תרבות השקר והכזב מכלה כל חלקה טובה בצה"ל ומביאה אותנו לעברי פי פחת. שנים הרבה נוהגת דוברוּת צה"ל להביא קצין בכיר (בדרגת אלוף, תא"ל או אל"ם) להתראיין באחד העיתונים הגדולים או באתרים כמו ynet, "וואלה" ואחרים. בראיון זה מספר לנו המרואיין (הקצין הבכיר) על הצלחות הצבא בכל נושא ועניין שאליו הצבא קשור. בדרך כלל ראיון כזה נעשה לקראת פרישה, אך לעיתים מתראיינים בתקשורת גם קצינים בכירים תוך כדי שירותם. המרואיינים מקבלים תדריך מדויק מדוברוּת צה"ל מה צריך להגיד ומה אסור להגיד כדי שיתרשם הציבור מהצלחות הצבא. מדובר בתרבות שקר של זריית חול בעיני הבריות - הכל כדי לרומם את תדמית הצבא גם במקומות שהוא כשל. גנבת דעת זו חומרתה היא חרב פיפיות משום שהיא גם מטעה את אזרחי ישראל וגם הצבא מתחיל להאמין בשקריו, במקום שיתקן את התקלות, את הכישלונות ואת המחדלים. בדיוק זו הסיבה שצה"ל הגיע ל-7 באוקטובר 2023 במצב של חוסר מוכנות ובכשירות נוראה, בספּרו לציבור על-ידי דוברות צה"ל (היחצן של צה"ל) שהוא הצבא החזק במזרח התיכון, תדמית שהפכה לגולת הכותרת בצה"ל על חשבון המהות והאמת לאמיתה.הפחת כזבים זו מזכירה לי את מלחמת יום הכיפורים כשהמצרים היו מדווחים למפקדיהם שהם מנצחים אף שהפסידו, ושקריהם יצאו בהפסדם כי לא קיבלו את התגבורות הנדרשות. לא פיללתי בחלומותיי הגרועים ביותר שאמינותו של צה"ל בשגרה ובמלחמה תהא ברבות הימים חמורה מאמינותם של הערבים כפי שנחשפתי לה במלחמת יום הכיפורים. בימים האחרונים התראיין מח"ט 460, אל"ם דביר אדרי, למעריב, והכותרת לדבריו שהתנוססה באותיות של קידוש לבנה על גבי העיתון: "ניצחון הוא מילה מתעתעת -אבל אנחנו קרובים להכרעה צבאית". אין בדיה גדולה מזו שהרי או מח"ט 460 אינו מבין באופן מוחלט מה שקורה סביבו, או שהוא הפך לכלי שרת בידי דוברוּת צה"ל והפך לשופרה ולשופר הצבא. דברי מח"ט 460 מנותקים אפוא מהמציאות, והם סימוי עיני הבריות. בשני המצבים יוצא מח"ט 460 רע מאוד. תרבות השקר והכזב מכלה כל חלקה טובה בצה"ל ומביאה אותנו לעברי פי פחת. שנים הרבה נוהגת דוברוּת צה"ל להביא קצין בכיר (בדרגת אלוף, תא"ל או אל"ם) להתראיין באחד העיתונים הגדולים או באתרים כמו ynet, "וואלה" ואחרים. בראיון זה מספר לנו המרואיין (הקצין הבכיר) על הצלחות הצבא בכל נושא ועניין שאליו הצבא קשור. בדרך כלל ראיון כזה נעשה לקראת פרישה, אך לעיתים מתראיינים בתקשורת גם קצינים בכירים תוך כדי שירותם. המרואיינים מקבלים תדריך מדויק מדוברוּת צה"ל מה צריך להגיד ומה אסור להגיד כדי שיתרשם הציבור מהצלחות הצבא. מדובר בתרבות שקר של זריית חול בעיני הבריות - הכל כדי לרומם את תדמית הצבא גם במקומות שהוא כשל. גנבת דעת זו חומרתה היא חרב פיפיות משום שהיא גם מטעה את אזרחי ישראל וגם הצבא מתחיל להאמין בשקריו, במקום שיתקן את התקלות, את הכישלונות ואת המחדלים. בדיוק זו הסיבה שצה"ל הגיע ל-7 באוקטובר 2023 במצב של חוסר מוכנות ובכשירות נוראה, בספּרו לציבור על-ידי דוברות צה"ל (היחצן של צה"ל) שהוא הצבא החזק במזרח התיכון, תדמית שהפכה לגולת הכותרת בצה"ל על חשבון המהות והאמת לאמיתה.