הם לא חותרים לשנות את מהלכי בנימין נתניהו. במשך עשרות בשנים הם מלקים את ראש הממשלה שנבחר באורח דמוקרטי. מעת שנבחר לראשונה הם חובטים בו בשוטים ובעקרבים, אך מעל ומעבר: הם מלשינים. הלשנה, אולי זה הגידוף המכוער ביותר המנוצל כדי לערער עוד יותר את תדמיתה של המדינה בעצם הימים האלה, ימי מלחמה. חבורת הידוענים, פוליטיקאים וכו', מבליטה את הפער המתרחב בינם לבין המדינה השרויה בשפל.
מי כמותם מודע לעומק השפל בו שרויה המדינה. מי כמו 'לשעברים' אלה כמו אהוד ברק, תמיר פרדו, דוד גרוסמן, טליה ששון, אהרון צ'חנובר, ועוד 'לשעברים' מוציאים עכשיו לאור את דיבת המולדת כמותם. בטור שפירסמו, ועל תוכנו חתמו ב'ניו-יורק טיימס', התאמצו להעמיק עוד יותר את המצוקה בו הם - ואנחנו - שרויים. הם קוראים לקונגרס לבטל את נאומו של נתניהו המתוכנן בעוד חודש. ועכשיו הם נתפסים להלשנה, או לשגגה, בקריאתם הפומבית בעיתון החשוב, שתכניו לא כל כך מרוחקים מן התכנים של ה'לשעברים' בישראל.
החותמים מישראל מצאו להם בני ברית, שונאי ישראל בקונגרס. אלה מחוקקים מן המפלגה הדמוקרטית שהודיעו כי יחרימו את נאום נתניהו בקונגרס, במחאה על המצב בעזה. אני סבור כי החותמים הישראלים אינם מודעים להלך הרוח של האמריקנים מן השורה, רבים מהם נמנים על קוראי העיתון הנחשב. ובכן, האמריקנים של יום-יום הם פטריוטים ואין זה מן הנמנע כי בחלקם, הם בזים לחותמים שחלקם פעלו בעבר במחיצתו של ראש הממשלה נתניהו ועתה הם בזים לו, כמעט כמו חלק מן התקשורת בישראל.
הנה משל לא דמיוני: אישיות בכירה, אורחת מגיעה מארה"ב לישראל, והיה כי תתבקש להביע את בחירתה לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב. 'האם אדוני נוטה להצביע לביידן או לטראמפ', יישאל על-ידי עיתונאי. 'לא ולא, איני מתערב בענייניכם הפנימיים', יסרב להשיב אותו אורח אמריקני. למה? כי הוא פטריוט, רפובליקני, או דמוקרט. תגובתו תהא זהה. המרוץ לעבר הפריץ הוא לעתים תופעה קיימת בישראל. למשל, בזמנו הוחלט למנות את דני דיין לשגריר בברזיל. נשואי פנים, בתגובה, מיהרו להתריע, או 'להזהיר' בברזיל, כי דיין מצדד במדיניות התנחלויות ביהודה ושומרון. רק ברגע האחרון נודע לברזיל כי דיין היה יו"ר מועצת יש'ע. המינוי בוטל. הפריץ הגיב בחיוב לדעתם של מתנגדי ההתנחלויות.