מפלתו של המן נבעה מכך שאסתר הצליחה לנטוע בליבו של אחשורוש את החשש שהלה מתכנן להפילו ומן הסתם גם לרוצחו, ובסיוע צירוף מקרים שזימן הקב"ה. אסתר סיכנה את חייה כדי להזמין את אחשורוש והמן למשתה אינטימי, סירבה לומר מה רצונה ורק הזמינה אותם שוב. האירוע מטריד את אחשורוש עד כדי כך, ששנתו נודדת.
הוא מבקש להקריא לו פרקים מתולדות מלכותו, והספר נפתח דווקא במזימת ההתנקשות של בגתן ותרש – הדבר האחרון שיכול להרגיע אותו. בדיוק אז מגיע המן ומציע לאחשורוש ש"האיש אשר המלך חפץ ביקרו" יקבל בפומבי סממני מלכות מובהקים: סוס מלכותי ושירות מידי שר בכיר. אחשורוש מן הסתם מבין שהמן מתכוון לעצמו ומשפיל אותו, אולי בתקווה שיהיה די בכך.
אלא שאז מגיע המשתה השני ואסתר חושפת את המן כמי שמבקש להשמיד את עמהּ. אחשורוש רותח (ומעמיד פנים שאינו יודע במה מדובר – עוד משהו אקטואלי), אך את גורלו של המן חורצים שיקולים אישיים. בזעמו הוא מוכן להאמין (בצורה חסרת כל היגיון) שהמן מנסה לאנוס את אסתר, ומצווה לתלותו כאשר חרבונא מעיר שהמן רוצה לחסל את מרדכי שהציל את אחשורוש – חיזוק לחששו של המלך לחייו.
משטרים ומנהיגים כמעט תמיד נופלים מבפנים – בשל הפיכת חצר או בהתקוממות עממית. מלחמה מפילה משטר רק במקרים נדירים בהם המדינה נכבשת בצורה פיזית, על הקרקע. קרוב לוודאי, שטועה מי שחושב שההפצצות של ישראל וארה"ב על אירן כשלעצמן יפילו את האייתולות; הן יכולות לערער אותו עד לקריסה פנימית, אבל זה בכלל לא בטוח ולא בטווח המיידי.