הפחת כזבים זו מזכירה לי את מלחמת יום הכיפורים כשהמצרים היו מדווחים למפקדיהם שהם מנצחים אף שהפסידו, ושקריהם יצאו בהפסדם כי לא קיבלו את התגבורות הנדרשות. לא פיללתי בחלומותיי הגרועים ביותר שאמינותו של צה"ל בשגרה ובמלחמה תהא ברבות הימים חמורה מאמינותם של הערבים כפי שנחשפתי לה במלחמת יום הכיפורים. בימים האחרונים התראיין מח"ט 460, אל"ם דביר אדרי, למעריב, והכותרת לדבריו שהתנוססה באותיות של קידוש לבנה על גבי העיתון: "ניצחון הוא מילה מתעתעת - אבל אנחנו קרובים להכרעה צבאית". אין בדיה גדולה מזו שהרי או מח"ט 460 אינו מבין באופן מוחלט מה שקורה סביבו, או שהוא הפך לכלי שרת בידי דוברוּת צה"ל והפך לשופרה ולשופר הצבא. דברי מח"ט 460 מנותקים אפוא מהמציאות, והם סימוי עיני הבריות. בשני המצבים יוצא מח"ט 460 רע מאוד. פרשן צבאי נודע מאחד מערוצי הטלוויזיה הגדולים במדינה - גם הוא הפך ליקיר הצבא ולשופרם של הקצונה הבכירה ושל דובר צה"ל בספּרו לציבור לפני המלחמה שיש לנו הצבא החזק במזרח התיכון. גם הוא היה חלק אינטגרלי מזחיחות הדעת ומהיוהרה שגרמו לאסון ולמחדל ב-7 באוקטובר.היום הוא מספּר לעם ישראל שרגע ההכרעה את החמאס ממשמש ובא, ובתמורה לכך הוא נכנס בכובע פלדה למבצעים בג׳נין ובמקומות אחרים ומצלם כל תרגולת וטכניקה של הלוחמים ומפרסמן ברבים. לעיתים הוא מוטס במסוק ממקום למקום ומוצא מקום של כבוד באותה חבורה שהביאה את עם ישראל לאסון הנורא. דוברוּת צה"ל מושכת בחוטים מאחורי הקלעים כשחבורת "חבובות" מדברת מגרונה, וכך היא מצליחה ליצור אשליה בציבור שעוד רגע קט יכריע צה"ל את הקרב מול החמאס. אציג לכם מה באמת קורה ברצועת עזה: צבא שרוצה לנצח חייב להישאר בשטחים שכבש לתקופה ארוכה כדי להמשיך ולהחריב את המנהרות של מאות הק"מ שבנה החמאס, ולהרוג כל לוחם חמאס שמוציא את ראשו אל אוויר העולם. כמו-כן יש להקים שלטון אזרחי חליפי לשלטון החמאס, הקמה שאפשרית רק בנוכחות צה"ל בשטחים שכבש. כל זה לא קרה משום שצה"ל חסרות לו כמה אוגדות שקוצצו בעשרים השנים האחרות. לצה"ל אין יתירות בכוחות היבשה, ואין מי שיחליף את אותן יחידות שנלחמות ברצף זה חודשים רבים ומשלמים מחירים כבדים מאוד באב"דות ובפצועים. בעטיו של הקיצוץ עבר צה"ל לשיטת הפשיטות, כלומר הוא מוציא את כוחותיו מהשטחים שכבש ואחרי כן פושט על אותם מקומות שוב ושוב. התוצאה - לאחר שפינה צה"ל את כוחותיו מהשטח הכבוש, חזר חמאס דרך המנהרות שעדיין 80 אחוז מהן בידיו לאותם שטחים שצה"ל עזב (בעיר עזה, בעיר ג׳באליה, בשכונת שוג׳אעייה במזרח עזה, בשכונת זייתון בדרום עזה ובעיר ח'אן יונס). בפשיטות צה"ל אין השמדה יסודית של לוחמי חמאס היות שהם נלחמים לוחמת גרילה, ולא פנים אל פנים עם צה"ל. הם יוצאים לרגע קט מהפירים משגרים טילי נ"ט לעבר הטנקים והנגמ"שים של צה"ל וחוזרים לפירים ודרכם למנהרות. יש שהם ממלכדים את הבתים, את צירי התנועה, את הפירים ומטמינים בהם מטענים, ובכניסת חיילינו אליהם הם נהרגים או נפצעים קשה, מחמת היעדר תרגולת בסיסית. המצב נכון להיום שהחמאס השלים את לוחמיו ההרוגים והפצועים עם נערים צעירים וחזר לגודלו הטבעי של עשרות אלפי מחבלי חמאס. הם חוסים מתחת לאדמה בעיר המנהרות של מאות ק"מ (ששמונים אחוז מהן עדיין בידיו), ואלפים מהם שוהים על פני השטח כשהם מחופשים לאזרחים תמימים. הביזיון הגדול ביותר הקורה לנו בלחימה ברפיח שחיילינו לא נפגשים כמעט בלחימה עם החמאס בקרבות פנים אל