הנה חידה העומדת במרכז החיים המקוונים: כיצד לאזן בין חופש הביטוי לבין המבול של שקרים, הסתה ותיאוריות קונספירציה. ארה"ב החליטה לפני עשרות שנים להותיר את המלאכה בידי חברות פרטיות, ובית המשפט העליון שלה אשרר זאת בשלושה פסקי דין בשנות ה-1990 ותחילת ה-2000. אולם, כיום מחוקקים אינם בטוחים שזו הגישה הנכונה, כאשר פלטפורמות מקוונות ענקיות הן כיכר העיר החדשה – מציין ניו-יורק טיימס. השמאל טוען שפייסבוק, יוטיוב, טיק-טוק והאחרים צריכים להוריד יותר תכנים, במיוחד דברי שטנה ודיס-אינפורמציה. הימין טוען שאין לאפשר לחברות לקבוע בעצמן את הכללים בנוגע לדיונים פוליטיים ותרבותיים. שורה של פסקי דין צפויים בנושא, כולל בבית המשפט העליון בחודש-חודשיים הקרובים. בתי המשפט ניצבו בפני שש שאלות בנוגע לחופש הביטוי המקוון, ובית המשפט העליון הכריע בשתיים מהן. האם ניתן לתבוע רשת חברתית בשל תכנים של משתמשיה? בית המשפט העליון הותיר אשתקד על-כנן את רוב ההגנות לרשתות, כאשר פסק שגוגל וטוויטר אינן אחריות לתכנים של דאעש כפי שטענו קרובים של קורבנות הארגון. האם נבחרי ציבור יכולים לחסום מגיבים? תשובתו של בית המשפט העליון: לא כאשר התגובות נוגעות לפעילות הציבורית. כאמור, ארבע שאלות עודן תלויות ועומדות. האם הממשלה יכולה לחייב רשת חברתית לקבל תכנים פוליטיים? טוויטר, יוטיוב ופייסבוק השעו את דונלד טראמפ לאחר 6 בינואר; פלורידה וטקסס הרפובליקניות העבירו חוקים המגבילים צעדים כאלה, בית המשפט העליון יכריע בקרוב והרושם הוא שיפסול אותם. האם ארה"ב יכולה ללחוץ על רשתות להסיר תכנים? הממשל הפדרלי דרש זאת לגבי תכנים הקשורים לקורונה ולבחירות. מדינות מיזורי ולואיזיאנה טענו שזו הפרה של חופש הביטוי, ושהממשל חייב חברות פרטיות לצנזר נקודת מבט ספציפית. בית המשפט העליון נשמע ספקן לגבי טענה זו, למרות שהיא שמרנית (כמו רוב השופטים) – מה שמלמד עד כמה קשה לקבוע גבולות בנושא זה, מעיר הטיימס. האם הממשלה יכולה להגביל את הגישה לתכנים פורנוגרפיים? טקסס העבירה חוק המחייב אתרים למבוגרים לבדוק את גילם של המשתמשים, ומאפשר להורים לתבוע אותם אם לא עשו זאת וילדיהם צרכו פורנוגרפיה. אם החוק יישאר על-כנו, מבוגרים יצטרכו לחשוף את זהותם בפני אתרים כאלה. הסוגיה תלויה ועומדת בבית משפט פדרלי לערעורים. האם הממשלה יכולה להחרים פלטפורמה בבעלות זרה? הנשיא ג'ו ביידן חתם על חוק האוסר על טיק-טוק לפעול בארה"ב כל עוד היא בבעלות סינית, בנימוק של ביטחון לאומי. טיק-טוק טוענת שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלה ושל משתמשיה. הנושא יידון בהמשך השנה בבתי משפט פדרליים. אם החוק יאושרר, יקבל הממשל סמכות להשתיק את הביטוי בשמו של הביטחון הלאומי. אם הוא יבוטל, ניתן יהיה להפעיל בארה"ב אתרי חדשות בבעלותה של מדינת אויב. עם כזו קשת של מקרים, ההשלכות הן עצומות – מדגיש הטיימס. אם בתי המשפט יחליטו שהסטטוס-קוו שגוי, עשויות הפלטפורמות להגביל את היכולת להעלות תכנים או שיורידו יותר מהם, כדי להיות בטוחות שהן מצייתות לחוק. אפשרות נוספת היא שבתי המשפט ישובו ויאשררו את הפסיקות מלפני 30 שנה. חופש הביטוי המקוון לא ישתנה, אך יופקד בידי חברות פרטיות.