שרית [שם בדוי] עברה אונס לפני תשע שנים ומאז היא במצב פוסט-טראומה. היא ביקשה סיוע ותמיכה ופתחה את לבה בפני העובדת הסוציאלית, שם סיפרה על הקשיים שהיא עוברת. בתגובה היא קיבלה הודעה שבספטמבר ילדתה יוצאת לפנימייה סגורה.
מי שהודיעה לילדה על ההחלטה להוציאה מחוץ לבית היא מנהלת פנימיית היום בה שוהה הילדה עד הערב, מה שגרם להיסטריה אצל הילדה המעריצה את אמה.
ביקרתי בבית המשפחה וראיתי אם אוהבת ורגישה שעברה סיוט וכיום מבקשת הדרכה ושיקום. בתה בת ה-8 היא ילדה מדהימה, מרתקת, יפה ושובת לב, חייכנית ואוהבת ותלמידה מצוינת.
האם בוכה וכואבת ומתחננת לסיוע משפטי. "לא זימנו אותי לבית המשפט כלל. איך יכול להיות שאני מדברת בגילוי לב על הבעיות שלי ומבקשת עזרה והתשובה היא הוצאת הילדה מהבית?! איך יכול להיות שמי שמודיעה על החלטה כזו לבתי הקטנה זו מנהלת הפנימייה ולא אני?!
"בתי היא האדם היקר לי ביותר בעולם. אני יודעת שאסור לזה לקרות! בתי המתוקה, החכמה, אמרה לי לפני כמה ימים: 'אימא, זה כל-כך לא הוגן שמכריחים אותי להיות בפנימייה. אני רוצה להיות פקידת סעד כשאהיה גדולה, כדי להציל ילדים כמוני, אני אשאל אותם אם טוב להם בבית ואם כן, לא אתן לאף אחד להפריד אותם מאימא שלהם. אף פעם'".
מהעירייה נמסר כי בשל צנעת הפרט אין הם יכולים להגיב לפרשה.