פנים. החמאס מטמין מלכודים ומטענים, משַגר טילי נ"ט מתוך הפירים, ולוחמינו נהרגים ונפצעים קשה, כמעט בלי שיעלה בידי כוחותינו לפגוע בלוחמי חמאס. הכניסה לרפיח ניתקה את ישראל מהעולם. ישראל נכנסה לרשימה השחורה של האו"ם עם החמאס; מתנהל תהליך של צווי מעצר נגד ביבי ונגד גלנט; מתקיימים חרמות כלכליות על ישראל ואמברגו של כמה מדינות האוסר עליהן לשלוח, בעיקר נשק וציוד צבאי למדינת ישראל. ישראל הפכה למדינה מצורעת, מנודה ומבודדת בעולם יותר מאי פעם. החמור מכול, ובניגוד למה שצה"ל מספר לציבור, צה"ל לא הצליח לחסום את מאות המנהרות בעומק של 50 מטר מתחת לציר פילדלפי. מנהרות אלו חוצות מתוך סיני אל רצועת עזה וממשיכות לספק לחמאס את כל הנדרש באמצעי לחימה ובחימושים. חורבות הערים והיישובים שצה"ל כבש משחקות לידי חמאס. התמונות הקשות של נשים וילדים הרוגים בין הריסות הבתים מביאות את העולם להיות נגד ישראל עד כדי הכנסתה לרשימה השחורה של האו"ם עם מחבלי חמאס כפושעי מלחמה. ברשימה זו תמכו 140 מדינות שרבות מהן היו לפנים ידידות ישראל. ולא עוד אלא שהוצאו גם צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון של מדינת ישראל. החמאס, שתושבי עזה לא ממש מעניינים אותו, ממשיך לשלוט ביד רמה ברצועת עזה והצליח להפוך את ישראל בעיני העולם למדינה העושה פשעי מלחמה ומוקצית מחמת מיאוס. אנטישמיות קשה באה על יהודי העולם, ובידודה של ישראל ניכרת בחרמות כלכליות, במידורה מאירועים בעולם, באמברגו של נשק ועוד. ישראל רחוקה מלהכריע את חמאס כרחוק מזרח ממערב. כל יום שעובר במלחמה (שאיבדה את תכליתה) פועל לרעתנו ושוחק את יכולותינו ומרסק את מדינתנו: הצבא נשחק, כלכלת ישראל מתרסקת, אנו מאבדים את קשרינו עם העולם והחוסן הלאומי שלנו נפגע קשות. אחתום את דבריי בקטע מתוך מאמר שפרסם חיים רמון במעריב, כל מה שאני טוען מתחילת המלחמה נמצא בקטע זה: "שני גנרלים אמריקנים עתירי ניסיון בלחימה בארגוני טרור ובכוחות גרילה בתוך שטח עירוני - העבירו לאחרונה ביקורת נוקבת על המטכ"ל הישראלי שלא נקט את האמצעים היחידים שיכולים להשיג הכרעה אמיתית של חמאס. לפני חודש הסביר הרמטכ"ל האמריקני, גנרל צ'רלס בראון, כי "לא רק שאתה צריך באמת להיכנס ולחסל את היריב שמולו אתה עומד, אתה צריך גם להחזיק בשטח וגם לייצב אותו". ‏"במאמר שפרסם השבוע, מתח גנרל דייוויד פטראוס ביקורת קשה ביותר על האסטרטגיה של המטכ"ל ושל קבינט המלחמה וציין כי "הריגת מחבלים ולוחמי גרילה ולכידתם היא בלתי מספיקה; המפתח לקיבוע ההישגים הביטחוניים ולעצירת הגיוס של לוחמי אויב חדשים הוא להחזיק בשטח, להגן על האוכלוסייה האזרחית ולספק להם ממשל ושירותים". גנרל בראון וגנרל פטראוס כבר מסרו בעבר מסרים אלו באופן דיסקרטי לגלנט וללוי, כשהם מדגישים שאם לא נכבוש את הרצועה כולה ולא נקים בה ממשל צבאי זמני, לא נצליח להכריע את חמאס הצבאי ולא נצליח למוטט את חמאס האזרחי". ועוד משפט אחד: "מח"ט 460 היקר, אני ממליץ לך בחום, אם יושרתך ואמינותך חשובות לך, אל תסכים עוד להיות כלי שרת בידי דוברוּת צה"ל שמשתמשת בך בהנחיית קצינים בכירים לזרות חול בעיני הציבור. כבר רבים וטובים וגם בכירים ממך בדרגתם נפלו במלכודת השקר והמרמה כדי לקדש את התדמית החיובית הבדויה של צה"ל על חשבון האמת והיושרה".