שולץ נדחקה למקום השלישי, עם 14% לעומת 15.8% בפעם הקודמת. את המפלה הכבדה ביותר ספגו הירוקים, בראשות שרת החוץ, אנאבלה ברבוק: הם צנחו מ-20.5% ל-12% בלבד.
צרפת שולחת לפרלמנט 81 נציגים. במדינה זו ניצחה המפלגה הלאומית בראשותה של מרין לה-פן, אשר זכתה ב-31.5% מהקולות (לעומת 23.3% לפני חמש שנים); בכך מציבה לה-פן הימנית-קיצונית את עצמה בעמדת זינוק טובה לקראת הבחירות לנשיאות בעוד שלוש שנים. מפלגתו של הנשיא עמנואל מקרון זכתה ב-14.5% בלבד וירדה מ-23 ל-13 נציגים בפרלמנט האירופי. הסוציאליסטים שמרו על כוחם עם 14%, בעוד השמאל הקיצוני עלה בנקודה אחת ל-10%.
בתגובה לתוצאות הודיע מקרון על פיזור האסיפה הלאומית וקיום בחירות בזק אשר יחלו ב-30.6.24. "עליית הלאומנים והדמגוגים מסוכנת לארצנו ולאירופה", אמר. "אחרי מה שאירע היום, אני לא יכול להמשיך כאילו דבר לא קרה". מקרון החליט לקיים את הבחירות פחות מחודש לפני אולימפיאדת פריז, אשר תיפתח ב-26 ביולי. הוא מקווה שהציבור יסתפק בכך שהעניש את ממשלתו בבחירות של אתמול וינוע בחזרה למרכז בבחירות הארציות. אם הימורו של מקרון ייכשל ולה-פן תרשום הישג משמעותי גם באסיפה הלאומית, צרפת עלולה להיקלע למבוי סתום שלטוני. לנוכח מעמדה המרכזי באירופה, ובמיוחד עם אפשרות שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, מדובר באפשרות בעלת השלכות נרחבות וחמורות במישור העולמי.